המדריך לאסטרואיד בגלקסיה

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

לכבוד יום האסטרואיד – קווים לדמותו של הגוף השמיימי המסקרן

הידעת?
  • מטאור הוא אסטרואיד שחודר לאטמוספירה. כשהוא פוגע בקרקע הוא נקרא מטאוריט.
  • גודלם של אסטרואידים נע בין כמה עשרות למאות ק"מ.
  • האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים הוא 'קרס'. קטרו כ-900 ק"מ.
  • הוא גם האסטרואיד הראשון שהתגלה, בשנת 1801, לגמרי במקרה, ע"י האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי, כשחיפש כוכב לכת נוסף במערכת השמש.

הם משייטים להם בחלל, מקיפים את השמש והם אחת הסיבות לכך שאין לכם דינוזאור כחיית מחמד. לכבוד יום האסטרואיד הבינלאומי החל ב-30.6, רצינו להבין מה הסיפור של האסטרואידים. אז פנינו לחוקרים ולחוקרות שלנו כדי שיעשו לנו קצת סדר בבלגן.

 

נא להדק חגורות

האסטרואידים הם גופים עשויים סלעים עשירים בברזל, חומרים אורגניים ומעט קרח. הם נוצרו לפני כמה מיליארדי שנים, במערכת השמש שלנו, כשזו הייתה עדיין בחיתוליה. בהתחלה, כמו בהתחלה, היה שם תוהו ובוהו, וכולם התנגשו בכולם והתרסקו ושינו צורה. אבל במשך הזמן האסטרואידים תפסו כיוון והחלו לנוע במסלולים קבועים סביב השמש, באזור הידוע בשם 'חגורת האסטרואידים', שנמצאת בין המסלולים של מאדים וצדק. "לא כל האסטרואידים מרוכזים בחגורה זו", מבהיר ד"ר נוח ברוש מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר. "לא מדובר במסלול יחיד, אלא באזור רחב יחסית שבו נמצאים המסלולים של אסטרואידים רבים".

 

הכול טוב ויפה כשהם מצייתים לחוקי התנועה, אבל מה קורה כשאסטרואיד מחליט לסטות בפתאומיות מהנתיב שלו? "רוב האסטרואידים נעים במסלולים יציבים", אומרת פרופ' פריאלניק מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר. "התגובה לקרינת השמש יכולה לשנות את מסלוליהם של האסטרואידים הקטנים בתוך החגורה. גם כוכבי הלכת יכולים לגרום לשינויי מסלולים. אנחנו צריכים להיזהר מהאסטרואידים שמוסטים למסלולים המקרבים אותם אל כדור הארץ. אלה נקראים ׳קרובי ארץ׳".

 

היום יש מערך טלסקופים שמשתרע על פני כל כדור הארץ, שמטרתו לאתר גופים קרובי ארץ, לעקוב אחריהם ולהתריע על סכנה. במצפה הכוכבים ע"ש וייז של אוניברסיטת תל אביב במצפה רמון עוקבים אסטרונומים, בין היתר, גם אחר אסטרואידים קרובי ארץ. ד"ר ברוש היה מנהל המצפה במשך שנים רבות. הוא מרגיע ואומר כי על-פי הידוע כיום לא צפויה התנגשות בכדור הארץ של אסטרואיד גדול מ-300 מ' עד סוף המאה ה-21.

 

שומרי הגלקסיה. מצפה הכוכבים ע"ש ג'ורג' וייז במצפה רמון

 

כמו בסרט

לא פעם ולא פעמיים חדרו חלקי אסטרואידים לאטמוספירה ופגעו בכדור הארץ. למעשה זה קורה די הרבה. הנזק שהם עושים משתנה בהתאם לגודל ולעוצמת הפגיעה. לפני 65 מיליון שנה התרסק פה אסטרואיד קטן שגודלו כהר האוורסט, אשר גרם להכחדה המונית של כ-70% מהמינים שחיו אז על פני הכדור, בהם חלק גדול של הדינוזאורים (חלקם מתו עוד קודם לכן ואחרים התפתחו לבעלי חיים אחרים שאנו מכירים היום).

 

בשנת 1908 התרחש 'אירוע טונגוסה', שבעקבותיו הוכרז יום האסטרואיד. אסטרואיד חדר לאטמוספירה מעל רוסיה. עוד לפני שפגע בקרקע, ההתחממות שהתרחשה בגלל חיכוך באטמוספירה של הארץ גרמה לפיצוץ רב עוצמה, שמההדף שלו נגרם הרס סביבתי עצום באזור לא מיושב בסיביר. 60 מיליון עצים נפלו ברדיוס של כ-25 ק"מ. משלחות החיפוש שיצאו לאזור בעל תנאי הגישה הקשים מעולם לא מצאו את שרידי האסטרואיד, אך מיפו את מוקד האירוע שנראה בבירור, היות וכל העצים נמצאו מוטלים ארצה בצורה מעגלית, פונים החוצה מהמוקד, ברדיוס של כ-15 עד 30 ק"מ. בטווח זה הושמד כל החי והצומח, וגם שני עשורים לאחר הפיצוץ נצפו מעט מאוד חיים בסביבה, והצמחייה לא התאוששה.

