זהירות, זה ויראלי

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

כמה דברים שכדאי שתדעו על נגיף הקורונה

האם ההיערכות העולמית מפני נגיף הקורונה מספקת? האם יש הצדקה ליחסי הציבור הגרועים שלהם זוכים העטלפים? וכיצד בונים שני בתי חולים תוך כמה ימים? חוקרי אוניברסיטת תל אביב עושים סדר בדברים.

 

החשוד המיידי

כולם מחפשים שעיר לעזאזל, שאפשר יהיה להאשים בהתפרצות ובהתפשטות נגיף הקורונה הקטלני, וגם הפעם, כמו בהתפרצויות האבולה והסארס לפני שנים, החשודים העיקריים הם העטלפים.

 

ד"ר מאיה ויינברג מבית הספר לזואולוגיה ושותפה בקבוצת המחקר של פרופ' יוסי יובל, יוצאת להגנתם של היונקים המכונפים: "זה נכון שישנה התאמה של 96% בגנום של נגיף הקורונה שנמצא אצל החולים הראשונים, לזה שמצאו אצל עטלפים. אבל זה לא מספיק. ראשית, אנחנו אוהבים לעבוד עם אחוזי התאמה גבוהים יותר, של 99% לפחות. שנית, הקורונה הוא וירוס רב שינויים, ולא אתפלא אם היום, מספר שבועות מאז התפרצות הנגיף, נמצא בבתי החולים חולים עם רצף גנטי אחר".

 

האם ייתכן שההידבקות בנגיף נגרמה מאכילת עטלפים חולים? "התשובה היא כן. עטלף חולה עלול להיות מדבק. האם מומלץ לאכול חיות חולות, בין אם הן עטלפים או חולדות או תרנגולות? התשובה היא לא. לא מומלץ לאכול שום חיה לפני פיקוח תברואתי וטרינרי", אומרת ד"ר ויינברג.

 

למרות שכולם מצביעים לעברם אצבע מאשימה, העטלפים אינם נחשבים לבעל חיים שיכול לגרום להידבקות. "כדי להיחשב ל'חיה מפיצה', צריכים להתקיים שני תנאים: הראשון, שבעל החיים לא ימות מהווירוס שהוא נושא, והשני - שהנגיף ישתכפל בנוזלי ובאיברי הגוף. כך ייווצר DNA ויראלי שאותו אפשר להפיץ הלאה. אצל עטלפים לא מתקיימים שני התנאים הללו", היא מסבירה ומסכמת: "מערכת החיסון של העטלפים מתאימה ו'מתקנת' את עצמה ללא הרף. למשל, כשהם עפים בלילה כדי לחפש מזון, טמפרטורת הגוף שלהם עולה ל-42 מעלות, מה שמנקה באופן טבעי את גופם ומוריד פתוגנים. בנוסף, יש להם יכולת להתמודד עם DNA זר או DNA מתפרק, וגם יש להם חלבונים אנטי-ויראליים שהגוף שלנו מבטא רק בזמן מחלה, אך אצלם נמצא בדם באופן קבוע".

 

טוב עטלף אחד על העץ משניים בצלחת. עטלף אשמן (צילום: יונתן בן סימון)

 

הממשלה שבנתה שני בתי חולים תוך שבוע

כדי להתמודד עם עומס החולים הגובר, לקחה על עצמה הממשלה הסינית משימה שנראית בלתי אפשרית - הקמת שני בתי חולים בתוך ימים ספורים, שיעניקו טיפול לחולי הקורונה. הסינים, כמו שרק הסינים יודעים לעשות, עמדו במשימה, ותוך עשרה ימים (ולילות) אינטנסיביים מאוד, שבהם למעלה מ-10,000 פועלים עבדו ביעילות סביב השעון, נפתחו שני בתי החולים בעיר וואהן שבה התפרץ הנגיף לראשונה, והם אמורים לקלוט כ-1,500 מטופלים, כל אחד.


פרופ' אסף גולדשמידט, מהחוג ללימודי מזרח אסיה, לא מופתע. במאמר שכתב לאחרונה הוא מראה איך כבר לפני אלף שנים, בתקופת שושלת סונג במאה ה-11 וה-12, לקח על עצמו השלטון הסיני לטפל בהתפרצות מגפות.

 

"המדינה הסינית מאורגנת בארגונים ביורוקרטיים, וחלקם עוסקים בבריאות הציבור, בסיוע רפואי ובחלוקת מזון. הרבה לפני שבמערב הייתה ביורוקרטיה מסודרת, היא כבר עבדה בסין, כאשר המטרה העיקרית הייתה גביית מיסים יעילה. הסינים הבינו כבר אז מה שכל חסיד של מדינת הרווחה אומר היום - שכדי לגבות מיסים, המדינה צריכה לתת משהו חזרה", מסביר פרופ' גולדשמידט.

 

"בסין שלט קיסר, וחלק מהמעמד שלו נגזר גם מהנכונות לעזור לעם בעתות מצוקה. כשקרו אירועים כמו אסונות טבע או מגפות, הסינים ראו בזה סימן שהאלים נותנים לקיסר, כדי שישפר את התנהגותו, כולל דאגה לרווחת עמו. גם היום, הלגיטימיות של המפלגה הקומוניסטית נגזרת בחלקה מהדאגה לאוכלוסייה", הוא מסכם.

 

רק בסין. ממגרש חנייה לבית חולים ב-10 ימים

 

מהמזרח הרחוק למזרח התיכון

גם אם אתם לא מתכוונים לטוס לסין, נגיף הקורונה מתפשט במהירות ועלול להגיע גם אלינו. ד"ר ברוריה עדיני היא ראש החוג לניהול מצבי חירום ורפואת אסונות מבית הספר לבריאות הציבור, במסגרתו נחשפים הסטודנטים לסיכונים השונים העומדים בפני החברה בישראל ובעולם, דנים אודות משמעויותיהם ותורמים לידע הנצבר באמצעות פעילויות למידה ומחקר.

