בראש נקי

עסוקים בניקיון לקראת פסח? פגשנו לשיחה קצרה את החוקרות והחוקרים שמתעסקים בניקיון במשך כל השנה ולא רק לפני החג

מבצע ניקיון ספונטני

עוד מבצע ניקיון לא מתוכנן ויוצא דופן שהתרחש ממש לאחרונה היה ניקוי הזפת בחוף פולג על ידי משלחת מטעם בית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, פרי יוזמת הסטודנטים והסטודנטיות. לכתבה המלאה על הפעילות >

אפשר כוס מים?

פרופ' הדס ממן, ראש התוכנית להנדסת סביבה בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, רוצה שלאנשים בהודו יהיו מים נקיים לשתייה. נשמע פשוט? מסתבר שממש לא.

 

בהודו, מזבלות פתוחות הנקראות open dump הן השיטה הנפוצה ביותר לסילוק פסולת עירונית. מדובר במזבלות שבהן הזבל נזרק ללא ניהול וטיפול. המזבלות גורמות לשלל בעיות סביבתיות, אך החמורה שבהן היא זיהום מי תהום על ידי תשטיפי המזבלות המחלחלים לקרקע .יחד עם פרופ' מוהאן מאוניברסיטת IIT Madras בהודו, פרופ' ממן חוקרת דרכים יעילות למנוע זיהום של תשטיפים ממזבלות פתוחות למי התהום ולמי השתייה באזור צ'נאי ,העיר הרביעית בגודלה בהודו.

 

"מים ראויים ובטוחים לשתייה הם צורך בסיסי", אומרת פרופ' ממן. "בכדי לטפל בבעיות המים לא מספיק שתהיה טכנולוגיה ראויה ומתאימה, אלא צריך גם לפעול יחד עם החברה והקהילה על מנת לייצר מצב שבו הקהילה מועצמת מכך שיש לה מים ראויים לשתייה והיא עצמאית ויכולה לנהל את משאבי המים בעצמה ולקבל את ההחלטות בעצמה. המטרה היא ליצור תנאים שיאפשרו יישום של טכנולוגיות בשטח, על ידי הדרכה, חינוך והפצה של הרעיון הסביבתי סביב מים, אנרגיה חקלאות ומזון".

 

תנקו את החדר

המילה "נקי" מקבלת משמעות אחרת לגמרי כשמדובר ב'חדר נקי'. יש שיגידו שחלומם של חולי וחולות ניקיון הוא לגור בחדר כזה, שאין בו גרגר אבק מתחת לרהיטים. פעילויות בתחומים מגוונים כגון מיקרואלקטרוניקה, פארמה, ביוטכנולוגיה, ציוד רפואי, מזון ועוד מחייבות אזור שבו כמות החלקיקים שבאוויר מבוקרת ומוגבלת לרמה מרבית מותרת.

 

ברחבי הקמפוס קיימים מספר חדרים נקיים, שהוקמו על מנת לאפשר לחוקרות ולחוקרים לקדם פעילויות מיוחדות בתחומם, שמצריכות תנאים סטריליים במיוחד. גודל החדר ורמת הניקיון הנדרשת שונה כמובן מפעילות לפעילות. בפקולטה להנדסה למשל ישנם שני חדרים נקיים, שבהם נבנים ונבדקים לוויינים זעירים המיועדים לשיגור ולשהות במסלול בגובה נמוך בחלל. שם עבר הננו לוויין TAU SAT1 את כל הבדיקות לפני שיצא למסע שלו בחלל. "החדרים בנויים מקונסטרוקציה מתכתית קלה ותקרת חדר הכוללת מפוחים ומסננים, שמטרתם להבטיח לחץ גבוה של אוויר מסונן הנכנס לחדר הנקי", מסביר ד"ר עופר עמרני ראש המעבדה ללוויינות זעירה בבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה. "דפנות החדר סגורות באופן קשיח על ידי פרספקס שקוף, המאפשר הצצה לתוך החדר, או באמצעות חופה העשויה מיריעות ויניל. רצפת החדר מכוסה במשטח אנטי סטטי קשיח, והנכנסים לחדר הנקי נדרשים לעטות חלוקים, כפפות, כיסוי נעליים מיוחד וכיסוי ראש מתאים. אם מקפידים על כל הכללים לגבי כניסה ועבודה בחדר הנקי, אזי הוא אמור להישאר נקי למשך זמן רב".

