מאפס ל-2000 תוך יומיים

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

צוות משולב שכלל חוקרים ממדעי החיים ומרפואה יחד עם אגף הנדסה של אוניברסיטת תל אביב הצליח להקים תוך ימים ספורים מעבדה ברמת בטיחות גבוהה ביותר לבדיקות קורונה
01 אפריל 2020
מימין למעלה: פרופ' אריאל מוניץ, משמאל: פרופ' ערן בכרך
מימין למעלה: פרופ' אריאל מוניץ, משמאל: פרופ' ערן בכרך

מי שיטייל בימים אלו בשבילי הקמפוס של אוניברסיטת תל אביב יחשוב אולי שהכול רגוע ושקט. הסטודנטים אינם, הלמידה מתבצעת באופן מקוון, והסגל המנהלי עובד במתכונת חירום בלבד. אך מסתבר שהשקט הזה מתעתע – דרמה אמיתית מתרחשת באוניברסיטה בימים האחרונים – מתחת לפני הקרקע.

 

כבר לפני שבועיים החל לעבוד צוות משותף של חוקרים מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר והפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס. וייז יחד עם חוקרים מפקולטות מקבילות מאוניברסיטאות אחרות בארץ (אליו נתייחס בקיצור כ"צוות הקורונה"), כדי לגייס את כל ההון האנושי והמשאבים של האקדמיה ולהעמידם לרשות מערכת הבריאות.

 

פרופ' כרמית לוי מהפקולטה לרפואה ריכזה קריאה למתנדבים שיתגברו את המעבדות הדיאגנוסטיות ברחבי הארץ, שנאלצו בבת אחת להתמודד עם עומס עצום של בדיקות. מאות תלמידי מחקר מכל האוניברסיטאות הגדולות בארץ נענו והתנדבו, עברו הכשרה, וכבר היום משובצים כ-170 מהם במעבדות שונות. "לפני שבוע היינו צריכים לפנות למעבדות דיאגנוסטיקה כדי להציע את המתנדבים שלנו," מספר פרופ' ערן בכרך, וירולוג בכיר מהפקולטה למדעי החיים. " אבל היום המעבדות כבר פונות אלינו. הסטודנטים המתנדבים עזבו את כל העיסוקים שלהם – את קידום המחקר שלהם, עבודה, משפחה, הכול – ומקדישים את זמנם לתגבור הצוותים במעבדות השונות. בבתי חולים ובמוסדות אחרים, שהחליטו להשתמש בעובדים ממעבדות פנימיות אחרות כדי לתגבר את מעבדות הקורונה, תלמידי המחקר גם מחליפים את העובדים האלו, ומבצעים במקומם את התפקידים הקודמים שעשו, הכול כדי לפנות עוד ידיים עובדות למעבדות המבצעות את הדיאגנוסטיקה של דגימות וירוס הקורונה. מעבדות באוניברסיטת תל אביב, כמו גם מאוניברסיטאות אחרות בארץ, השאילו ציוד יקר מאוד למעבדות של בתי החולים וקופות החולים, כדי לזרז ולייעל את תהליך הבדיקות - אף מבלי לחכות לחוזים או להתחייבות שיקבלו ציוד אחר במידה והמכשור שלהם כבר לא יהיה שמיש אחרי שיחזור מהמעבדות, בסוף המשבר. כולנו מבינים שיש כאן משבר ברמה לאומית, והמחשבה היא קודם כל איך אפשר לסייע ולתרום. את השיקולים האחרים - שמנו בצד", מסביר פרופ' בכרך.

 

סטודנטים מתנדבים בבית חולים שיבא (צילום: בי"ח שיבא)

צוות של סטודנטים מתנדבים מתגבר את מעבדת הבדיקות בבית חולים שיבא (צילום: בי"ח שיבא)

 

היום, מאגר המתנדבים שמרכזת פרופ' לוי כבר מתגבר 12 מעבדות, בין היתר בבתי החולים איכילוב, אסף הרופא, רמב"ם, סורוקה וכן במעבדות של קופות החולים. אחרי שהמעבדה המרכזית לנגיפים בבי"ח שיבא נסגרה, כיוון שצוות המעבדה נכנס לבידוד בעקבות חשיפה לנגיף, החליט "צוות הקורונה" באוניברסיטת תל אביב על עליית מדרגה. "הבנו עד כמה נושא הבדיקות הוא קריטי וניסינו להבין איך עוד האוניברסיטה יכולה לעזור," מספר פרופ' אריאל מוניץ מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. "ומכאן עלה הרעיון – להקים מעבדה לבדיקות קורונה באוניברסיטה עצמה".