 

"התמודדות עם מחלות מדבקות הינה אתגר גלובלי, ומדינת ישראל, כחלק מהקהילה הבינלאומית, מחויבת להיערך בקפדנות להתמודדות יעילה עם סיכון זה." מסבירה ד"ר עדיני. "היערכות מתאימה כוללת גיבוש תורה ונהלים, אחזקת מלאי ציוד, תרופות וחיסונים (אם קיימים למחוללים השונים) והדרכה בשגרה, על מנת שבעת חירום ניתן יהיה לנקוט במהירות צעדים חיוניים כמו חקירה אפידמיולוגית, בידוד, סגר וטיפול רפואי.

 

מערכת הבריאות בפרט ומערכות החירום של ישראל בכלל, נערכות מזה מספר עשורים להתמודדות עם מגוון סכנות, בהן גם כאלה הנובעות מהתפשטות של מחוללי מחלות כמו נגיפים או חיידקים (בהתפרצות טבעית או כתוצאה ממעשי ידי-אדם, כמו טרור ביולוגי). כאשר יש אירוע הטומן בחובו אפשרות של השפעה על החברה בישראל, כמו האירוע הנוכחי של התפשטות נגיף הקורונה, שהוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כאירוע חירום, כמובן שחובה על המדינה להיערך למניעת הסיכון ולצמצום חומרת תוצאותיו על החברה בישראל. נכון להיום מירב החולים נמצאים בסין, אך אין להוציא מכלל אפשרות שהמחלה תתפשט גם למדינת ישראל".

 

התחממות גלובלית מזיקה לבריאות

"חשוב לדעת כי עם ההתחממות הגלובלית צפויות להופיע יותר ויותר מגיפות חדשות כמו הקורונה והסארס לפניה", מציינת ד"ר עדיני. "הדבר נובע מכך שתנאים ספציפיים, כדוגמת כריתת יערות, הרחבת תהליכי עיור או חקלאות, גורמים להתקרבות בני האדם לטבע (חיות וצמחיית בר), מה שהופך אותם לחשופים יותר לאותם נגיפים, המצויים שם באופן טבעי. במשך מאות שנים שרדו נגיפים רבים בקרב חיות הבר, והתפתחו לרמה שבה אין הם פוגעים בפונדקאי הטבעי, אך כאשר הם עוברים מבעלי החיים לבני האדם, הם עלולים לגרום לנזק רב במהירות. גם מזג האוויר עלול להשפיע על התפשטות הנגיף. לדוגמא, מידת הלחות באוויר יכולה לאפשר לנגיף לשרוד משך זמן ארוך יותר (למשל, כשהאדם מתעטש) לעומת אוויר יבש יותר, ובכך למעשה מסייעים תנאי האקלים לתהליך ההעברה של הנגיף".

 

הרחבת תהליכי עיור מובילה את הטבע הישר לחצר האחורית, וזה עלול להיות מסוכן

 

האם מה שנעשה עד כה במדינות המזרח, כדי למנוע את התפשטות הנגיף, מספק? "בעיה מרכזית אחת היא שבמספר לא מבוטל של מדינות בעולם אין מערכת מפותחת דיה שיכולה לנטר את כלל האוכלוסייה המושפעת, ובכלל זה לזהות מוקדם את אוכלוסיית הנחשפים והנדבקים. כתוצאה מכך, המספר הכולל של הנשאים ו/או החולים עלול להיות בלתי ידוע, מה שמחייב את כלל המדינות להיערך למתאר שעלול להיות חמור יותר מהידוע עד כה.

 

התמודדות עם מחלה מדבקת, שבה אנשים מדבקים גם לפני שיש להם תסמינים ברורים לעין, מהווה אתגר משמעותי, אפילו למדינות גדולות. מאחר ולמחלה אין חיסון או טיפול תרופתי, יש חשיבות ניכרת לנקיטת צעדים להכלת האירוע, כדוגמת סגר נחשפים, בידוד חולים והגבלת תנועה, על מנת למנוע את התפשטות הנגיף ולמזער את נזקיו. כעת ננקטים צעדים נאותים, אך לא ברור האם בתחילתה של המגיפה בסין אכן ננקטו הפעולות הללו במהירות הדרושה.

 

מדינת ישראל נוקטת בצעדי מנע, לרבות חלוקת בגדי מיגון לצוותים רפואיים ולמגיבים ראשונים אחרים, עיגון מדיניות לבידוד חולים והפרדת אנשים שיש חשד כי נחשפו למחלה, עד לשלילת התפתחות המחלה בפועל. במדינת ישראל גם קיימת יכולת טובה מאד למתן טיפול תומך בחולים".

 

האם לדעתך ניתן להסתמך על כל המידע המופץ בימים אלו אודות וירוס הקורונה? "כדאי להתבסס רק על דיווחים והנחיות של הגורמים הרשמיים, ולקחת את הדיווחים הבלתי רשמיים בערבון מוגבל. פחד הוא מצב טבעי במצבים אלו, וידע מקטין חרדה. עם זאת, במצב של פחד ואי ודאות גדולה, מופצות ברשתות החברתיות לא מעט שמועות ו"פייק ניוז" בהקשר של התפשטות וירוס הקורונה, אשר מעוותות את המציאות ומעוררות מתח וחרדה מעבר לנדרש. חשוב להקפיד להישמע להנחיות משרד הבריאות לשמירה על היגיינה וזהירות".

 

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block