זומסטר: מסכמים סמסטר מקוון

סטוריז באינסטגרם מתקופה שתיחקק בהיסטוריית המין האנושי

תסכימו איתנו שאפשר להכתיר את הסמסטר הזה כאחד המשונים והמאתגרים שהיו לנו פה. ביטלנו תוכניות, הסתגרנו בבית, לבשנו טרנינג והכנסנו לחיינו את השיעורים המקוונים. כולם התגייסו למאמץ, קפצו למים ועשו כמיטב יכולתם כדי להציל את הסמסטר. לאורך התקופה ראיינו מרצים ומרצות, שחלקו איתנו את החוויות שלהם, ושיתפנו בזמן אמת בפייסבוק שלנו. עכשיו, כשהסמסטר נגמר ואתגרים חדשים ניצבים לפתחנו, הנה מה שהם סיפרו לנו, למי שפספס.

 

ללמד קולנוע וטלוויזיה דרך המסך

מיה דרייפוס, מלמדת בימוי לסרט קיץ וכתיבת תסריט לסרט גמר בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש. כאשת קולנוע, גם הרקעים של הזום לא חמקו מעיניה.

 

יש יתרונות ללימוד בזום לעומת לימוד רגיל בכיתה?

"היתרון הוא שרואים את כל התלמידות והתלמידים בבירור, בלי שאף אחד יכול להתחבא מאחורי אף אחד. יש דגש על הפרט ותחושה שניתן להגיע לכל אחד ואחת, כשבכיתה לעיתים זה מתפספס. כמו כן, התלמידים מנומסים מתמיד: כל אחד מדבר בתורו בהצבעה ותוך כבוד הדדי. וכמובן היכולת ללמד מבלי לצאת מהבית ובנעלי בית".

 

ומה החסרונות?

"הקושי נעוץ בעובדה שלא נפגשים פיזית עם התלמידים בכיתה ולא חולקים יחד מרחב אחד. במרחב כזה קורים דברים בצורה סימולטנית, תלמידים שמתפרצים זה לדברים של זו או מדברים במקביל. אלו אינטראקציות שגם אם לעיתים מפריעות, למרצה יש בהן תרומה לאווירה של השיעור, ולאנרגיה הכיתתית התוססת. גם דרך הצפייה בתרגילים מתבצעת באופן יחידני ולא כמכלול, על היתרון והחיסרון שבכך. זה קצת כמו ההבדל בין הצפייה בטלוויזיה לבין הצפייה בקולנוע".

 

אם בשנה הבאה, הנגיף ימוגר, ויוסרו כל ההגבלות, היית מעדיפה להשאיר את הזום כחלק מההוראה שלך או להיפטר ממנו לגמרי?

"ברוב השיעורים הייתי שמחה ללמד בכיתות ולהשאיר את הזום כפורמט לפגישות אישיות או מרובות משתתפים".

 

ומה עם איזה סיפור משעשע שיכול לקרות רק בזום?

"כל נושא הרקעים הוא משעשע במיוחד. היו תלמידים שבחרו רקעים שונים ומשונים, היו כיתות שבחרו כולם באותו הרקע, והיה גם תלמיד ששם רקע של עצמו מקשיב לשיעור בזום, ולקח לי זמן לקלוט שמדובר בשקופית ולא בתלמיד".

 


 

מדד הרייטינג

ד"ר גל רז מביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, לימד בזום שני סמינרים ברצף מדי יום א', במשך שמונה שעות מזוקקות.

 

יש יתרונות ללימוד בזום לעומת לימוד רגיל בכיתה?

"יש יתרונות בעיקר לתלמידים: הם יכולים לעבור על השיעורים המוקלטים, ונראה שכמה מהם עושים את זה (כך הם מעידים). מבחינתי, היתרון המשמעותי המרכזי הוא החיסכון בזמן של הנסיעה אל ומהאוניברסיטה - כשלוש שעות".

 

מה הקושי הכי גדול שנתקלת בו?

"לא פשוט לשבת מול המסך במשך שמונה שעות. לפעמים זה מרגיש שאני מדבר לעצמי. חוסר קשר העין הוא לא נעים במיוחד. לא פשוט גם לשלושת הילדים שלי, שנמצאים איתי בבית, לשמור על שקט במשך כל כך הרבה שעות".

 

היית מעדיפה להשאיר את הזום כחלק מההוראה שלך בעתיד או להיפטר ממנו לגמרי?

"יכול להיות שיש מקום לפגישות זום אחד-על-אחד, או לעבודה משותפת של סטודנטים בקטעים של עבודה-עצמית. אבל המפגש הבלתי אמצעי הוא בכל זאת כנראה חסר תחליף".

 

ומה עם איזה סיפור משעשע שיכול לקרות רק בזום?

