בין סתיו לחורף: לקט חדשות מן הגן הזואולוגי ומהגנים הבוטניים

הסתיו חלף, החורף כבר כאן, אבל מזג האוויר מתעתע, והחולצות הקצרות עוד נשלפות מהארון. בגן הזואולוגי ובגנים הבוטניים של אוניברסיטת תל אביב מחכים לגשם. מחזוריות הנביטה והצמיחה המופיעה בטבע באה לידי ביטוי גם בשתילות המתוכננות בגן הבוטני. על מנת להציג צמחים חד שנתיים קטנים, שאינם מסוגלים להחזיק בנק זרעים בקרקע לשנים הבאות, יש צורך להנביט אותם בכל שנה מחדש במשתלה, ורק לאחר מכן לשתול אותם כנבטים צעירים בערוגות התצוגה.

צמחים מסוימים, בעלי זרעים גדולים או כושר נביטה מצוין, מסוגלים לגבור על התחרות הרבה הקיימת בשטח ולנבוט בקלות בזריעה ישירה בערוגות, אך לשם כך יש צורך בתנאים חורפיים יותר. זרעים אלו יפוזרו בערוגות כשהטמפרטורה תהיה נמוכה יותר וכשיירדו גשמים נוספים. עד אז, הנה כמה עדכונים מחודשי הסתיו האחרון בגנים.
 

מעברי דירות בגן הזואולוגי

לעדר היעלים הוותיק בגן הזואולוגי, המונה ארבעה זכרים ונקבה יחידה שכבר מספר שנים לא התייחמה, הצטרפו שתי נקבות צעירות, אחת מהן אולי בתחילת היריון. ארבעת הזכרים קיבלו את פניהן של שתי הנקבות החדשות בהתרגשות רבה, ושני הזכרים המבוגרים ביותר החלו בקרבות קרניים, כשהם בוחנים מחדש את המדרג ההיררכי ביניהם. אין ספק ששתי היעלות הצעירות הכניסו חיים חדשים לעדר המנומנם.

אל חצר היעלים הועברו דיירים נוספים, ועל כך מעידים פתחי המחילות באדמה. זהו ביתם החדש של כמה מהפסמונים, שנהנים מהמרחב החדש העומד לרשותם. בגן הזואולוגי מתקיימים מחקרים רבים על פסמונים, ולכן מגדלים בו פסמונים רבים, כעתודת מחקר. חלק מהם חולקים כעת את המרחב עם יעלים או שפנים (בחצר השפנים), במטרה לבדוק האם מתאים לפסמונים לחיות בתנאי חוץ חצי טבעיים. עם הזמן, למדו חלק מהפסמונים לצאת מחצר היעלים ולחזור אליה, כנראה דרך הפתח שבתחתית דלת הכניסה, אולם אחת הנקבות הגדילה לעשות: היא חזרה אל החדר שבו נולדה, ליד חדר האוכל של העובדים, ושם עברה לגור בקופסת קרטון ליד דלת החדר.

הפסמונים ופתחי המחילות באדמה (צילום: אילאיל פרת)

בסוף הקיץ הגיעה אל הגן נוטריה בוגרת, שנאספה על ידי פקח רשות הטבע והגנים בעמק החולה יחד עם נוטריות נוספות. קבוצת הנוטריות נאספה לצורכי מחקר, אולם אחת מהן לא הסתדרה עם שאר חברותיה ולכן הועברה אלינו. הנוטריה שוכנה בחצר התנינים לשעבר, ובתחילה הסתתרה בסבך. עם הזמן היא התרגלה לביתה החדש, הפסיקה להסתתר וכעת אפשר לראות אותה מטיילת ושוחה. אנו מקווים להביא לה נוטרייה זכר בקרוב, כך שלא תחיה לבדה.

הנוטריה בביתה החדש (צילום: פרופ' נוגה קרנופלד-שור)

מועדון 27

באמצע ספטמבר, גורו, גירית הדבש של הגן הזואולוגי, מתה בגיל 27. תוחלת החיים בשבי של מין זה היא 24 שנים, כך שאין ספק שגורו זכתה לאריכות ימים. גורו הייתה אחת משישה גורים של גירית הדבש שנולדו בגן הזואולוגי בסוף שנות ה-80, אירוע נדיר ביותר בגני חיות. שמעון ארביב, שהיה מטפל בגן הזואולוגי באותה תקופה, מספר כי לאחר כמה פעמים שבהם הגור הנולד נעלם יום יומיים לאחר ההמלטה, הוחלט כי בהמלטות הבאות יופרד הגור מהוריו ויגודל על ידי המטפלים - בתקופת חייו הראשונה.

