הצד המואר של משבר הקורונה
חמישה דברים חיוביים שמצאנו בחצי הכוס המלאה של משבר הקורונה
כידוע, משברים ואתגרים הם גם מנוע לצמיחה. אז עכשיו, כשענני הערפל סביב משבר הקורונה מתחילים להתפוגג, ואנחנו חוזרים לאט לאט לשגרה זהירה, תהינו מה הם הדברים החיוביים שבכל זאת אפשר להפיק מהתקופה האחרונה ואפילו כדאי לאמץ ולקחת איתנו הלאה.
למידה היברידית מרחוק ומקרוב
השימוש בזום, שהפך למוצר בסיסי שמשתמשים בו בכל העולם, בכל בית, מגיל הגן ועד זקנה, היה חבל ההצלה האולטימטיבי לא רק של הלימודים מרחוק באקדמיה אלא גם בשמירה על קשרים חברתיים ומסגרות של העשרה ופנאי בימי הסגר הקשים.
"בחודשים האחרונים כל מי שמדבר עם צוות המרכז שואל אותנו אם יזמנו את הקורונה או השקענו במניית זום." אומר יובל שרייבמן, מנהל המרכז לחדשנות בלמידה. "המגפה המסוכנת הזו האיצה באופן משמעותי תהליכי חדשנות דיגיטלית שלרוב לוקחים זמן רב בגלל שהם מחייבים לצאת מאזור הנוחות. לכן, שמחנו לראות כי כל המרצים, בלי יוצא מן הכלל, נרתמו לעניין הזה במהירות שיא, ותוך שבועיים כבר לימדו בזום באופן מלא. גם הנתונים של מוקד התמיכה שהקמנו בין לילה הראו נתונים דומים, ממאות פניות בשבועיים הראשונים לירידה משמעותית. המרצים למדו במהירות תוך כדי תנועה והעבירו את השיעורים בזום תוך התאמות אישיות לתחום התוכן ולאופן ההרצאה שלהם."
"אולם, בטווח הארוך, החשש שלי הוא ש"לימוד בזום" ייתפס כ"למידה מרחוק" ויקבע את הסטנדרט בתחום. למידה מרחוק היא תפיסה פדגוגית הוליסטית ושלמה הנבנית מראש לעולם הדיגיטלי, וככזו היא מוציאה ממנו את המיטב בהתאם ליתרונותיו ולחסרנותיו. לקחת שיעור פרונטלי ולהעלות אותו לזום באותו האופן שהוא עובר בעולם הפרונטלי אינו לימוד מרחוק. לראיה, מרצים ותלמידים רבים מדווחים על עומס, קשיים ועייפות זום."
"בנוסף, הצד המשלים של למידה מרחוק הוא הצד של הלמידה מקרוב ולראות כיצד זו תשתנה בטווח הארוך. הקורונה הציבה לנו מראה ומאלצת אותנו לבחון שוב מה קורה כיום בכיתה, במפגש הפיזי, ולדייק אותו. מצד אחד ברור שיש צורך אמיתי במפגש פיזי, אבל חשוב לא פחות מה קורה במפגש הזה. לשבת ולהקריא חומר למאה סטודנטים בכיתה אינו מפגש פיזי נכון בעיניי. ככל שנעבור ללמידה פעילה במפגשים הפיזיים (וזה אפשרי בכל תחום, מפיזיקה ורפואה ועד היסטוריה ומשפטים), כך נוכל לעשות צעד משמעותי לקראת החזון של המרכז לחדשנות בלמידה והוא "למידה היברדית". להסתכל על כל דיסיפלינה ועל כל שיעור לגופו, ולבחון אילו שיעורים רצוי שיעברו בלמידה מרחוק ואילו שיעורים רצוי שיעברו בלמידה מקרוב. למידה היברדית משרתת לא רק את התלמידים אלא בעיקר את המרצה, ומאפשרת לו למצות את זמן ההוראה בצורה הנכונה ביותר.
הסביבה תרוויח בענק
"אני מעריך שבזכות התקשורת המקוונת נהיה עדים לירידה בכמות הנסיעות העסקיות לחו"ל ובעקבות כך - תרד הדרישה לנפט." אומר פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה, "אנשים יעבדו יותר מהבית ואין ספק שיהיו חברות שיאמצו את הפורמט הזה, ויוותרו לחלוטין על תשלום שכ"ד למשרדים. תהיה השקעה גדולה יותר בתשתיות חדשות במערכות הבריאות, בלמידה מרחוק, בייצור מקומי ועוד ועוד שינויים, שאם בוחנים אותם בהיבט הסביבתי - אין ספק שהם ידידותיים מאוד למשאבים הטבעיים שאנו נושמים וצורכים, ועליהם אנחנו רוצים להגן".
"אם תשאלו אותי מה כדאי לנו לקחת מהמשבר הנוכחי זה בראש ובראשונה להקשיב למדענים. מהיום הראשון שהתפרץ הווירוס בסין הם הזהירו שמדובר במגיפה שתפקוד את העולם. כך כדאי גם להקשיב למדענים שחוקרים את משבר האקלים. אני עובד וחוקר את התחום כבר 30 שנה, ואני יכול לומר בוודאות - אנשים לא מקשיבים. מנהיגי העולם לא מקשיבים. כולנו צריכים להבין את חומרתה של העקומה המעריכית, ולהבין את המחיר של הפעילות שלנו על הכפר הגלובלי שאנו חיים בו, הן בנושא הקורונה והן בנושא האקלים. אנחנו צריכים לזכור שפעולה שלנו בצד אחד של העולם משפיעה על אנשים ועל הסביבה בצדו השני".