 

"זאת הייתה החלטה לא קלה", אומר פרופ' מוניץ.  "לא היה ברור אם משרד הבריאות יאשר, לא ידענו בשלב זה בדיוק מה צריך ומה הפרוטוקול. אבל ידענו שיש לנו באוניברסיטה את כל היכולות האקדמיות והלוגיסטיות. ולכן, החלטנו לצאת לדרך ולעשות ככל הנדרש כדי להתאים מעבדה באוניברסיטה, שבה נוכל לבצע בדיקות."

 

"בשלב הראשון נפגשנו עם צוות הלוגיסטיקה וההנדסה של האוניברסיטה, כדי לראות האם מה שאנחנו שואפים לו אפשרי. הפגישה היתה ביום חמישי, 19.3, והצוות, בראשות עופר לוגסי, סמנכ"ל הנדסה ותחזוקה באוניברסיטה, התגייס מייד באופן מוחלט. ישבנו ביחד ותכננו את כל מה שדרוש כדי להקים את המעבדה. היה לנו ברור שהבטיחות היא הנושא הכי חשוב. קודם כל בטיחות של הסביבה – תוכננה למשל גישה ישירה למעבדה מבחוץ, כדי שלא נצטרך להוביל את הדגימות במסדרונות הבניין. מחשבה רבה הושקעה גם בבטיחות של הצוות שיפעיל את המעבדה, ובנוסף תכננו גם מקומות מנוחה לצוות שיעבוד שם, עמדות עבודה ורשימת ציוד. התחלנו מאפס, ממעבדה שיש בה קירות בלבד. המטרה היתה לתכנן מעבדה שיכולה לעבד עד 2000 בדיקות ביום," מספר פרופ' מוניץ, "להפוך מעבדת מחקר למעבדה דיאגנוסטית – זה משהו שלא עשינו בעבר, אבל זה לא עצר אותנו. אני באופן אישי שומר שבת, אבל למשפחה שלי הודעתי שהפעם הטלפון שלי נשאר פתוח במהלך כל סוף השבוע כיוון שיש כאן עניין של פיקוח נפש. היעד שהצבנו הוא להקים מעבדה תוך 3 ימים."

 

בעקבות הלא נודע

"בדרך כלל, להקים מעבדה לוקח 6-4 חודשים" מספר עופר לוגסי. "כדי לעשות זאת תוך כמה ימים נדרש מאמץ יוצא מגדר הרגיל של כמה שותפים לפרויקט, שעבדו מסביב לשעון, וכן אימוץ תוך כדי עבודה של רעיונות חדשניים ויצירתיים. התכנון נעשה על ידי האדריכל דניאל זרחי, במהלך סוף השבוע. בשבת חברי צוות ההקמה נתנו הערות, ודניאל עדכן את התכניות. עבדנו בכמה סבבים כאלו עד שביום ראשון בבוקר היה לנו תכנון אדריכלי מוכן."

 

כך עבדו גם בסוף השבוע - תיקונים ביד על תכניות אדריכליות, שזכו לכמה סבבי תיקונים בשישי ושבת.

כך עבדו גם בסוף השבוע - תיקונים ביד על תכניות אדריכליות, שזכו לכמה סבבי תיקונים בשישי ושבת.

 

"ביום ראשון בצוהריים לקחנו את התכנון הזה להנהלת האוניברסיטה. הצגנו את התכנון של המעבדה בפני הפורום וביקשנו תקציב להקמתה של המעבדה. הדילמה שהוצגה בפני ההנהלה לא הייתה פשוטה - להשקיע כמעט מיליון שקלים במעבדה שאין עדיין אישור או הסכמה של משרד הבריאות להפעלתה. בסופה של הישיבה, לאור מצב החירום שבו נתונה המדינה, החליטה ההנהלה, אחרי שווידאה את רמת הבטיחות הנדרשת, לאשר את התקציב הנדרש להקמת המעבדה."