מתוך ששת הגורים שנולדו בגן הזואולוגי, שניים הועברו לגן החיות בחיפה, שניים לגן החיות התנכ"י בירושלים ושניים - גורו ואחיה, נשארו בגן הזואולוגי. השניים בילו חלק מזמנם בפתרון בעיות: טיפוס על ארגזי עץ כדי להגיע למזון התלוי בחוט מהתקרה, פתיחת קופסאות נס קפה ועוד. בשנתיים האחרונות, במסגרת פרויקט העשרה שנערך בגן, גורו גם נהנתה מאוד ללקק את הדבש מתוך החורים שנוקבו עבורה בבולי העץ שקיבלה.

גורו עם בתו של שמעון, רותם ארביב, שהייתה אז בת שנתיים (צילום: שמעון ארביב)

מה הקשר בין אשל לגבינה?

שלושה עצים מהמין אשל היאור (Tamatix nilotica), שמקורם מאזור יוטבתה, עתידים להצטרף בקרוב לאוסף צמחי ישראל בגן הבוטני. האשלים, ששימשו עד כה במחקר גנטי של חוקרי המחלקה למדעי הצמח, הובאו כייחורים (חלק של ענף הנלקח מצמח ונשתל באדמה, במטרה שיצמח ממנו צמח חדש) ונשתלו בשטח המחקר שבגן לפני כמה שנים, כחלק ממחקר הבוחן את קצב הצימוח של עצים אלו על מים מליחים שנוצרים בתהליך הפקת הגבינות במחלבת יוטבתה. המחקר, בהובלתם של פרופ' אביה זילברשטיין, פרופ' עמרם אשל ופרופ' הלל פרום, נועד לזהות את העצים הכשירים ביותר לגידול מהיר תחת השקיה במי תמלחת, ובכך לאפשר יצירת יערות באזורים יובשניים בעולם, אשר יספקו מענה לצורך של התושבים בעצים. כעת, לאחר שהושלם המחקר, האשלים הועברו לגן הבוטני ויישתלו בקרוב בחלקת המדבר.

אשל היאור (צילום: משה פרי)

מרפא או רעל?

פרגה צהובה (Glaucium flavum) הוא צמח רב שנתי הגדל לאורך מישור החוף, על רכסי הכורכר, קרוב לקו המים. צמחים בוגרים גדלים בגן הבוטני בחלקת צמחי החוף של ארץ ישראל. יחד עם זאת, הפרגה הצהובה שייכת למשפחת הפרגיים (Papaveraceae) ובני המשפחה ידועים כצמחי מרפא ורעל, ולכן הועתקו כמה צמחים לחלקת צמחי המרפא והרעל. השתילים הצעירים הועתקו לערוגה הזוכה לקרינת שמש ישירה בחלקו המזרחי של האוסף. באזור אחר של חלקת צמחי המרפא, במקום מוצל יחסית, נשתלו גם נבטים רבים של מליסה רפואית (Melissa officinalis), השייכת למשפחת השפתניים (Lamiaceae). למליסה הרפואית תכונות ריפוי רבות, בעיקר של מערכת העיכול, והיא ידועה כחומר מרגיע. מליסה רפואית היא צמח בר המופיע בחבל הים תיכוני - בחורש מוצל ובגדות נחלים, ומקור הצמחים שנשתלו בגן הוא בזרעים שנאספו בחורש מפותח בנחל אורן שבכרמל. בהתאם לכך, שתילים אחדים נשתלו גם בגן האקולוגי, על גדות הנחל הזורם בחורש.

אירוסים בהיכל

לאחרונה הושלם בגן הבוטני מחקר על המנגנונים שמפרידים בין מינים בקבוצת אירוסי ההיכל (Iris section Oncocyclus). המחקר נערך על ידי אינה אוסמולובסקי, תלמידת מחקר לתואר שני, בהנחיית ד"ר יובל ספיר, מנהל הגן. במחקר נבדקה עוצמת מחסומי הרבייה השונים בין כל שמונת המינים של אירוסי ההיכל בישראל. רוב המחקר נערך באוסף האירוסים שבבית הרשת באזור המחקרי שבגן, וכלל גם עבודה חישובית שבדקה את פוטנציאל התפוצה של מיני האירוסים השונים על פי ההתאמות האקולוגיות שלהם. תוצאות המחקר מעידות כי תהליך התפצלות המינים בקבוצת אירוסי ההיכל נגרם בעיקר עקב התאמות אקולוגיות של כל מין לבית הגידול שלו, ובאופן משני גם עקב הפרדה בזמן הפריחה של המינים השונים. זהו מחקר חשוב שיתרום גם לשמירה על אירוסי ההיכל, שנכללים ברשימת המינים האדומים של צמחים בסכנת הכחדה.

היכל האירוסים (צילום: כנרת מנביץ)

לחדשות נוספות באתר קמפוס טבע >

תודות לדפנה לב, לד"ר רון אלעזרי, לטל לבנוני ולכנרת מנביץ