ירידה בזיהום האוויר ברחבי העולם
קבלה לתואר ראשון ללא פסיכומטרי
בעקבות ביטול חלק ממועדי בחינות הפסיכומטרי, נפתחו חמישה מסלולים חדשים לקבלה לתואר ראשון באוניברסיטה ללא פסיכומטרי. קבלה על סמך בגרות, קבלה להנדסה ולמדעים לפי מבחן הכנה במתמטיקה, קבלה על בסיס קורסים מקוונים ועוד. מי שיתקבל באחת הדרכים האלו, יזכה להשוויץ גם שנים רבות אחרי סיום התואר, כשיישאל כמה קיבל בפסיכומטרי, ויענה: "זוכרים את 2020, השנה הזאת עם הקורונה? בזכותה התקבלתי לאוניברסיטה בלי לעשות פסיכומטרי!"
להתכונן למגפה הבאה
אוניברסיטת תל אביב הכריזה על הקמת מרכז רב תחומי לחקר מגפות, שיאגד סביבו את מיטב המומחים מתחומי הדעת המגוונים באוניברסיטה, שיפעלו יחד עם בתי החולים ומוסדות אקדמיים מובילים בארץ ובעולם, במטרה לקדם את המחקר בתחום ולסייע בעתיד למדינת ישראל להתמודד בצורה מיטבית עם משברים שמקורם בהתפרצות מגפות.
"מרכז המחקר החדשני יאפשר בפעם הראשונה לחוקרים לשלב כוחות ולבדוק את השלכות המגפה מנקודות מבט שונות." אומר נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת. "משבר הקורונה הוכיח לכולנו שכדי לטפל בהתפרצות מגפה עולמית יש להסתכל על התמונה הכוללת ולבחון את האספקטים האפידמיולוגיים לצד ההשלכות הכלכליות, החינוכיות, החברתיות ועוד. הפעילות המדעית המשותפת תאפשר לחוקרים לייצר את "מבט העל" ולבחון את הדרכים הטובות ביותר לטיפול במשברים עתידיים".
העמקת תהליך הדיגיטציה של הספריות
"במהלך כל התקופה האחרונה, ההבנה העמוקה של כל מי שעבד בספריות היא שאנו נותנים שירות לאנשים שנמצאים במצוקה", אומרת שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה, לחינוך ולניהול ע"ש ברנדר-מוס. "סגירת הקמפוס וסגירתן הפיזית של הספריות חיזקה אצל כולנו את הצורך בהתגייסות המוחלטת, קודם כל, למתן חוויית שירות אנושי, קשוב ואמפתי, לכל פנייה של חוקר או סטודנט. בבסיסה של כל בקשה לאיתור מידע הורגשה המצוקה, ומבחינתנו לא היה צריך לדבר יותר מדי, התגייסות של צוותי הספרייה נעשתה ברגישות, בסבלנות רבה, בנתינה ללא גבולות, במהירות, בגמישות, בשעות לא שעות, ובתחושת שליחות. חשוב להמשיך את חוויית השירות המדהימה שסיפקנו גם בחזרתנו לשגרה."
"צוותי הספריות החיוניים עבדו כקבוצה קטנה מלוכדת ומתואמת, כשהמטרה העיקרית היתה לתת מענה איכותי ושירותי לכל הסטודנטים והחוקרים שלנו שנותרו פתאום ללא ספריות. הוקמה קבוצת ווטסאפ משותפת של העובדים החיוניים, היתה הסתערות משותפת ומתואמת על כל הפניות שהתקבלו ללא הפסקה, יום ולילה. ספריות אקדמיות, בארץ ובחו"ל, התגייסו אחת עבור השנייה וסייעו הדדית באספקת תכנים. מו"לים אקדמיים מובילים וספקי תכנים ישראליים ובינלאומיים הנגישו לנו ללא תשלום תכנים רבים, חדשים וחשובים, שאיננו מנויים אליהם. בספריות שלנו יש מאות אלפי ספרים וכתבי עת מודפסים וכל השפע הנהדר והמודפס הזה לא היה זמין בתקופת הקורונה. לספריות הסגורות לקהל הגיעו מדי יום מאות רבות של פניות למידע, לפרקים מתוך ספרים, למאמרים מתוך כתבי עת, לתיזות מ"א ודוקטוראטים, לנתונים כלכליים ושיווקיים ועוד. הצורך בהנגשה דיגיטלית מיידית, זמינה ומהירה של תכנים אלו בזמן אמת הוא ברור."
"היעד מבחינתי הוא להמשיך להעמיק את הדיגיטל, לקדם ולרכוש עוד ועוד תשתיות מידע דיגיטליות בספריות, לרכוש ספרים וכתבי עת דיגיטליים, לרכוש סרטים נדרשים לקורסים בסטרימינג ועוד. וחשוב ביותר להעמיק את הרכש ואת ההנגשה הדיגיטלית של פרסומים בשפה העברית (ספרים וכתבי עת)."
כתבות נוספות
