תמיד כולם קראו לך הזהב של השכונה

רוקנרול, שמלות מסתובבות, מכונת תקליטים והמבורגר בדיינר. באירוע "אתנחתא - מנהרת הזמן" חזרנו לווייב של 1952

אירוע אתנחתא 1952

אמרתם שנות ה-50? אמרתם רוקנרול, מכונת תקליטים ודיינר אמריקני. אירוע אתנחתא לקח אותנו בדיוק לשם, עם תזכורות למה שהתרחש ברחבי העולם וגם בארצנו הקטנטונת בתחומי המדע, ההגות ואפילו המוסר. תערוכה בנושא היסודות הכבדים וקיר כרזות "של פעם" בשפה עברית גבוהה רמזו על מה שמצפה לנו באולם ההרצאות, וזה עוד לפני שאמרנו את המילים שיבוט, חיסונים, ריקוד מודרני וזיהום אוויר קטלני.

 

 

הבהלה ליסודות הכבדים 

מרוץ החימוש שהחל לאחר מלחמת העולם השנייה הפך בשנות ה-50 לקיצוני במיוחד. בשנת 1952 היה זה נשיא ארצות הברית הארי טרומן שרשם ניצחון אסטרטגי עם הצלחתו של הניסוי האמריקני הראשון בהטלת פצצת מימן. אך האם הישגו המדעי של פיתוח הגרעין משמש אותנו רק לצורכי מלחמה? מה בנוגע ליסודות הכבדים האחרים שבטבלה המחזורית, כמו זהב למשל?

 

ד"ר שי פומרנץ מבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, חוקר במעבדתו את האינטראקציה בין אור לחומר באמצעות לייזר רב עוצמה. בהרצאתו הוא סיפר על התהליך הטבעי של היווצרות זהב ויסודות כבדים נוספים, ודן בדרכים לייצר את החומר היקר באופן מלאכותי באמצעות הלייזר שכבר קיים ופועל גם באוניברסיטה שלנו.

 

 

כשלונדון כוסתה בערפיח קטלני

ב-5 בדצמבר 1952 כיסה ערפל מסתורי את לונדון. אף אחד לא העלה בדעתו שמדובר בתחילתו של אירוע זיהום האוויר הקטלני ביותר בתולדות בריטניה, שגבה את חייהם של כ-12 אלף בני אדם.

 

מה גרם לאותו זיהום נורא והאם ישנה סכנה שהוא יחזור על עצמו? פרופ' הדס סערוני מהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם בבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר, חוקרת שינויי אקלים ואת הקשריו הסביבתיים של האקלים העירוני. היא הסבירה את פשר התופעה שהתרחשה במאה שעברה, וניסתה לענות על השאלות הבוערות תרתי משמע – האם הסכנה חלפה? האם אין שיפור באיכות האוויר שאנו נושמים? ומהו הקשר בין זיהום אוויר לבין מגמת ההתחממות הגלובלית?

 

 

נביא הזעם של החברה הישראלית

בישראל של שנת 1952 נחשב דוד בן גוריון לראש ממשלה שכמעט ואינו שנוי במחלוקת. אחד הקולות הבודדים שהושמעו נגדו היה זה של פרופ' ישעיהו ליבוביץ', אשר נודע בין השאר כמבקר חריף של ממשלות ישראל וכנביא הזעם של החברה הישראלית. פרופ' רון מרגולין, חוקר דתות ופילוסופיה יהודית מודרנית בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, עוסק בין השאר גם בפנומנולוגיה של הדת, בתהליכי חילון, בחקר המיתוס ובסוגיות דת ומוסר. הוא פרש את משנתו של ליבוביץ' וגילה כמה פרטים שלא ידענו על האיש, שאמונתו ביהדות ובמדע הולידו הגות פילוסופית מיוחדת במינה.

 

 

וירוס זה לא חיה ב-ו'

ד"ר עדי שטרן, חוקרת אבולוציה של נגיפים מהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, סיפרה על אחד ההישגים חסרי התקדים בתחום הרפואה שחלו בשנת 1952 – פיתוח חיסון למחלת הפוליו, שגורמת לשיתוק ילדים בלתי הפיך.

 

היא הסבירה באיזו מהירות יכולים וירוסים להתפשט ברחבי העולם, כיצד מחלות ילדים שונות הנגרמות מנגיפים, ושבעבר קטלו עוללים וילדים, עברו מן העולם בזכות החיסונים, וביקשה מהקהל באולם לא לפסוח על חיסון שיכול להשאיר מגפות מסוכנות מאחורינו.

 

 

הצפרדע שהפסידה את אור הזרקורים לכבשה

מסתבר שעוד הרבה לפני שהכבשה דולי פרצה לתודעתנו, שובטה בשנת 1952 הצפרדע הראשונה על ידי זוג מדענים אמריקנים. אין ספק שהרגע הזה היה אירוע מכונן בהתערבותו של האדם בבריאה, ובו זמנית העלה שאלות מהותיות בתחום המוסר.

 

פרופ' נועם שומרון, חוקר ומנהל מעבדה לפענוח תפקודם של רצפי הגנום האנושי בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, נגע בשאלה האם אנו עתידים לחיות לצד בני אדם משובטים, והעלה השערות לגבי ההשלכות האפשריות של תרחיש זה.

 

 

נולד לרקוד

בשנת 1952 נולד בקיבוץ מזרע אוהד נהרין, שעתיד להיות אחד הכוריאוגרפים החשובים בארץ ובעולם. במאי סרטי תעודה תומר היימן, אשר ליווה במשך שמונה שנים את נהרין ויצר את הסרט הדוקומנטרי אודותיו "מיסטר גאגא", ניסה לפענח יחד עם הקהל את סוד קסמו של הרקדן והיוצר.

 

 

באירוע אתנחתא הקרוב ניסע בזמן אל שנת 1969. אתם מוזמנים לארוז את חליפות החלל שלכם ולהתכונן להליכה הראשונה על הירח. אנו מקווים שתצטרפו אלינו למסע המרתק, עליו נעדכן בהמשך.

 

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>