מחקר ישראלי מדורג בין 12 המחקרים החשובים בעולם
מחקרו של פרופ' יואל רק בתחום האנתרופולוגיה, נבחר על ידי מגזין SCIENCE היוקרתי לאחת מפריצות הדרך המדעיות של השנה
מדי שנה בוחר מגזין המחקר היוקרתי SCIENCE ב-12 מחקרים פורצי דרך מרחבי העולם, ומזמין את ציבור הגולשים להצביע עבור זה שנחשב בעיניהם לחשוב מכולם. השנה נמצא ברשימה המכובדת גם מחקר ישראלי, שנעשה בשיתוף פרופ' יואל רק, אנתרופולוג פיזי מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית, שבמסגרתו הצליחו החוקרים לשחזר פרופיל אנושי של קבוצת אדם מסתורית שקרויה 'האדם הדניסובי', בעזרת שרידי דנ"א בלבד.
מי אתה, האדם הדניסובי?
קבוצת בני האדם הדניסובים חיו עד לפני כמה עשרות אלפי שנים במזרח ובצפון מזרח אסיה, והיו שונים במאפייניהם מההומו-סאפיינס ומהניאנדרתלים שחיו באותן שנים. בעוד שההומו-סאפיינס חיו אז בעיקר באפריקה, הניאנדרתלים התמקמו באירופה ובצפון אסיה, שם הם נפגשו עם הדניסובים וגם התערבבו בהם. עד לא מזמן כל הידע עליהם התבסס על כמה פיסות עצם קטנות, והסברה היא שהם כלל לא היו מתגלים ללא פיתוח השיטות החדשות להוצאה, לריצוף ולניתוח של דנ"א קדום.
מחקרם של פרופ' רק ועמיתיו הציג את פריצת הדרך המרגשת - שחזור פניו של אדם דניסובי באמצעות שיטה לשחזור אפיגנטי של הדנ"א העתיק, שנלקח מקצה זרת של אישה צעירה, שנמצאה בסיביר בשנת 2008. מדובר בתחום מחקר של שינויים גנטיים שאינם מתרחשים ברצף האותיות של הדנ"א עצמו, אבל משפיעים על האופן שבו הגנים מתבטאים בכל תא ותא.
המחקר יאפשר להבין את ההתאמות השונות שעברה קבוצת בני האדם הדניסובית לסביבתה, והוא שופך אור על תכונות שמייחדות אותנו, בני האדם המודרניים, ומבדילות בינינו לבין קבוצות האדם האחרות שלא שרדו.
לצד המחקר בשיתוף פרופ' רק ניתן למצוא בתחרות השנתית את הצילום הראשון של החור השחור, צילום של סלע החלל אולטימה ת'ולה, השלד של האב הקדמון של "לוסי" מלפני 3.8 מיליון שנה, טיפול ארוך טווח בחיידק ה-HIV ומחקרים נוספים מעולם הרפואה.
ידיעות נוספות בנושא
