בראשית 2 יוצאת לדרך!

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

נחיתה קשה היא סיבה מצוינת להגיע רחוק יותר. יריב בש, יהונתן ויינטראוב וכפיר דמרי, מקימי ,SpaceIL הולכים לעשות את זה שוב, גם הפעם בעזרתו של מוריס קאהן

 

 

יהונתן ויינטראוב, מוריס קאהן, יריב בש וכפיר דמרי במרכז הבקרה של SpaceIL
יהונתן ויינטראוב, מוריס קאהן, יריב בש וכפיר דמרי במרכז הבקרה של SpaceIL
כמה מלים אישיות
  • מה היית לוקח איתך לירח אם היית טס בעצמך? "מוזיקה, ספרים וסרטים, שלא יהיה משעמם"
  • מהן שלוש תכונות עיקריות של יזם טוב? "הכי חשוב זה להתמקד ב"כן"-ים ולדעת לסנן את ה-"לא"-ים. כמו בכל דבר חדש, הרוב המוחלט לא יתחבר למה שאתה עושה. חשוב לשמוע את הביקורת, אבל כל עוד גם אומרים לך כן ולא רק לא"
  • האם היה רגע שבו שקלת להרים ידיים? ואם כן, מתי? "כן, אפילו עכשיו, אחרי שבראשית לא נחתה בנחיתה רכה. כבר אמרתי "אוקיי, הגענו מספיק קרוב", אבל למזלי מוריס קאהן הרים את הכפפה ואמר שהוא רוצה שנבנה את בראשית 2"
  • בדיעבד, מה בכל התהליך היית עושה אחרת? "לא הייתי נוגע, זה עובד! אני חושב שזה מסוג הפרוייקטים שבו אם היית מנסה לשנות משהו אחד, היית גורם לתוצאות לא צפויות בהמון מקומות אחרים"

העשן על הירח כבר הספיק להתפזר וסוף מסעה של חללית 'בראשית' ידוע, אבל אותנו עניין לדעת איך הכול התחיל. מה גרם לשלושה מהנדסים צעירים לקחת על עצמם פרויקט מורכב, שהיה שמור עד היום לנבחרות של עשרות מדעני חלל מהמעצמות הגדולות בעולם, ולשלוח באופן פרטי חללית ישראלית לירח?

 

אמרו לי: תמצא משהו יותר טוב לעשות עם החיים שלך

כשגוגל הכריזה על תחרות ה-Lunar X Prize, משהו התחיל להתחמם על אש קטנה אצל יריב בש, בוגר הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב. מדובר היה באתגר יוצא דופן וראשון מסוגו, שקרא לצוותים מכל העולם לשגר ולהנחית רכב לא מאויש על פני הירח ולשדר את התמונות והסרטונים בחזרה לכדור הארץ. בחורף 2010 כתב בש בעמוד הפייסבוק שלו: "מי רוצה להגיע אתי לירח?". שני חברים כתבו לו בחזרה "אם אתה רציני – אנחנו בפנים". אלה היו יהונתן ויינטראוב, גם הוא בוגר הפקולטה להנדסה, וכפיר דמרי, מרצה לשעבר באוניברסיטת תל אביב.

 

"המפגש הראשון שלנו היה בפאב בחולון, ומשם הרעיון התחיל להתגלגל", מספר בש. עם תקציב זעום וחללית שלא הייתה גדולה בהרבה מקופסת נעליים, הם האמינו שעד שנת 2012 הם יגיעו לירח.

 

אז איך מתחילים כזה פרויקט? "מדברים על הרעיון עם כולם", אומר בש. "רוב האנשים שסיפרתי להם על הכוונות שלנו אמרו שזה רעיון מטורף שלא יצליח, ושאין לנו סיכוי לעשות את זה בארץ. התחלנו לפנות לדמויות מפתח בתעשיית החלל ובאקדמיה, והראשון שפתח לנו את הדלת וגם הזמין אותנו פנימה היה פרופ' יצחק בן ישראל".

 

פרופ' בן ישראל הוא ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטה, ויושב ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. הוא הכין אותם למציאות: תקציב וגודל החללית צריכים לגדול משמעותית, והוא יעשה כל מה שיוכל כדי לעזור להם להגיע לירח, אבל שייקחו בחשבון שהדרך תהיה ארוכה ולוח הזמנים צפוף בהרבה ממה שהם מדמיינים.