 

מסכות, כפפות, כובעים וננו לווין אחד. החדר הנקי במעבדה ללווינות זעירה

 

אל תהיו אובססיביים

בית נקי ומסודר זה נחמד, אבל לפעמים גם פעולות הניקיון הופכות לבעיה בפני עצמה. אובססיה לניקיון היא מהסימנים הבולטים בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הפרעה שנחשבת לנפוצה מאוד, ופרופ' דוד עילם מבית הספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, שחוקר התנהגות של בעלי חיים ובני אדם, מכיר אותה היטב. "כאן הניקיון לובש צורה מופרזת. למשל, כיבוס אטבי הכביסה, רחיצה מדוקדקת של ביצים על קליפותיהן וכמובן שטיפת רצפות הבית מדי יום ורחיצה מתמדת וממושכת של הידיים עד שהן מאבדות את העור", הוא אומר.

 

לדבריו, מבחינתם של החולות והחולים, חג הפסח הוא הזמן שבו כולם הופכים להיות 'נורמליים כמותם'. "כך גם קרה בתחילת משבר הקורונה, כשכולם הקפידו על רחיצת ידיים, שימוש בכפפות ועוד. כשאמרו לפתוח דלתות עם המרפקים זו בכלל הייתה שמחה גדולה, כיוון שזה מאפיין בולט של חולי ניקיון כפייתיים".

 

על פי פרופ' עילם, ניתן ללמוד מכך כי יש רצף בין ההתנהגות הנורמלית לפתלוגית, וכי הניקיון האובססיבי אינו אלא קריקטורה של ההתנהגות הנורמלית, כלומר הפרזה של קווים מסוימים על פני אחרים. "ההקפדה על ניקיון נועדה להפחית את חרדתם של החולים מפני זיהומים שעלולים לפגוע בהם או ביקיריהם. ב-OCD מתנתק הניקיון ממטרתו הראשונית והופך להתנהגות טקסית עם מבנה קשיח שחוזר על עצמו. כלומר, הביצוע עצמו הופך למטרה של ההתנהגות. כמו בהרבה התנהגויות כפייתיות, הניקיון הכפייתי מקנה אשליה של שליטה וסדר כנגד חרדה, שמקורה בחוסר ודאות וחוסר שליטה דמיוניים".

 

 

לנקות את השולחן שבראש

לסיום, כמה עצות מועילות מד"ר ריקרדו טרש מבית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר, שחוקר התמודדות עם לחץ והשפעת מדיטציה ומיינדפולנס על סביבה לימודית, שיעזרו לנו לחזור ללימודים ולעבודה אחרי חופשת הפסח בראש נקי יותר.

 

יש לכם דד ליין? תקבעו אותו עם עצמכם שבוע לפני הדד-ליין האמיתי. "הרבה פעמים אני שומע מסטודנטים, שמספרים שכתבו עבודה במשך חודשים ארוכים ולא הספיקו לעשות עליה את ההגהה האחרונה, וחבל". לדבריו השינוי הקטן הזה יכול לגרום לנו לעשות את הדברים בנחת, וגם לבצע אותם פשוט טוב יותר. שווה לנסות.

 

יש לכם המון מטלות? סדרו אותן ברשימה ותתחילו לבצע אחת אחת. "רוב הזמן אנחנו עסוקים בלעשות כמה דברים בו זמנית, אבל אין לנו באמת את היכולות לכך. בפועל אנחנו מזפזפים בין המטלות. כדאי מאוד לשנות את ההרגל הזה. כך נתפנה לעשות את הדברים בצורה מדויקת יותר, וזה מדהים עד כמה שזה יפנה לנו מקום וזמן. אנחנו גם נהנה יותר מהעשייה שלנו".

 

אולי תנסו מיינדפולנס? "המטרה היא להיות ערים למה שקורה אצלנו, בחוץ ובפנים, לשים לב לדרך שבה אנחנו מדברים, זזים, מתייחסים לאחר, ולהיות כמה שיותר מדויקים בנוכחות שלנו. הגוף שלנו מאותת לנו כשהוא במצוקה, והרבה פעמים אנחנו לא מקשיבים לו. ככל שנתמודד עם מה שקורה הרגע, נוכל לבחור איך לפעול לפי היכולות שלנו ולפי האתיקה שמנחה אותנו, ולעבוד בצורה פחות אוטומטית. כך נהיה יותר מודעים ללחץ שפוגע בנו ונוכל למצוא דרכים להפחית אותו, אפילו ברמה הפיזית. כשאנחנו לחוצים הנשימה שלנו משתנה והופכת לשטוחה ומהירה יותר, ואנחנו מרגישים רדופים, אף על פי שאף אחד לא באמת רודף אחרינו. אם נהיה ערים לכך ונשנה את קצב הנשימה - כבר נהיה רגועים יותר".

 

"ההצצה לתוך התודעה שלנו היא מרתקת, וככל שמתרגלים את זה יותר, הופכים לערים יותר לתשומת הלב שלנו בכל רגע. לכן, המיינדספולנס עוזר לנו מאוד לשים לב איפה נמצא הקשב שלנו ולאמן אותו".

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>