גיבורות על: מיוון העתיקה ועד גל גדות

קשה למצוא בימינו מישהו שלא שמע על סופרמן או בטמן, החל בילדים קטנים שמתחפשים לדמויות האלה בפורים ועד מבוגרים שקונים כרטיסי קולנוע לשוברי הקופות הכי חמים. אבל מה לגבי גיבורת העל הכי מפורסמת? מאז שנות ה-70, כשהסתיימה סדרת הטלוויזיה המוכרת, וונדר וומן מעולם לא הייתה פופולרית כמו עכשיו. מאין מגיעים הסיפורים עליהם היא מבוססת? ומה ההצלחה שלה אומרת על תעשיית הקולנוע העולמית?

גיבורות על ביוון העתיקה

דמותה של וונדר וומן נוצרה בשנות ה-30 על ידי וויליאם מרסטן, ותוארה כנסיכה אמזונית. מאז היווצרותה, הייתה לה חשיבות בהצלת העולם כמו לשותפיה הגברים - בטמן וסופרמן, מה שהפך אותה לאחת מן הדמויות העוצמתיות ביותר בעולם הקומיקס. אולם, לדבריה של פרופ' רחל צלניק-אברמוביץ מהחוג ללימודים קלאסיים בפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, המיתולוגיה היוונית שעליה מבוססת דמותה של וונדר וומן, רחוקה מאוד מהדרך שבה מיוצגת הדמות כיום.

"האמזונות היו עם מיתי של נשים לוחמות." היא מסבירה. "כבר בשירה האפית היוונית הקדומה מופיעות האמזונות כאויבות עמים וגברים יוונים. האמזונות סימלו את ה"אחר", ה-"לא-יווני". הן מוצגות בספרות ובאמנות החזותית כניגוד והיפוך של היוונים. לפי גרסאות שונות של המיתוס, אורח חייהן היה נומדי-למחצה (נוודי). בניגוד לנשים היווניות, הן רכבו על סוסים ונלחמו כגברים.”

בגרסה האחרונה של הסרט "וונדר וומן", האמזונות נוצרו על ידי האלה היוונית הרה, וגודלו רק על ידי נשים. "הקישור לאלה הרה הוא המצאה מודרנית," אומרת פרופ' צלניק-אברמוביץ. "היו מספר גרסאות ותפיסות לגבי היחסים שבין האמזונות לגברים שסביבן. לפי גרסה אחת, הן הרגו את הגברים, ולצורך התרבות נעזרו פעם בשנה בגברים משבט שכן; את הבנים שנולדו מזיווגים אלה הן הרגו, אך את הבנות גידלו להיות לוחמות. לפי גרסה אחרת, היו להן בעלים שדאגו לבית ולילדים. בהנהגת מלכתן, הן ערכו פשיטות צבאיות ושעבדו עמים שכנים, שבארצותיהם הן ייסדו ישובים ומקומות פולחן. "מלחמת האמזונות" היה מוטיב פופולארי בספרות - בעיקר בהיסטוריוגרפיה - ובאמנות החזותית, והמלחמה בהן הוצגה כאלגוריה למלחמת הפוליס ותרבותה החופשית והגבוהה ביסוד הברברי."

כל דור והאמזונה שלו

לפי פרופ' צלניק-אברמוביץ, לא רק המאה ה-21 נשבתה בקסמן ודמיינה את האמזונות מחדש בהתאם לרוח התקופה. "תיאוריות אנתרופולוגיות, החל מהמאה ה-19, ראו בסיפורים על האמזונות עדות למשטר מאטריארכלי בתקופה הפרה-היסטורית. אבל נשים לוחמות וציידות הן דמויות נפוצות במיתוסים ובסיפורי-עם, ועל דרך ההיפוך יכולות לשקף את החלוקה האמיתית של התפקידים בין המינים, שכן היפוך תפקידים כזה מסייע להגדרת הזהות היוונית כעליונה וכגברית. יש שפירשו את מיתוס האמזונות כמשקף טקסי מעבר של נערות ונערים."

"בתקופה ההלניסטית והרומית התפתח דימוי האמזונה כמעוררת תשוקה ארוטית במקביל ללוחמנותה ואלימותה. בימי הביניים הדימוי של האמזונה היה אמביוולנטי: היא נתפסה הן כיצור ברברי והן כהתגלמות האידיאל הבתולי הנוצרי. גילוי אמריקה הביא להתעוררות מחודשת של העניין בתרבויות זרות ורחוקות, וגם מיתוס האמזונות קיבל נפח; הן מופיעות לצד יצורים אגדיים אחרים בסיפורי המסעות של הנוסעים הראשונים לאמריקה (כריסטופר קולומבוס, אמריגו וספוצ'י, הרנאן קורטז), והאמזונות החלו להיחשב כילידות אמריקה, כפי שעולה מהשם שניתן לנהר אמאזון."

