מרימים לשפה העברית

יכול להיות שהיא לא כזו קשה כמו שכולם אומרים?

שירה סון
חושבת בעברית. שירה סון

מה לא נאמר על השפה העברית? שקשה ללמוד אותה, שהיא שוברת שיניים, שהאותיות שלה משונות, וזה שכותבים אותה מימין לשמאל זה בכלל כבר מוגזם. לכבוד יום העברית החל ב-16.1 יצאנו לבדוק - הכצעקתה?

 

כבר חושבת בעברית

שירה סון, סטודנטית לתואר כפול בהנדסה מכנית ובמדעי כדור הארץ, נולדה וגדלה בניו ג'רזי, בבית שדיברו בו בעיקר אנגלית. עברית היא למדה בארץ, תוך כדי תנועה, ללא קורס מסודר באולפן.

 

מה גרם לך לעשות את הצעד ולבחור במסלול לימודים שמתנהל כולו בעברית?

ידעתי שארצה ללמוד בישראל, מפני שבכל מקרה התכוונתי לעשות 'עלייה'. רציתי להיכנס לתחום האנרגיה המתחדשת וכולם אמרו לי שפה, באוניברסיטת תל אביב, זה המקום הנכון ללמוד את זה. לרגע לא התלבטתי אפילו שהבנתי שאצטרך ללמוד הכול בעברית.

 

באיזו שפה את כותבת סיכומי שיעור?

האמת היא שבהתחלה כתבתי הכול באנגלית. אבל הבנתי שזה סתם עושה לי עבודה כפולה, לתרגם מעברית לאנגלית, ואז שוב לעברית. מה גם שלא יכולתי לחלוק את הסיכומים שלי עם חבריי ללימודים. אז התחלתי לכתוב בעברית.

 

האם לדעתך זה נכון לומר שעברית היא שפה שקשה ללמוד אותה?

לא. להיפך. אני חושבת שקל יותר ללמוד אותה מאשר אנגלית.

 

יש דברים שבכל זאת הסתבכת איתם?

זכר ונקבה. אני עדיין מתבלבלת בזה לפעמים. והמבטא שלי.

 

מה את ממליצה לאלו שמתלבטים אם ללמוד את השפה?

להבין שזה הרבה יותר קל ממה שחושבים. חייבים 'לקפוץ למים' ופשוט להתחיל לדבר. החברים שלי ללימודים מבינים ועוזרים לי, וזה אחד הדברים שהופכים את תהליך הלמידה שלי לכיפי ונעים יותר.

 

הכול יחסי

פרופ' אותי בת-אל פוקס מהחוג לבלשנות, מסבירה למה אי אפשר להתייחס למשפט הידוע 'עברית שפה קשה' כמו שהוא. "כשמדובר בעברית כשפה שנייה, חשוב להתייחס לשפת האם של הלומד/ת. מחקרים רבים עוסקים בתופעת ה-transfer, המתייחסת להעברת חוקים דקדוקיים משפת האם לשפה הנלמדת, במקרה שלנו - עברית. הדוגמה המוכרת לנו היא העדר תווית היידוע ברוסית, שניכר גם בעברית של דוברי רוסית ילידיים. מצד שני, לדוברי הרוסית, להבדיל מדוברי הקוריאנית למשל, לא יהיה קשה להתמודד עם צרור עיצורים בתחילת מילה, כמו במילה ׳קטנים׳, שהרי רוסית עתירת צרורות עיצורים".

 

דוגמה אחרת שנותנת פרופ' פוקס מתייחסת לדוברי שפות שמיות כמו ערבית, אמהרית, טיגרה (השפה המדוברת באריתריאה) וטיגריניה (שפתם של תושבי צפון אתיופיה ואריתריאה). "להם לא קשה להבין את הרציונל במערכת הפועל בעברית (הבניינים והסיומות המציינות גוף-מספר-מין). לכן, סביר להניח שהם לומדים את מערכת הפועל ״מהר יותר״ מדוברי אנגלית, רוסית וכו׳. אולם, לנו קשה להבין את העברית של דוברי טיגרה למשל, כי שפתם עשירה בתנועות קצרצרות כגון שווא, שבדיבור רציף לפעמים נבלעות, וכך הם מבטאים גם את התנועות בעברית". בעצם, אם עד עכשיו דיברנו רק על הקושי שבלמידה, למה שלא נכניס למשוואה מרכיב נוסף  - לא אם הלומד/ת יודע/ת את השפה, אלא אם אנחנו נוכל להבין אותה.

 

אז למי יותר קל ללמוד עברית כשפה שנייה?

מסתבר שכמו בכל תחום בחיים, כל אחד מתמודד עם קשיים אחרים. "לא פעם דוברי אנגלית שלומדים עברית מעידים על הקושי בהבחנה בין זכר לנקבה, שלא קיים בשפת האם שלהם, לעומת דוברי רוסית למשל, שבה היא כן קיימת", מסבירה פרופ' פוקס ומוסיפה "אבל גם לאלו אין חיים קלים, מפני שחלק משמות העצם שברוסית מציינים נקבה - בעברית הם דווקא זכר ולהיפך, למשל 'צעצוע' בעברית הוא זכר וברוסית נקבה, ו'מדרכה' ברוסית היא דווקא זכר".

 

האם באמת יש נטייה לשפות או שמדובר באגדה אורבנית?

"לא חקרתי את הנושא, אבל אני מתרשמת שיש אנשים שאוהבים ללמוד שפות יותר מאחרים ונראה שלהם זה אכן 'בא בקלות'. מה שבטוח זה שלאנשים שלומדים בלשנות קל יותר ללמוד שפה חדשה, והם גם מורים טובים יותר לשפות", מסכמת פרופ' פוקס בחיוך.

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>