קרן שמש מאוחרת: איך צמחים יודעים שבא אביב?

"איזה אושר! השעה 19:00 ועדיין יש אור בחוץ" - אין אחד שלא אמר, חשב או שמע את המשפט הזה השבוע. כולנו אוהבים שעות אור ממושכות ושקיעות מאוחרות. לאחרונה ציינו את יום השוויון האביבי, שבו יש מספר כמעט זהה של שעות אור (יום) לשעות חושך (לילה). מעתה והלאה יתארכו שעות האור ביממה, ויחד עם המעבר לשעון הקיץ, כולנו נהנה מהשפעה חיובית על הגוף ועל הנפש.

גם הפריחה האביבית, שמקיפה אותנו מכל עבר בקמפוס ומחוצה לו, מוסיפה לתחושת האופטימיות, אבל אותנו דווקא עניין לשאול כיצד משפיעה התארכות שעות היממה על הצמחים עצמם, וכיצד הם יודעים שהגיע זמנם לפרוח?

הצמחים סופרים בלילה

לדברי פרופ' דני חיימוביץ, מומחה בגנטיקה של צמחים ודקאן הפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז, "צמחים יודעים למדוד את הטמפרטורה כדי לבחור את היום הנכון ביותר לפרוח בו, אבל הטמפרטורה אינה המדד לזיהוי העונה הנוכחית. עבור זה יש להם מנגנון נפרד, ש'סופר' את שעות החשיכה הרצופה. ככה הם יכולים לדעת אם הלילות קצרים או ארוכים, וזהו מדד הרבה יותר אמין בכל הנוגע לזיהוי התקופה בשנה. צמחים שפורחים ביום ארוך חשים שהלילה קצר יותר, מה שמעיד על כך שהימים התארכו והגיע זמנם לפרוח. צמחים כמו חרצית וסויה, פורחים רק כשהלילות ארוכים, כלומר בחורף, ואחרים, כמו שעורה ואירוס, פורחים בקיץ, כשהלילות קצרים."

כששנתם של בני האדם מופרעת, הם קמים עייפים ועצבניים. אצל פרחים לעומת זאת המצב שונה. "הפרעה" במהלך הלילה, דווקא גורמת להם לפרוח. "הגילוי של מנגנון המדידה הזה בצמחים היה אחד הדברים המשמעותיים ביותר שקרו בהתפתחות החקלאות." אומר פרופ' חיימוביץ, "בזכות הגילוי הזה ניתן להשפיע על מועד הפריחה של צמחים רבים באמצעות שיבוש רציפות הלילה שלהם, ולהתאים את הפריחה למועדים מסחריים רצויים, כמו יום האם או חג הפסח למשל. כל מה שצריך לעשות זה להאיר עליהם באמצע הלילה למשך כמה דקות באור חלש יחסית, ולתת להם תחושה שהלילות התקצרו, ושהגיע הזמן לפרוח."

אם יש דבר שניתן לסמוך עליו הוא שהפרחים בגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב יידעו לפרוח בדיוק בזמן. רוצים לראות במו עיניכם? מוזמנים לביקור.