"יש בזום חוויה של מדד רייטינג קבוע, כי אנחנו רואים כמה אנשים יש בכל רגע בכיתה. לפעמים אני מרים את העיניים ורואה את הרייטינג שלי משתנה בזמן-אמת, וזו חוויה קצת מטרידה".

 


 

תרומה לסביבה

פרופ' הדס ממן מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, שמלמדת את הקורס 'טכנולוגיות לטיהור מים', סיפרה, בין היתר, איך האפליקציה רתמה את כולנו למען הסביבה.

 

יש יתרונות ללימוד בזום לעומת לימוד רגיל בכיתה?

"כאחת שהסביבה והעשייה לתיקון פגעי משבר האקלים חשובים לה - כן, אני רואה יתרונות רבים. למשל, גם אני וגם הסטודנטיות/ים לא צריכים לבזבז זמן, דלק, כסף. אסור לנו לעצום עיניים לנוכח המשבר הקיים, וזו פלטפורמה מצוינת. בזום אני רואה מיידית אם יש לסטודנטים שאלות בזמן אמת, אני יכולה לשתף מסכים שונים ולהכין מראש סרטונים, אני יכולה להעלות שאלות עם בחירה מרובה ולעשות סקר בזמן אמת, ואז אני רואה האם הסטודנטים הבינו את החומר. אפשר בקלות לגוון ולהביא מרצים אורחים, כי הם לא צריכים להגיע פיזית, וזה כיף. שלא נדבר על זה שהשיעור מוקלט, וזה מאפשר גמישות רבה לאלה שלא יכולים להגיע להרצאה. אני חושבת שבעתיד, כשאסע לכנס בחו"ל, או במידה ואצטרך להישאר בבית - פשוט אעביר את השיעור דרך הזום בזמן אמת. סטודנטים שעובדים יוכלו להספיק לעשות את שני הדברים יותר בקלות, ואני חושבת שזה יתרון חשוב לשני הצדדים".

 

מה הקושי הכי גדול שנתקלת בו?

"למקסם את השתתפות הסטודנטים בלמידה פעילה. הקושי נובע מכך שאני לא יודעת אם הם מרוכזים, ומכך שאני צריכה לקבל את ההסכמה שלהם לשאול שאלות כשרואים אותם בווידיאו, ולוודא שמבחינה טכנית הכל תקין".

 

היית מעדיפה להשאיר את הזום כחלק מההוראה שלך בעתיד או להיפטר ממנו לגמרי?

"אני חושבת שזה לימד אותי שזה אפשרי ושיש לשיטה יתרונות רבים. לא הייתי רוצה לחזור למצב הקודם, ואני גם מרגישה שעברתי שינוי תודעתי גדול לקבלת אפשרויות חדשות ומרגשות. הייתי רוצה לשלב בין זום לבין הרצאות פרונטליות. למשל, בזמן תירגול להיפגש עם הסטודנטים, אבל כשאני מרצה או מביאה מרצים אורחים - לאפשר להרצאה להיות בזום. אני מקווה שהאוניברסיטה תתגמש ותסכים לתת לנו לעשות את זה. פיתרון כזה גם יקל על הסטודנטים שמגיעים מרחוק, וגם יצמצם את מצוקת החנייה באוניברסיטה, יתרום לאיכות הסביבה ויחסוך במשאבים".

 

ומה עם איזה סיפור משעשע שיכול לקרות רק בזום?

"כן, יש לי תאומים בני 7, ולפני כל הרצאה אני מסבירה להם שאסור להם להפריע לי. פעם אחת הם פשוט החליטו להפתיע אותי, וזה היה מביך. מזל שעשיתי רקע בזום ולדעתי הסטודנטים לא שמו לב".

 


 

אתגר כפול

פעם המורה הייתה צריכה שיהיו לה עיניים בגב כדי לראות מי עושה לה עניינים בכיתה. היום רק צריך להעיף מבט בצ'ט הקבוצתי בזום. ד"ר טלי אילוביץ מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, מלמדת קורס לתלמידי תואר ראשון בהנדסה ביו רפואית בשם 'קרינה ודימות ברפואה'. "זו השנה הראשונה שבה אני מעבירה את הקורס ולכן חוויתי אתגר כפול - מצד אחד להכין קורס בפעם הראשונה ומצד שני להעביר אותו בפורמט של זום". היא אומרת.

 

יש יתרונות ללימוד בזום לעומת לימוד רגיל בכיתה?

"זה תלוי בצורת ההוראה. אני משלבת הרצאות שהן יותר טכניות ודורשות כתיבה על הלוח, לצד הרצאות שמועברות על גבי מצגת. לזום יש יתרון לצורת ההוראה השנייה, כי כל סטודנט יושב מול המחשב האישי שלו ורואה את המצגת בצורה ישירה תוך כדי שאני מעבירה אותה, ולדעתי זה נוח יותר מלהסתכל על מצגת שמוקרנת על מסך בכיתה גדולה. בנוסף, לאור המצב כל הרצאות הזום מוקלטות ונשלחות לסטודנטים לאחר מכן, וזה מקל על סטודנטים לראות את ההרצאה במועד שנוח להם".

