זכרונות מאפריקה

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

המהנדסים לעתיד של אוניברסיטת תל אביב טסו לטנזניה, כדי לחבר בית ספר בו לומדים אלף תלמידים למים נקיים

נתחיל בסוף הטוב – לילדי הכפרים במחוז באבאטי שבטנזניה יהיו מעכשיו מים ראויים לשתייה בחודשי העונה היבשה, בזכות משלחת הסטודנטים והסטודנטיות של הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן.

 

לצערנו, ישנם עדיין מקומות רבים בעולם שבהם מים טריים ונקיים, שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, הם מצרך נדיר מאוד, וברחבי אפריקה זו בעיה נפוצה. בכל שנה יוצאת משלחת של מהנדסים מטעם האוניברסיטה לטנזניה, במטרה לבנות ולשפר תשתיות מים וחשמל. הם עושים זאת במסגרת פעילותה של עמותת "מהנדסים ללא גבולות ישראל", הפועלת לקידום ולשיפור איכות החיים של האוכלוסייה בישראל ושל אוכלוסיות מתפתחות ברחבי העולם. גם השנה נענו הסטודנטים והסטודנטיות לקריאת הארגון, ומשלחת של שישה סטודנטים וסטודנטיות יצאה במהלך חופשת חג הסוכות, כדי לתרום מזמנם ומהידע שצברו במהלך לימודיהם ,ולהתקין בבית הספר האזורי מערכות שיאגרו 40,000 ליטר מים. ליווינו אותם לאורך המסע החשוב ותיעדנו את פעילותם ברשתות החבריות של האוניברסיטה: בעמוד הפייסבוק tau2go ובחשבון האינסטגרם telavivuni. אם פספתם את ההרפתקאות שלהם באפריקה תוכלו למצוא הכל תחת ההאשטג #tau_africa

 

חודשים ללא מים

"במחוז באבאטי, ילדים צריכים ללכת לפעמים 10 ק"מ כדי להגיע למאגרי מים נקיים, או להסתפק במים עומדים, מזוהמים, המכילים כמויות פלואוריד גבוהות, שפוגעות בבריאותם", מספרת נטלי לובלצ'יק, חברת משלחת האוניברסיטה שמסיימת בימים אלו תואר שני באסטרופיזיקה.

 

בטנזניה, במהלך עונת היובש, נאלצת האוכלוסייה הכפרית המקומית להתמודד עם שלושה חודשים ארוכים, חמים ויבשים. בהעדר תשתית מסודרת, החיפוש אחר מקורות מים ראויים לשתייה קשה במיוחד, ואם זה לא מספיק, את אותם מים מחפשים גם בעלי החיים, שלא פעם עושים שמות במאגרי המים המלאכותיים המעטים הקיימים.

 

משימתה של המשלחת הישראלית, שיצאה בהתנדבות זו הפעם החמישית לאזור, הייתה לבנות מערכת לאיסוף מים בנפח של 40,000 ליטר מהגגות של בית הספר האזורי במחוז באבאטי, שבו לומדים כאלף תלמידים, לתחזק מערכות קיימות שהותקנו על ידי משלחות קודמות, ועל הדרך גם להקים יחד עם האוכלוסייה המקומית ספרייה חדשה לילדים ולילדות. את הפרויקט מלווה פרופ' דרור אביסר, ראש המכון לחקר המים.

 

בכוחות משותפים. חברי המשלחת (מימן לשמאל) אסף פרס, הגר הלוי, ענבר איתן, מיכל אלטמרק, נטלי לובלצ'יק וניב ליברמן עם אנשי בית הספר המקומי במינג'נגו

 

כוס מים ביום ל-1,000 ילדים

כשמאחוריהם טיסה של כ-12 שעות ולפניהם שבועיים של עבודה פיזית מאתגרת, בעיר ארושה שבה נחתו, הצטיידו חברי המשלחת בכל הציוד הדרוש, שלא הביאו איתם מישראל: עשרות מיכלים עצומים בנפח 2000 ליטר כל אחד, שאותם יתקינו בבתי הספר, צינורות וכלי עבודה. הקושי העיקרי של המשלחת הזו ושל קודמותיה הוא בתחום גיוס הכספים. "המצב האידאלי הוא שיהיה לנו תקציב שנתי קבוע ושנדע שהפעילות שלנו מובטחת ומתקיימת", מסבירה נטלי. לפעמים לא ברור ממש עד יום העזיבה כמה כסף עומד לרשותם.

