דברים טובים שמאירים את 2020

קמפוס שומם, למידה מרחוק, ריחוק חברתי ומסכות על הפנים. שנת 2020 מיצתה את עצמה כבר בחודש מרץ, אבל המשיכה לאתגר את הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, עד הרגע האחרון. אנחנו מחכים שהיא תהפוך לזיכרון רחוק בהיסטוריה ושמחים שהיא מסתיימת, ואפילו עם נימה אופטימית בדמות החיסון, שבא עלינו לטובה ומספק אור בקצה המנהרה, אנחנו בהחלט הולכים לנטור לה טינה. 

אבל לפני שאנחנו מקמטים את לוח השנה, הופכים אותו לכדור נייר וזורקים אותו לפח, בואו ניזכר לרגע בדברים הנפלאים שבכל זאת קרו השנה בצל הקורונה ולפעמים אפילו בזכותה.

מרטין סקורסזה ורוברט דה נירו ביקרו אצלנו בסלון

לא בטוח שאושיות הקולנוע האגדיות האלה היו קופצות על מטוס ובאות לבקר אותנו בבניין מקסיקו, אבל הזום השנה בהחלט הצליח לקצר הליכים, לצמצם מרחקים ולהגשים לנו את החלומות הכי פרועים. כך זכינו להיפגש עם מרטין סקורסזה ועם רוברט דה נירו, בשני מפגשים מקוונים ובלתי נשכחים של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש.

2120 תמורת 2020?

עד היום הרעיון של להחזיר את הגלגל אחורה היה שייך לז'אנר המדע הבדיוני. מי לא היה רוצה להיכנס לקפסולה בעלת מכשור מתקדם ולצאת ממנה "כמו חדש"? מסתבר שהעתיד כבר כאן. ניסוי קליני ראשון בעולם מסוגו, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומבית החולים שמיר (אסף הרופא), קובע כי טיפול בתא לחץ של אנשים בריאים בגיל השלישי יכול לעצור את הזדקנות תאי הדם. בתקווה שנוכל לעכב את תהליך ההזדקנות בדור שלנו, אולי זה יהיה פיצוי הולם על השנה המבוזבזת הזאת.

סאלאם עלינו ועל כל העולם

השמיים היו סגורים כמעט כל השנה, אבל בגזרת היחסים הבינלאומיים הושגו הבנות שפתחו לנו אופק חדש. בעקבות הסכמי כינון היחסים עם מדינות המפרץ ומדינות נוספות, מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב חתם על מזכר הבנות עם TRENDS, מרכז מחקר וייעוץ באבו דאבי שבאיחוד האמירויות, בראשות ד"ר מוחמד עבדאללה אל-עלי. ההסכם בין מרכז משה דיין למרכז TRENDS מבקש לקדם את המחקר האקדמי והאנליטי ואת שיתוף הפעולה בתחומי עניין משותפים, כמו הגיאופוליטיקה של המזרח התיכון, כלכלה וקשרים בין-תרבותיים. בכוונתם לקיים במשותף פעילות מחקרית מקורית ומעמיקה, שתשרת את החברה בשתי המדינות ותספק תמיכה ותובנות למקבלי ההחלטות.

במקביל נרשם הישג מרגש למרכז לחדשנות בלמידה ולבית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ מהפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין: הקורס המקוון "תולדות העמים המוסלמים - משבטים לאימפריות", דורג ברשימת 50 הקורסים המקוונים המובילים בעולם. הקורס, שהושק רק לפני כשנתיים, צבר פופולאריות גבוהה בקרב צעירים מכל העולם, שמתעניינים בהיסטוריה של עולם האסלאם. עד כה נרשמו לקורס כ-20,000 סטודנטים מ-155 מדינות. התעניינות שיא נרשמה בקרב תושבים ממדינות מוסלמיות, חלקן כאלה שלישראל אין איתן יחסים דיפלומטיים.

הננו-לויין שלנו יצא לדרך

הימים הראשונים של שנת תשפ"א עברו על צוות הלוויינים של אוניברסיטת תל אביב בבדיקות אחרונות ללווייןTAU SAT1 , הננו לוויין האוניברסיטאי הראשון, שהם אפיינו ובנו כאן בקמפוס במהלך השנתיים האחרונות. לא כל יום אורזים לוויין במזוודה ומסיעים אותו לשדה התעופה. למען האמת, מהרגע שהחתים את הדרכון בישראל ועד שיגיע לתחנת החלל הבינלאומית, מצפה לו דרך ארוכה, ואנחנו נרגשים ומאחלים לו הצלחה מסחררת.

כשהסביבה יוצאת מאיזון

בזמן שהעולם מתמודד עם הנגיף העקשן, היה לנו הרבה זמן לחשוב על היחס שלנו לסביבה. הוצאנו בכוח מאזור הנוחות, ולצערנו קיבלנו שיעור קשה בהשלכות של חוסר איזון סביבתי. משבר האקלים הוא בעיה בוערת שנוגעת בעתיד המין האנושי. השנה, מרצות ומרצים מ-13 תחומים שונים התאגדו ויצרו קורס בשם 'משבר האקלים וקיימות - מבט רב תחומי', שבוחן מזווית של 360 מעלות את הנושא. מהן ההשלכות האקלימיות והסביבתיות של התגברות אפקט החממה? מה הקשר בין משפט וכלכלה לבין משבר האקלים? האם יש סיבות פסיכולוגיות להדחקתו? ומה בנוגע לאחריות המוסרית של כל אחד ואחת מאתנו? והאם למשבר יש פיתרון?
 

