תורמים ידע

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

סטודנטיות וסטודנטים כותבים ערכים בוויקיפדיה

מעניין לדעת ש...
  • הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה העברית במהלך חודש דצמבר 2020 הם ג'ו ביידן ומלחמת יום הכיפורים
  • הערך האחרון שנכתב בוויקיפדיה העברית עד פרסום כתבה זו הוא על הכפר זלגיימרה שבמרכז הונגריה
  • לכל המשתמשים/ות, בין אם הם רשומים ובין אם הם אלמונים, יש זכות לערוך ערכים בוויקיפדיה העברית
  • העורכים והעורכות בוויקיפדיה העברית מכירים זה את זה במהלך הכתיבה המשותפת
  • אל תתפלאו אם תמצאו בין הכותבים והעורכים בני משפחה אחת, כגון אחים, הורים וילדים וזוגות נשואים

היא נחשבת לאנציקלופדיה השיתופית המקוונת הגדולה בעולם, שכל אחד יכול לערוך. אנחנו נעזרים בה למציאת מידע אונליין בכל תחום, והיא נחשבת לאחד מעשרת האתרים הגדולים בעולם. באקדמיה היא היתה שנויה במחלוקת במשך שנים, אך בעשור האחרון יותר ויותר מוסדות חינוך ברחבי העולם עובדים איתה בשיתוף פעולה. ויקיפדיה חוגגת 20 שנות פעילות, ומסתבר שגם לסטודנטיות ולסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב יש יד בכתיבת חלק מכ-300,000 הערכים הקיימים בעברית. כמה מילים על הקשר הישראלי לאנציקלופדיה הגדולה ביותר שהאנושות יצרה.

 

קרדיט אקדמי תמורת כתיבת ערך

לאוניברסיטת תל אביב יש היסטוריה בת קרוב לעשור של פעילות משותפת עם ויקיפדיה, הן בכתיבת ערכים כמטלה אקדמית בקורסים שונים בקמפוס, והן בקורסי בחירה ייעודיים לעריכה בוויקיפדיה, הראשונים מסוגם בעולם. "בשנת 2013 אישרה הפקולטה לרפואה קורס בחירה חדשני בשם 'ויקי-רפואה', שמעניק קרדיט אקדמי לסטודנטים ולסטודנטיות, שלוקחים חלק בכתיבת ערכים לוויקיפדיה", מגלה שני אבנשטיין סיגלוב, מרצה בקמפוס ודוקטורנטית בבית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטין. בנוסף לפעילותה האקדמית, אבנשטיין סיגלוב היא מפעילת מערכת בוויקיפדיה העברית, ומאז 2019 מכהנת כחברת דירקטוריון בחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית, המפעילה את ויקיפדיה. היא הישראלית הראשונה שאי פעם נבחרה לתפקיד הזה. 

 

לאור הצלחת הקורס, הקימה אבנשטיין סיגלוב קורס נוסף בשם 'מווב 2.0 לווב 3.0, מוויקיפדיה לוויקידאטה', שפתוח לכלל הסטודנטים לתואר ראשון. "פיתחתי קורס שמתאים לכלל הדיסיפלינות, והוא נלמד במסגרת התוכנית 'כלים שלובים'", היא אומרת. שני הקורסים שלה מצטרפים ליוזמות נוספות של כתיבת ערכים כמטלה אקדמית, אשר מתקיימים בעשור האחרון בקורסים שונים בקמפוס, בהם כתיבת הערכים נעשית כהערכה חלופית, במקום עבודה או בחינה בקורס.

 

במסגרת שני הקורסים היעודיים נכתבו כבר מאות ערכים, שזכו למיליוני צפיות. כך למשל, רק בקורס ויקי-רפואה נכתבו מעל 300 ערכים, בהם ערכים כמו חירשות מלידה, אלרגיה לסויה, אולטרסאונד גניקולוגי ואפילו כאב גב, שמהווים כ-10% אחוז מכלל המידע הרפואי בוויקיפדיה העברית, וזכו ליותר מ-7 מיליון צפיות.