 

ערב היציאה לכיוון הכפר פגשו החברים את נציג הקהילה הטנזני, ג'וליוס, מורה בבית ספר, שמלווה את הפרויקט, שם הכירו את משפחתו. "הוא המלאך של המשלחת ודואג לנו להכול", מציינת נטלי.

 

חיוכים ונהנים. ג'וליוס המורה עם משפחתו ועם חברי המשלחת הישראלית

 

בבית הספר המרכזי והגדול במחוז באבאטי, שם עמדה להתבצע התקנת המערכות הגדולה ביותר, התקבלה המשלחת בקבלת פנים נרגשת. בכל זאת, הידיעה שבקרוב מאוד כל ילד וילדה בבית הספר יוכלו לשתות מים נקיים, מעוררת הרבה תקוות.

 

תקווה והתרגשות. חברי המשלחת מתקבלים על ידי ילדי בית הספר

 

נקראו לחדר המנהלת

 

לפני הכול, הכשירו חברי המשלחת קבוצה נערים ונערות מהצופים המקומיים, שיעזרו בבנייה וילמדו לתחזק את המערכות בהמשך. "הרעיון הוא לא רק לבנות מערכת הנדסית, אלא לקיים עבודה משותפת עם הקהילה, הכוללת חינוך והסברה, שתוביל לתוצאות ארוכות טווח", מסבירה נטלי.

 

מימין: ילדים משתמשים במים מאחת המערכות. משמאל: פעילי הצופים לומדים לתחזק את מערכות המים

 

תהליך הבנייה כלל התקנת מרזבים, ניקוי מכלי המים והכנת תשתיות. באחד מבתי הספר, שבהם כבר הותקנו מערכות בעבר, נדרשה המשלחת להחליף מכלים, שנהרסו על ידי פילים שהגיעו לחפש מים, ולבנות סביבם קיר בטון ממוגן פילים.

 

 

 

במקביל להתקנת המערכות, העבירו חברי הצוות שיעורי חינוך משמעת מים לתלמידים, ולמדו מהם שירים וריקודים מקומיים.

לומדים ונהנים. מיכל אלטמרק (מימין) וענבר איתן עם חברים צעירים

 

כשראו שהעבודה מתקדמת במהירות וביעילות, החליטו לבקר משפחות ולהכיר את הקהילה. "התחלנו לשאול אותם שאלות על סדר היום ועל הצרכים שלהם", מספרת נטלי. "הבנו שחוץ מלבנות מערכות בבתי הספר, אנחנו גם רוצים לחשוב על פתרון ביתי. רוב המשפחות כאן חיות כמשפחה מורחבת, שלפעמים מונה אפילו 50 איש. לכן פתרון לכל משפחה כזו יכול לחסוך להם הליכה למקור המים הקרוב, שיכול לקחת שעות לכל כיוון, וגם לתת להם מים נקיים, בניגוד למקורות שהם מאוד מזוהמים. האתגר שלנו היה לחשוב על פתרון פשוט, יצירתי וזול מחומרים מקומיים, כדי שנוכל להפיץ ולשכפל אותו בקלות, והם יוכלו לתחזק את המערכות בקלות".

 

 

כשאין ברירה נאלצים תושבי הכפרים לשתות מים עכורים ולא נקיים

 

עם סיום הרכבתה של המערכת הגדולה ביותר בבית הספר היסודי של מינג'נגו, ערכה מנהלת בית הספר היסודי יחד עם המורים, עם נציגי ההורים ועם אלף תלמידי המקום, טקס פרידה מרגש. "את תודתם הם הביעו בשיר, והתחייבו לשמור על המערכת, ואנחנו מצדנו זכינו לראות ולהבין כמה המערכת חשובה להם".

 

 

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block