אתנחתא בעקבות אודיסאוס

יצאנו למסע חזרה הביתה, לאיתקה העתיקה

מה זה "אתנחתא"?

אירועי אתנחתא הם אירועים הפתוחים לקהל הרחב, המתרחשים אחת לחודש באוניברסיטת תל אביב. במסגרת האירוע, החוקרים הכי מסקרנים באוניברסיטה נותנים הרצאות קצרות של כ-15 דקות סביב נושא מוביל. השנה, כל אירוע יעסוק בסיפור מסע, מהמוכרים והאהובים ביותר.

באירוע אתנחתא של חודש אפריל יצאנו למסע בעקבות אודיסאוס, הגיבור האגדי מיוון העתיקה. לערב אחד אולם סמולרש התהדר במראה של משתה יווני מפואר, עם שולחנות ארוכים, שעליהם קערות עמוסות בכל טוב. על אחד הקירות התנוססה מפה של הים התיכון והמדינות הסובבות אותו, שהראתה את המסע המתואר באודיסאה, יצירתו האפית של הומרוס, המתארת את חזרתו של אודיסאוס הביתה, לעירו איתקה, אחרי המלחמה המפורסמת בטרויה. 

 

מדוע לקח המסע של אודיסאוס עשרות שנים במקום שבועות ספורים? מדוע היה צריך לעבור באיטליה, בספרד ובצפון אפריקה של ימינו, כאשר רק ניסה לחזור מחלק אחד של יוון לחלק אחר? על כך סיפרה פרופ' רחל צלניק-אברמוביץ, מהחוג ללימודים קלאסיים בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין. מה משותף לסירנות בהן נתקל אודיסאוס ולאוכלי הלוטוס? והאם הומרוס פעל לפי צו האופנה הספרותית כאשר הערים תלאות על הגיבור שלו או שמא יצא נגד המקובל בתקופה? כל התשובות ועוד בהרצאה המלאה.

 

 

"הן אודיסאוס האלוהי עוד לא מת על הארץ"

מה חשב הומרוס על מקומם של האלים בעולם מול בני האדם, ומה הייתה לדעתו משמעות החיים? ד"ר גולן להט, מביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון, תיאר בהרצאתו את הפילוסופיה אשר עומדת מאחורי יצירתו של הומרוס, וכיצד היא מתקשרת לעולם שלנו היום, במדינת ישראל המודרנית. צפו בהרצאה המלאה וגלו אילו מהאמונות של הומרוס מושרשות עד היום בתרבות שלנו.

 

 

מה היה חסר בתרמיל של אודיסאוס?

במסעו נתקל אודיסאוס בעמים שונים, בייצורים אגדיים, באלים ובמפלצות. רובם עכבו אותו ומנעו ממנו לחזור חזרה לאישתו האהובה פנלופה. מה היה קורה אילו אודיסאוס היה מסוגל לדבר בשפתם התרבותית של הדמויות המוזרות בהן נתקל? האם היה מצליח להתגבר על המכשולים מהר יותר? ד"ר שירה מור מהחוג ללימודי עבודה ומהחוג למדיניות ציבורית, סיפרה לנו על המחקרים האחרונים בתחום המטה-קוגניציה התרבותית ועל הגילוי המפתיע שסטראוטיפים יכולים דווקא לעבוד לטובתינו בנסיבות מסויימות. 

 

 

"שם ראינו בעינינו את אי הקיקלופים, והוא קרוב"

בין האויבים האימתניים ביותר בהם נתקל אודיסאוס במסעו נמצאים הקיקלופים - ענקים בעלי עין אחת בלבד, אשר חיים על אי שאין בו סדר או רחמים. אודיסאוס וחבריו בקושי מצליחים לחמוק מן האי, וחלקם אף נהרגים תוך כדי המאבק. האם ייתכנו במציאות אנשים עם עין אחת בלבד? כיצד בנויה העין האנושית, ולאילו סכנות היא חשופה? צפו בהרצאתו של פרופ' דני געתון, ראש חוג עיניים במרכז האקדמי ללימודי המשך בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, כדי לגלות עוד על טבע העיניים שלנו. 

 

 

"יען כי מנעו ממנו האלים יום שובו לביתו"

יוון העתיקה הייתה ידועה כתרבות של ספרות ותיאטרון. חלק מהתאטראות מאותה התקופה נשמרו עד היום, וניתן להגיע אליהם ולצפות בהצגות. במה הייתה שונה הדרמה היוונית אשר הציגו על במה מהשירה האפית, כגון יצירתו של הומרוס? הייתכן שנקודת הסיום של האודיסאה היא נקודת ההתחלה של כל מחזה טוב? פרופ' נורית יערי, מהחוג לאמנות התיאטרון בפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה ודוד כץ, סיפרה בהרצאתה על ייסודות הדרמה היוונית, וכיצד המבנה של תאטרון יווני קלאסי עוזר להניע את הקהל בעת ההצגה. 

 

 

בסוף הערב צפינו בסרט "אחי, איפה אתה?" - עיבוד קולנועי מודרני לאודיסאה של הומרוס, של הבמאים זוכי הפרסים האחים ג'ואל ואיתן כהן. הסרט, בכיכובו של השחקן ג'ורג' קלוני, מתאר בצורה הומוריסטית את מסעם של שלושה אסירים המחפשים אחר אוצר, תוך שהם מנסים לחמוק מהרשויות. 

 

האודיסאה משמשת מזה כ-3,000 שנה כסיפור מכונן בתודעה המערבית. היא עוסקת באהבה, בבגידה, באומץ, בהרפתקאות ובקושי הטמון בשיבה הביתה. היא עוסקת גם בסקרנות הטבועה בטבע האנושי: בכל פעם שאודיסאוס נתקל בפיתוי של חיים נוחים, אך שומע על מקום מרתק (גם אם מסוכן), הוא תמיד בוחר להמשיך במסע. הרצון שלו לראות ולחוות את העולם, לגלות מקומות חדשים, לצאת אל מעבר לגבולות המוכר, הוא אולי מה שהפך את הסיפור של הומרוס לכל כך מושך ומעניין במשך כל כך הרבה דורות. 

 

באירוע אתנחתא הבא, שיתקיים ב-23.5.17, נצא למסע בעולם "משחקי הכס". היכונו לדרקונים!

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>