 

"מערך ההנדסה של האוניברסיטה עשה עבודה מדהימה של לימוד תוך כדי תנועה. התייעצנו עם אדריכלים שמתכננים בתי חולים וחשבו על כל התהליך – דרך הגעת הדגימה למעבדה ועד לאופן התנועה והעבודה של הצוות במעבדה. משרד הבריאות ראה את התוכניות שלנו והתלהב, ואז התחילו גם לקחת אותנו ברצינות." ממשיך פרופ' מוניץ.

 

ביום שני ה-23.3 ב-7:00 בבוקר, התחלנו בפינוי ציוד המעבדה הישנה שהיתה קיימת במקום, ובמקביל התחילו בהריסת הקירות ובמירוץ בינוי, שהסתיים ביום שישי בבוקר. "בלי התגייסות טוטאלית של כל הצוות שהקים ובנה בפועל את המעבדה – זה לא היה קורה", מוסיף עופר, כדי להמחיש את אופיו הלא שגרתי של הפרויקט. "הכול למדנו ופתרנו תוך כדי עבודה – החל מבניית תקרה חדשה למעבדה, אחרי שהתקרה הקיימת קרסה - משהו שלא צפינו מראש שנצטרך לעשות, ועד למערכת מורכבת לסינון אוויר, שבלוח זמנים רגיל הקמתה לוקחת כחודש – כל זה נעשה ממש בין לילה. יחידת סינון אוויר שהייתה מיועדת לפרויקט אחר, הוסבה למעבדה שלנו. חברת אלקטרה, שהתגייסה גם היא לסייע בבניית המעבדה, ביצעה את השינויים הדרושים במפעל בבאר שבע, שם עבדו במשך 48 שעות רצופות, ובסיום ההתאמות הועברה יחידת הסינון לאוניברסיטה להתקנה במעבדה."

 

אחרי שלושה ימים אינטנסיביים מאוד, המעבדה הייתה מוכנה לביקורת של משרד הבריאות ביום שישי בבוקר. האישור של המשרד למבנה המעבדה התקבל ביום ראשון. כעת, צוות הקורונה ממשיך את ההיערכות לביצוע הבדיקות עצמן, שלאחריהן משרד הבריאות ייתן את האור הירוק לתחילת ביצוע הבדיקות בפועל. עבורנו, תהליך הקמתה של "מעבדת הקורונה" באוניברסיטה מוכיח שהסלוגן "בעקבות הלא נודע" הוא לא רק סיסמה.

 

הקמת המעבדה לבדיקות קורונה - שלב אחרי שלב

הקמת המעבדה לבדיקות קורונה - שלב אחרי שלב

 

יום רביעי 18.3 - צוות משותף של חוקרים וחוקרות ממדעי החיים ורפואה מחליט להקים מעבדה לבדיקות קורונה באוניברסיטה

 

יום חמישי 19.3 - פניה לעופר לוגסי ולאגף הנדסה וקבלת החלטה משותפת על הקמת מעבדה תוך שבוע

 

שישי ושבת 20-21.3 - תכנון אדריכלי וסגירת התכניות

 

יום ראשון 22.3, 7:00 -  הצגת תכניות אדריכליות מאושרות

 

יום ראשון 22.3, 10:00 - הצגת הפרויקט להנהלת האוניברסיטה וקבלת אישור תקציבי

 

יום שני 23.3 - הריסות, רכישת יחידת סינון אוויר, הקמת מערכת אינסטלציה

 

יום שלישי 24.3, 7:00 - פריסת חשמל ותאורה

 

יום שלישי 24.3, 13:00 - התקרה הקיימת שוקעת, מתחילים בנייה של תקרה חדשה

 

יום רביעי 25.3 - התקנת מערכת מיזוג וסינון אוויר

 

יום חמישי 26.3 - הקמת תשתית תקשורת, דלתות חשמליות טייח וצבע

 

יום שישי 27.3, 12:00 - ביקורת משרד הבריאות

 

יום ראשון 29.3, 10:00 - קבלת אישור להפעלת המעבדה

 

 

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block