 

"העבודה בקורסים משרתת שתי מטרות עיקריות: מצד אחד, העבודה בפלטפורמה של ויקיפדיה ומיזמי האחות שלה, מאפשרת לסטודנטים לפתח מיומנויות קריטיות למאה ה-21, כמו מיומנויות אקדמיות ודיגיטליות, קריאה ביקורתית ויכולת הערכת מקורות (במיוחד בעידן ה'פייק ניוז'), יכולת מיזוג מקורות שונים, פיתוח מיומנויות של עבודה שיתופית ואוריינות נתונים (Data Literacy). מצד שני, הסטודנטים עסוקים בהנגשת ידע אקדמי, שלרוב סגור מאחורי חומת תשלום, כמו למשל מאמרים אקדמיים, שעולים כסף רב ולא זמינים לציבור. הערך המוסף הוא תחושת התרומה שלהם לאנושות, במסגרת הלימודים האקדמיים", מסבירה אבנשטיין סיגלוב.

 

כלי לצמצום פערים מגדריים 

בוויקיפדיה קיימים פערים מגדריים עצומים ופערי ידע נוספים, שבאים לידי ביטוי גם במי שמשתתף בכתיבת האנציקלופדיה. כ- 90% מהכותבים הם גברים לבנים מהעולם המערבי, וכתוצאה מכך גם התוכן עצמו מוטה בהתאם. כך למשל ישנן הרבה יותר ביוגרפיות על גברים מאשר על נשים בוויקיפדיה, והרבה יותר פרטים על אירופה ועל ארה"ב מאשר על העולם המתפתח - אפריקה, חלקים מאסיה ומדרום אמריקה. ההטיות הללו הן נדבך חשוב בקורסים האקדמיים שאבנשטיין סיגלוב מעבירה, הן כחלק מלימוד צריכה מושכלת וקריאה ביקורתית של התוכן בוויקיפדיה, והן כדרך חשובה לסייע בצמצום הפערים הללו. "כדי לייצג את כלל הידע האנושי, צריך שכל הקשת האנושית תהיה מיוצגת. מודעות להטיות המידע ולפערים השונים בוויקיפדיה היא הצעד הראשון, ובקורסים הסטודנטיות והסטודנטים שלי עושים משהו אקטיבי כדי לצמצם את הפערים הללו ולתרום להרחבת מאגר הידע הזמין לציבור".

 

בתנועה הבינלאומית וגם בוויקיפדיה העברית ישנם מיזמים מיוחדים לצמצום הפערים האלה, כמו למשל מיזם 'ויקי-נשים', ותת המיזם שלו - 'נשים באדום', שמטרתם להפוך לינקים אדומים בוויקיפדיה (ערכים שלא קיימים) ללינקים כחולים (ערכים שנכתבו), מיזם ויקי-אפריקה ועוד. "זה חשוב מפני שבשני הקורסים הערך הראשון מתוך שניים שהסטודנטים כותבים עוסק בנשים. בוויקי-רפואה התמקדנו בתחום רפואת הנשים. למעשה, כשהתחלנו את התהליך, לא היתה קטגוריה של רפואת נשים בוויקיפדיה העברית. היום יש, ואנחנו מאכלסים אותה מאז. בקורס של כלים שלובים, אנחנו מתמקדים בנשים חשובות בהיסטוריה מכלל הדיסיפלינות, וכן בנשות סגל בקמפוס ובהנגשת הפרטים עליהן בוויקיפדיה ובוויקידאטה".

 

חצי עולם בלי אינטרנט

אבנשטיין סיגלוב ושותפיה בוויקיפדיה ובתנועת ויקימדיה מצליחים להנגיש ידע גם לחצי העולם שעדיין לא מחובר לאינטרנט. "יש לנו מיזמים במקומות מתפתחים בעולם, שאין בהם בכלל תשתיות וגישה לאינטרנט. דווקא שם נגישות לידע של ויקיפדיה משנה את חייהם של אנשים ואף יכולה להציל חיים. באופן אישי, אני מעורבת במיזמים כמו Internet-in-a-Box (ספרייה דיגיטלית בעלות נמוכה, שמורכבת מנקודת גישה אלחוטית עם אחסון, אשר משתמשים בסביבה יכולים להתחבר אליה), שתחילה הכילה את כל המידע הרפואי בוויקיפדיה והיום כבר מכילה את כל המידע בוויקיפדיה, והופכת לסוג של הוט-ספוט, שמכיל עד 30 איש. אנחנו שולחים אותם לאזורים מוכי מלחמה, שיטפונות, מחנות פליטים או מקומות שפשוט אין בהם תשתיות של חשמל, אינטרנט וכו'. מהצד השני, אנחנו משתפים פעולה עם מוסדות ממשל, תרבות, חינוך, אקדמיה ומחקר, כדי להנגיש מידע שאצור במקומות האלה, ומביאים את המומחים לתוך ויקיפדיה".

 

לפרטים נוספים על הקורסים:

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block