 

אסטרואיד בשמי היער. כנראה שכך זה נראה בשנת 1908

 

"פגיעות של גופים קטנים יותר מתרחשות בכל עת", מספר ד"ר ברוש. "למשל, ב-22 ביוני השנה נרשם פיצוץ בגובה רב, דרומית לאי פוארטו ריקו, שמיוחס לאירוע דמוי טונגוסקה, אך מגוף שגודלו כ-4 מטרים בלבד. על אף גודל קטן זה, אנרגיית הפיצוץ הייתה שוות-ערך לשליש מזו של הפצצה הגרעינית, שהוטלה על הירושימה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה. אירועים מסוג זה מתרחשים מספר פעמים בשנה, והמיוחד בזה האחרון הוא שהגוף החודר התגלה ע"י טלסקופים קרקעיים מספר שעות לפני הפגיעה".

 

ברוס ויליס הציל את כדור הארץ בסרט 'ארמגדון', כשהחדיר פצצה לתוך אסטרואיד שהיה בדרכו אלינו, שהצליחה ממש בדקה ה-90 לפרק את האסטרואיד לחלקים ולגרום להם לשנות את מסלולם כך שלא יפגעו בארץ. היום זה כבר לא מדע בדיוני. מסתבר שהתנועה בתוך חגורת האסטרואידים לא מסוכנת כשיודעים לנווט כמו שצריך. המסע לשם אמנם לוקח כשלוש שנים, כמעט כמו תואר, אבל ככה זה כשרוצים לגלות דברים חדשים. המדענים מנחיתים היום גשושיות על פני אסטרואידים. רק לאחרונה ערכה חללית יפנית בשם 'היאבוסה 2' ניסוי על אסטרואיד. היא 'הפציצה' אותו בקליע קטן ממרחק בטוח ולקחה דגימות שונות מהמכתש שנוצר, ותחזיר אותם לכדור הארץ. 

 

חנייה ברברס. הדמיית נחיתת חללית על אסטרואיד

 

הקופסה השחורה של מערכת השמש

אנחנו יכולים ללמוד על היווצרות מערכת השמש לא מעט בזכות האסטרואידים. "בזכות הטכנולוגיה הקיימת היום, דגימת חומר והבאתו למעבדות בכדור הארץ כבר אפשרית", מסבירה פרופ' פריאלניק ומוסיפה: "אפשר לומר שהאסטרואידים הם כמו שרידים ארכיאולוגיים של מערכת השמש שלנו, ואם נבין אותם – נבין כיצד נוצרה המערכת. רבים מהם נשמרו היטב, ואפילו אפשר לערוך על משפחות שלמות של אסטרואידים 'חקר שורשים'".

 

לנאסא היו תכניות לנסות ללכוד אסטרואידים באמצעות לאסו-חלל ענק ולמשוך אותם אל כדור הארץ, אך עד היום הן לא קרו. יש למה לצפות.

 

אסטרואיד ושמו אילן

איגוד האסטרונומים הבינלאומי מצא דרך מקורית להנציח אישים מתחומים רבים ומגוונים מאוד. הם מעניקים לעשרות אלפים מתוך מיליוני האסטרואידים המסתובבים להם בחלל שמות ע"ש אישים מתחומים שונים. אל תתפלאו אם כשתצעקו "באך!", "אלביס!" או "אילן רמון!" יסתובב אליכם אסטרואיד. גם על שמה של פרופ' פריאלניק מסתובב אי שם במסלול קבוע אסטרואיד, שניתן לה כאות הוקרה על עבודת מחקרה בכוכבי שביט. ויש גם שמות פחות מוכרים, שזיכו את בעליהם בכבוד, למשל התלמיד רון נוימן.

 

בשנת 2003 זכה נוימן, אז תלמיד תיכון בבית הספר אוהל-שם בר"ג, בתחרות פרס המים של שטוקהולם בישראל. התחרות נערכת מדי שנה מאז שנת 2000 בחסות ביה"ס להנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב. מטרתה לעורר מודעות לבעיית שימור מקורות המים בקרב הנוער הישראלי, ולעודד אותו לעסוק בכתיבה מדעית בנושא.

 

נוימן יצא לייצג את ישראל ולהשתתף בתחרות הבינלאומית, הנושאת את אותו שם ונערכת בשבדיה, בחסות בית המלוכה השבדי, וזכה שם לציון לשבח מנסיכת הכתר השבדית. המחקר שלו בתחום טיהור המים השתתף בתחרות נוספת שנערכה בארה"ב וכל כך הרשים את מדעני נאס"א, עד שאלה החליטו להעניק לו פרס על הישגיו המדעיים – אסטרואיד על שמו.

 

איפה אתם ב-13.4.2029?

אם חשקה נפשכם לראות אסטרואיד ואין לכם טלסקופ בהישג יד, סמנו ביומן את ה-13.4.2029. בתאריך זה יחצה אפופיס, אסטרואיד קרוב ארץ חביב בקוטר 270 מטר, את מסלולו של כדור הארץ ויהיה קרוב אלינו מאוד במונחים אסטרונומיים – כעשירית המרחק בינינו לבין הירח, נמוך מזה של לווייני התקשורת, שבדרך כלל נמצאים בחגורה הגיאו-סיגכרונית, בגובה של כ-36 אלף ק"מ. כל כך קרוב שתוכלו לראותו ללא תיווך של טלסקופ. אל דאגה, אין חשש להתנגשות, ונאס"א וסוכנויות חלל אחרות אפילו מתכננות לנצל את ההזדמנות ולשגר אליו לראשונה חללית לא מאוישת.

 

מתצפתים על הלא נודע בליל המדענים שהתקיים בקמפוס האוניברסיטה

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block