המרצים בקורס הם מומחים מתחומי ידע שונים: מדעי הסביבה והאטמוספירה, מדעי אקלים, ביולוגיה, אקולוגיה תעשייתית, פילוסופיה, היסטוריה, גיאוגרפיה, מדעי החברה (סוציולוגיה וכלכלה), פסיכולוגיה, ארכיטקטורה (תכנון עירוני), הנדסה, כלכלה, משפט ומדיניות ציבורית. הקורס נועד להציג לסטודנטיות ולסטודנטים את המורכבות של משבר האקלים והשלכותיו, אבל גם לבחון את טווח הפתרונות ומתווי הפעולה שמתאפשרים במישור של המדינה, של הארגונים וגם במישור של הפרט. 

החיים כדוקו

השנה, ​בוגרי בית הספר לקולנוע קטפו את הפרסים הראשיים בפסטיבל דוקאביב. הסרט "אהבה זאת לא הייתה" של הבוגרת מיה צרפתי בהפקת הבוגר ניר סער וקורט לנגבין, שהופק עבור יס דוקו, זכה בפרס פרנק לאוי לסרט הישראלי הטוב ביותר בפסטיבל דוקאביב 2020. שווי הפרס עומד על 70,000 שקלים. כחלק מהזכייה, יקבלו יוצרי הסרט מענק מיוחד שיאפשר להם להריץ את הסרט להתמודדות על האוסקר האמריקאי. הבוגר הטרי יפים גרבוי זכה בפרס הבימוי הטוב ביותר עבור סרטו "מלחמתה של רעיה סיניצינה", סרט שהחל את הפיתוח שלו בבית הספר כסרט סטודנטים והפך עם הזמן לפיצ'ר באורך מלא.

עושים חשבון

גאווה ישראלית גם בתחרות הבינלאומית במתמטיקה לסטודנטים: נבחרת הסטודנטים של ישראל זכתה במקום הראשון בתחרות, תוך שהיא גוברת על נבחרות ממדינות רבות, בהן רוסיה, ספרד, ארה"ב, הולנד ואנגליה. בתחרות היוקרתית, שהתקיימה השנה בצורה מקוונת, השתתפו 546 סטודנטים מ-96 אוניברסיטאות מרחבי העולם. היא נמשכה חמישה ימים, ובסיומם צברה הנבחרת הישראלית את הניקוד האישי והקבוצתי הגבוהים ביותר (234 נקודות). הנבחרת הישראלית כללה שישה סטודנטים, מתוכם חמישה מאוניברסיטת תל אביב.

העתיד כבר כאן

השנה נערך לראשונה יריד התעסוקה השנתי של אוניברסיטת תל אביב בפורמט דיגיטלי. באירוע הווירטואלי, שהתקיים בסביבה תלת ממדית ייחודית, השתתפו עשרות חברות וארגונים, שפגשו כ-2,000 סטודנטים ובוגרים וסיפרו להם על הזדמנויות התעסוקה הפתוחות בפניהם. "אחרי שנים רבות שבהן קיימנו בקמפוס יריד תעסוקה מהגדולים במשק, בהשתתפות למעלה ממאה חברות, הקורונה חייבה גם אותנו לחשב מסלול מחדש וליצור מפגש קצת אחר בין הסטודנטים שאנחנו משרתים ובין מעסיקים פוטנציאליים", מסבירה ספי בנעים, מנהלת המרכז לפיתוח קריירה. "המציאות החדשה פשוט אילצה אותנו להאיץ תהליכים דיגיטליים שממילא היו קורים אצלנו".

לא מוותרים על החגיגה

ליל המדענים והמדעניות השנתי התקיים השנה בפורמט קצת אחר, אבל לא פחות מעניין ומפתיע. הרצאות, פעילויות וחידונים, סדנת מיינדפולנס וצפייה בכוכבים רחוקים פתחו צוהר אל מאחורי הקלעים של עולם המדע והמחקר לאלפי סקרניות וסקרנים, והכול מבלי לצאת מהבית. אפילו מגפה עולמית לא מנעה מאיתנו לחגוג עם הקהל הרחב את המסע שלנו בעקבות הלא נודע, ולהעניק לילדות ולילדים טעימה אמיתית ממה שהחוקרות והחוקרים שלנו עושים פה.

אחרי שנה כזאת, כשכל ילדה וילד בגיל הגן כבר יודעים מהו נגיף, מהו חיסון, מהי מוטציה ואולי אפילו מהו תפקידו של המסנג'ר רנ"א, יש סיכוי לעלייה בכמות המדענים והמדעניות שיצמחו לנו כאן, וזו נקודת אור גדולה במיוחד.