 

מה הקושי הכי גדול שנתקלת בו?

"בהעברת הרצאה בזום הקשר עם הסטודנטים פוחת, והיכולת שלי להתבונן בסטודנטים ולהבין אם הם איתי ומצליחים לעקוב אחרי החומר מאוד מוגבל. התחושה של העברת הרצאה במשך 3 שעות "לעצמי", בשילוב עם יכולת התקשורת המוגבלת עם הסטודנטים, יוצרת אצלי תחושת אי וודאות לגבי מצב הסטודנטים. לכן אני משתדלת לדרבן את המשתתפים לשאול שאלות תוך כדי ההרצאה (בין אם בקול ובין אם בצ'ט)".

 

היית מעדיפה להשאיר את הזום כחלק מההוראה שלך בעתיד או להיפטר ממנו לגמרי?

"להיפטר ממנו. אני חושבת שהיתרונות של הרצאה פרונטלית גוברים על יתרונות ההרצאות דרך הזום. אפשר לשקול להקליט את ההרצאות ולהעלות אותם לסטודנטים, כדי ליצור מצב שמי שמעוניין בכך יוכל לראות את ההרצאה במועד אחד שנוח לו".

 

ומה עם איזה סיפור משעשע שיכול לקרות רק בזום?

"הדברים הקלאסיים - אנשים שלא שמים את המיקרופון על השתק וגורמים לכל המשתתפים לשמוע רעשי רקע; סטודנטית שהתכוונה לכתוב למישהו בצ'ט בפרטי ולקטר על ההרצאה וכתבה את זה בצ'ט הכללי תוך כדי ההרצאה, כך שגם אני קראתי זאת".

 


 

למידה בשעת חירום

ד"ר טל סופר מבית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר, מנהלת היחידה ללמידה אקדמית מקוונת Virtual TAU והיחידה לחיזוי טכנולוגי, מסכמת:

 

במה את גאה?

"אני גאה בתפקוד האוניברסיטה שהצליחה להתמודד עם המשבר ולהעביר בין לילה את מערך הלמידה המסורתית בכיתה ללמידה מקוונת במלואה, ובכך למנוע את שיבוש הלמידה ואת ביטול הסמסטר. היכולת לתת תמיכה והדרכה בהיקפים גדולים ובזמן קצר לכלל סגלי ההוראה, אשר לרובם הגדול לא היה ניסיון בהוראה מקוונת. זאת לצד המענה והתמיכה המהירים לסטודנטים."

 

מה עבד טוב?

"הארגון המהיר, הגמישות ושיתוף הפעולה בין גופי המטה השונים של הקמפוס: הנהלה, תשתיות ופדגוגיה. היכולת להנגיש כלים טכנו-פדגוגיים, להכשיר את הסגלים בזמן קצר, לתת מענה בזמן אמת ולחשב מסלול מחדש בזמן תקלות."

 

מה אולי צריך לשפר?

"הגברת המודעות, הסיוע והתמיכה למרצים מהפן הטכנו-פדגוגי, לצד חיזוק התשתיות הטכנולוגיות. התייחסות לסוגיית הנגישות ואוכלוסיות מודרות בעלות קשיים (הן טכנולוגיים והן פדגוגיים) ו/ או צרכים מיוחדים. בנוסף, פיתוח מודלים פדגוגיים ללמידה מקוונת והטמעתם, תוך דגש על יותר למידה א-סינכרונית מאשר למידה סינכרונית."

 

האם מהמשבר יצאו גם דברים טובים?

"למרות המרחק הפיזי והבידוד החברתי/לימודי, אני סבורה כי זאת הזדמנות גדולה שיש לנצל אותה, במינון ובתכנון נכון. המרצים נאלצו לקפוץ אל המים ולחוות את השימוש בטכנולוגיה לטובת ההוראה. למרות המעבר המהיר של המרצים להוראה מקוונת עדיין למדנו כי יש פער בין הוראה ולמידה שהוא למעשה הפדגוגיה. יש לנצל את היתרון הזה ולמנף אותו קדימה לטובת פיתוח מודלים פדגוגיים מתאימים וחדשניים, שכן הלמידה המקוונת בזמן הקורונה היא למעשה למידה מקוונת בשעת חירום, אשר לא מיצתה את היתרונות הטכנולוגיים לטובת הפדגוגיה. בראייה לעתיד אני מניחה כי המצב לא יחזור לקדמותו, ולכן יש לפעול לפיתוח מודלים פדגוגיים שונים ללמידה מקוונת כגון: קורסים היברידיים המשלבים למידה סינכרונית וא-סינכרונית, כיתה הפוכה וקורסים מקוונים במלואם, תוך שילוב כלים פדגוגיים ליצירת אינטאקציה והגברת חווית הלמידה."

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>