 

"מי בא אתי לירח?" הפוסט של יריב בפייסבוק

 

מאפס ל-100 מיליון דולר

בעזרתו של פרופ' בן ישראל הם הציגו בוועידת ישראל לחלל את המיזם שלהם בפני נציגי נאסא וסוכנויות חלל נוספות. "כשירדנו מהבמה ניגש אלינו אדם אחד ויחיד, ואמר: 'יש לכם יופי של רעיון. כסף יש?'. זה היה מוריס קאהן, שעם הזמן הפך לתורם מרכזי בפרויקט. בתור התחלה הוא נתן לנו 100 אלף דולר, כדי שיהיה לנו עם מה להתחיל לעבוד, כי עם מה שהצלחנו לגייס עד אז שילמנו את דמי ההשתתפות בתחרות. מאז אותו מפגש עם מר קאהן נשאתי מאות הרצאות מול אלפי אנשים. אף אחד מהם לא ניגש אליי כפי שהוא עשה", מספר בש.

 

כמובן שהסכום שגייסו מאז גדל מאוד. כ-100 מיליון דולר נדרשו כדי להקים את עמותת SpaceIL, לגייס מומחים ומתנדבים ולשלוח את 'בראשית' אל הירח. אם הסכום הזה נשמע גדול – חשבו שנית. מדובר בחללית הזולה והחסכונית ביותר ששוגרה אי פעם לירח.

 

לא קל לגייס מאות מיליוני שקלים במדינה כל כך קטנה. אמנם תחומי המדע וההנדסה בישראל הם מהמפותחים שיש, ובכל זאת כשהתמורה אינה כספית – הספונסרים לא עומדים בתור. "מספר התורמים הוא קטן. בהערכה גסה אני יכול לומר שרק כשלושה ממאה מסכימים לפתוח את הכיס ולהשקיע במיזם שהוא כולו פילנטרופי", אומר בש ומוסיף "מיליונרים זרקו אותי מכל המדרגות ואמרו לשותפים שלי שכדאי שנמצא משהו יותר טוב לעשות עם הזמן שלנו, אבל אנחנו לא עצרנו לרגע, וכך הגענו לאן שהגענו".

 

אך עם הזמן החל המיזם הפרטי והדמיוני לקרום עור וגידים, או בעצם מנוע וחלקים, והוביל לשיתופי פעולה חוצי מגזרים, כשסחף אחריו אנשי אקדמיה, צבא, תעשייה וחלל שביקשו לסייע ולתרום מהידע שלהם ומזמנם, וכן חברות מתחומים שונים, בהם משרדי עורכי דין, יחסי ציבור ורואי חשבון שביקשו ללוות את הפרויקט.

 

עם הפנים לחללית או למצלמה? צוות חוצה מגזרים

 

לא קלים הם חיי היזם

בתחילת הפרויקט נזקקו שלושת היזמים למנטורים ולתמיכה בבניית הארגון שלהם. "כמספר האנשים שתפנה אליהם – כך יגדל מספר הדעות", צוחק בש. "אבל בסופו של יום, כל יזם צריך לזכור שהשליטה בכל מה שקורה בארגון נמצאת בידיים שלו, ושאם משהו קורה, לטוב או לרע, האחריות היא שלו. ינקי מרגלית, שהיה המנטור שלי בשנים הראשונות של ספייס, תמיד אמר לי שמנכ"ל אחראי על הכל, אפילו ברמת אספקת נייר לניגוב ידיים בשירותים. אני מאוד נהניתי לשמוע עצות והצעות, אך בשורה התחתונה את ההחלטות קיבלתי עם השותפים שלי, ועמדנו מאחוריהן".

 

כמה מלים אישיות ממך ליזמים בעלי חלומות כמוך? "לא להיכנע. למצוא אנשים חזקים שיתמכו בכם, להמשיך ולהיפגש עם מי שרק אפשר ולא להפסיק לחפש מקורות מימון. אם אין אף אחד שאומר כן, זה סימן שמשהו לא עובד וצריך לבדוק מה. ואם אין לכם מזה משכורת נורמלית, זה תחביב, לא עבודה. כשכבר הגעתם לשלב מימוש הרעיון – עדכנו כל הזמן את כל הנוגעים בדבר. את התורמים, את המשקיעים וגם את העובדים ואת השותפים. כך שאם משהו רע קורה, ותמיד הוא קורה, לא יהיו הפתעות, ובעת משבר אתם תהיו מופתעים מהיקף העזרה והתמיכה שתקבלו. היא תהיה הרבה יותר גדולה ממה שחשבתם. והכי חשוב - אל תשכחו לעשות לעצמכם מדי פעם בדיקת שפיות".

 

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block