גורי נחייה לעיוור באימון - האורחים הכי חמודים בקמפוס

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

הם מתוקים בצורה בלתי רגילה, הולכים על ארבע, יש להם זוג עיניים טובות ולב אחד ענק, אז ברור שמגיע להם יחס מיוחד

מפגש גורי נחייה בקמפוס

כל בניין בקמפוס שמכבד את עצמו מתהדר בחתול קבוע, או בעצם - כל חתול מתהדר בבניין בבעלותו. אכן, חתולים לא זקוקים לאישור כניסה מאף אחד, אבל עם כלבים המצב שונה. אז איך בכל זאת רואים כלבי לברדור מסתובבים באוניברסיטה ואפילו נכנסים לשיעורים? התשובה טמונה באפודה הכחולה האחידה.

 

סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטה מאמצים גורי נחייה לעיוור באימון ומשמשים כמשפחות אומנות בשנת חייהם הראשונה של הגורים. הגורים שמגיעים מדי יום לקמפוס זוכים ליחס של כבוד, ממיסים לבבות ומושכים מבטים וליטופים. המאמצים הזמניים התנדבו לגדל את הגורים למרות הידיעה הלא פשוטה, שבתום שנה של טיפול מסור הכרוך גם בהיקשרות רגשית, יימסרו הכלבים למאמצם הבא, אדם עיוור, שאותו הם ילוו במסירות בשנים הבאות.

 

הכלבים מלווים את הסטודנטים לאורך כל היום, במהלך הלימודים, הסידורים, הנסיעה בתחבורה הציבורית ובמהלך פעילויות נוספות, כדי להתרגל ללוות אדם במשך יום שלם בסביבה מלאה בגירויים. במהלך שנה זו, המאמצים מקבלים הדרכה מהארגון האחראי על הכשרת הכלב, והכלב רוכש מיומנויות והרגלים חשובים לתפקודו בהמשך, כמו התנהגות רגועה ושקטה, שליטה על הצרכים, צעידה בקו ישר לצד האדם המוליך אותו ועוד.

 

בתום שנת האומנה, שבים הגורים לארגון האחראי על הכשרתם, שם הם עוברים הערכה פיזית והתנהגותית. אם נקבע שהגור מתאים לתכנית האימון, הוא ממשיך לאילוף שנמשך כחמישה חודשים, שבו הוא לומד את תפקיד נחיית העיוורים. אם הגור אינו מתאים, הוא מועבר לסיוע לאנשים עם צרכים מיוחדים או חוזר למשפחת האומנה שלו. בתום האילוף, מועבר הגור לאדם עיוור, ויחד הם עוברים הכשרה משותפת, במהלכה הם מתוודעים זה לזה, והאדם לומד לטפל בכלב. הכלב משמש ככלב נחייה לתקופה ממוצעת של 7 עד 8 שנים, בתומה הוא מועבר למשפחה מאמצת חדשה.

 

ראסטי - היחיד שמותר לו לנחור בשיעור

דבורה טלאור, סטודנטית בשנה א' למדעי המדינה, ובעלה כרמל טלאור, סטודנט בשנה ב' להנדסת חשמל באוניברסיטה, אימצו גור נחייה, ראסטי, ומגיעים איתו לקמפוס מדי יום. שאלנו את דבורה מה הביא אותם להחלטה לאמץ גור נחייה?

 

"בעלי ואני רצינו לאמץ כלב. אנחנו מאוד אוהבים בעלי חיים ומתנדבים בכלבייה העירונית בהרצליה. שנינו סטודנטים, אז זה קשה מבחינת זמן וגם מבחינה כלכלית להחזיק כלב. בעלי ראה מישהו ברכבת עם גור נחייה באימון, ועלה לו הרעיון שזה גם מעשה טוב בהתנדבות, וגם פיתרון טוב עבורנו, כי הגור יבוא איתנו לכל מקום, גם ללימודים, וזה מצב מנצח. אני יכולה להעיד שלאמץ גור נחייה יחד עם בן זוג זה מאוד עוזר, כי שנינו מגדלים אותו יחד."

 

האם אתם חוששים מרגע הפרידה מהגור?ראסטי (צילום: דבורה טלאור)

"אנחנו מדחיקים את זה כרגע." משיבה דבורה, "אנחנו בטוחים שזה יהיה ממש קשה, אבל בסופו של דבר הכל למטרה טובה, והוא יהיה בידיים טובות. לאחר מכן נרצה לאמץ, לקראת סוף התואר, אולי אפילו נאמץ שוב גור נחייה, זה תלוי בכמה קשה הפרידה תהיה, והאם נוכל להתמודד שוב עם חוויה כזו".

 

איך הגור משתלב במהלך היום שלך? איך את מסתדרת במהלך הלימודים בקמפוס?

"כשהוא היה יותר קטן, בן חודשיים, זה היה יותר קשה. הוא היה עייף והיה לו קשה להיות מחוץ לבית ימים שלמים. ראסטי הוא גור מאוד טוב, הוא מתנהג יפה בשיעורים, ואנחנו משתדלים להפגיש אותו פעם ביום עם גורי נחייה אחרים בקמפוס.  אנחנו בקשר עם עוד סטודנטים שמאמצים כלבי נחייה. יש לנו קבוצה בפייסבוק, וגם פתחנו קבוצת וואטסאפ שבה אנחנו קובעים ונפגשים. כשאנחנו עוברים עם הכלב בקמפוס, כולם מתלהבים. גורי הנחייה נורא חברותיים, אז זה נורא כיף לכולם." מספרת דבורה.

 

כמובן שהכלבלבים מרגישים מאוד בנוח להסתובב במדשאות האינסופיות של הקמפוס, אבל איך הם מסתדרים באולמות ההרצאות, בכיתות הסמינרים ובספריות? דבורה מספרת שראסטי נרדם עמוק במהלך השיעורים, והוא נוחר מאוד חזק. "לפעמים שומעים אותו נובח מתוך שינה, וזה נורא מצחיק. גם המרצים אוהבים אותו. פעם איחרתי לשיעור כי התעכבתי בגללו, אבל כשהגעתי לשיעור כולם כל-כך התלהבו, כולל המרצה, שהתעלמו לגמרי מהאיחור שלי".

 

ספריות האוניברסיטה כבר מזמן הפכו למקום ביתי ומזמין שהסטודנטים אוהבים לבלות בו זמן לימודים רגוע ואיכותי. אם היה לכם ספק, גם לספריות יש חתולים קבועים שהם בני בית אצלן, אבל אין בית מושלם בלי חברו הטוב ביותר של האדם. לדברי שלומית פרי, מנהלת הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך ע"ש ברנדר-מוס, "כלבי הנחייה הם חלק מחוויית הספרייה ומהנוף "האנושי". הם מהווים אטרקציה בספרייה ומושכים תשומת לב מכל הסטודנטים. הספרייה מאפשרת בשמחה רבה את כניסתם לספרייה של גורי נחייה באימון. במסגרת האימונים, על הגור להיחשף למקומות ציבוריים על מנת שיהיה מוכן לתפקידו בעתיד. אנו מאמינים שזה חשוב לא פחות, גם עבורנו כספרייה באוניברסיטה וגם כחברה אזרחית. אלפי הסטודנטים הלומדים בספרייה נחשפים לפעילות החשובה הזו, ובכך גדלה המודעות אליה."

 

ראסטי (צילום: דבורה טלאור)

ראסטי, סטודנט על ארבע (צילום: דבורה טלאור)

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block