"גם בתקופה המודרנית השפיע המיתוס על סופרים, מחזאים ואמנים. בימינו האמזונות נתפסות כדגם העתיק של "גיבורות-העל", דוגמת וונדר-וומן, אלא שהמרחק בין גיבורת-העל המסייעת לאנושות ונושאת בשורת שלום ואהבה לבין האמזונה הפראית ואויבת התרבות הוא רב." מסכמת פרופ' צלניק-אברמוביץ.

הקהל רוצה גיבורות

התפיסות המוקדמות של האמזונות רחוקות מהדרך שבה אנו תופסים דמויות כמו וונדר וומן כיום, אבל מה המשמעות העמוקה יותר של הפרשנות שלנו? אף על פי שהדמות המקורית נוצרה על ידי גבר, בגלגוליה האחרונים היא מזוהה עם נשים שיוצרות בעצמן את הסיפור שלהן. לדברי יערה עוזרי מבית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש טיש, לסרט "וונדר וומן" הייתה השפעה גדולה על תעשיית הקולנוע באופן כללי, ובפרט על הנשים שלוקחות בה חלק.

"וונדר וומן הוא סרט גיבורי-העל הראשון שביימה אישה, הבמאית פטי ג'נקינס." אומרת עוזרי, "הסרט רשם נתוני פתיחה מעולים בקופות הקולנוע, ועורר עניין מחודש בדמותה של גיבורת העל. התקדים והצלחתו, פתחו את הדלת לבמאיות נוספות בהוליווד לביים סרטי גיבורי על בפרט וסרטים עתירי תקציב בכלל. הצלחת הסרט הוכיחה כי יש לקהל עניין בגיבורות, ואנחנו יכולים לצפות לסרטי גיבורות על נוספות על המסך בקרוב. המשמעות של 'וונדר וומן' עבור נשים בכל רחבי העולם מתחילה מוקדם מאוד. לדוגמה, במאית הסרט חלקה בחשבון הטוויטר שלה מכתב מרגש מגננת בגן ילדים אשר תיארה את ההשפעה העצומה של הסרט על הילדות ועל ביטחונן העצמי."

מאת נשים ועבורן

מלבד היותה חוקרת קולנוע, יערה היא גם מארגנת הכנס "יוצרות מראות: הכנס הראשון לקולנוע וטלוויזיה של נשים" בביה"ס לקולנוע ע"ש סטיב טיש, והיא מאמינה שלגל גדות יש תפקיד חשוב בהפיכת הסרט לכזה שמשנה את כללי המשחק. "סרטי גיבורי-על אחרים כמו "איירון מן" או "באטמן נגד סופרמן" לא רק הציבו במרכזם דמויות גבריות, אלא גם בוימו על ידי גברים, ופנו לצופים גברים. מולם וונדר וומן, הוא "קולנוע נשים" משום שהוא פונה אל הצופה כאישה, במילותיה של חוקרת הקולנוע תרזה דה לורטיס. ניתן לראות, אם כך, בדמות של וונדר וומן, סוכנת של שינוי משמעותי עבור נשים, על המסך ומחוצה לו, בתעשיית הקולנוע ואצל הצופות."

למרות זאת, יערה מודעת לכך שלא כולן מחזיקים באותה הדעה שלסרט "וונדר וומן" השפעה פמיניסטית חיובית. הסרט קיבל ביקורות מלבושיה החשופים של הדמות, לעומת חליפותיהם של גיבורי העל הגברים. "ניתן לנתח לכאן או לכאן את ייצוגה העכשווי של וונדר וומן בקולנוע בכיכובה של גל גדות מפרספקטיבה פמיניסטית, מעניין יותר להתבונן באופן שבו היא שינתה את השיח, והשתנתה בעקבותיו."

יערה מאמינה שחלק מההצהרות הפומביות שהשמיעה השחקנית גל גדות לאחרונה, עזרו לשנות את השיח על הטרדות מיניות בתעשיית הקולנוע. "רק לאחרונה התפרסם כי כוכבת הסרט גל גדות טענה שתסרב להשתתף בסרט ההמשך אם חברת ההפקות של ברט רטנר, שקיימות עדויות רבות על הטרדות מיניות מצדו, תישאר בתמונה. זו כמובן לא הייתה החלטה בלעדית שלה, אבל באופן סמלי התבקש שסרט שעוסק בהעצמה ועצמה נשית לא ייתמך על ידי מישהו שמואשם בהטרדות מיניות."

אף על פי שוונדר וומן לא ממש נאמנה למקורותיה במיתולגיה היוונית, נראה שבגרסתה העכשווית היא עוזרת לנשים לספר את סיפורן ולהצליח בתעשיית הקולנוע. מה יהיה גלגולה הבא של הדמות? כיצד נזכור את האמזונות בעוד כמה עשורים מהיום, או בעוד כמה מאות? נמתין לעדכונים מהחוג ללימודים קלאסיים.