מה המתכון לקצפת ודובדבנים?

הבמאי גור בנטביץ' חוזר לביקור בבית הספר לקולנוע ומגלה כמה סודות אישיים ומקצועיים

30 ינואר 2020
על מדרגות הפקולטה. גור בנטביץ'
על מדרגות הפקולטה. גור בנטביץ'

בשבוע האחרון לסמסטר א', רגע לפני תחילת עונת הבחינות, התקיימה בפקולטה לאומנויות הקרנה מיוחדת של הסרט "קצפת ודובדבנים", זוכה פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2019, בנוכחות הבמאי גור בנטביץ' ('הכוכב הכחול', 'משהו טוטאלי' ו'לרדת מהעץ'), בוגר בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה ע"ש סטיב טיש.

 

"קצפת ודובדבנים" היא קומדיה אקזיסטנציאליסטית על במאי סרטים חסר מנוח, צורי שוסטק, שכל הפחדים שלו מכישלון, ממוות ומחוסר שליטה מתנקזים לליל יציאת סרטו החדש לאקרנים, לילה היסטרי ובלתי נשכח - לפחות בשבילו ובשביל סביבתו הקרובה וגם נהג מונית אחד. בערב בכורת סרטו החדש, מרגיש צורי שהכישלון כבר ידוע מראש ויוצא לנסות להציל את יצירתו לפני שתעלם בתהומות הנשייה, להערים על המוות ולגרד קצת משמעות בדרך לשם.

 

הסרט זכה בפרס התסריט בפסטיבל ירושלים 2019, היה מועמד ל-11 פרסי אופיר ואף זיכה את שני הבוגרים המוכשרים שלנו, הבמאי דובר קוסאשוילי והבמאית הדס בן ארויה, בפרס אופיר לשחקני המשנה הטובים ביותר.

 

לאחר ההקרנה התקיימה שיחה בין הבמאי גור בנטביץ' והבמאי והמרצה דני לרנר, בהשתתפות הסטודנטים והסטודנטיות, וגם אנחנו היינו סקרנים לקבל מבנטביץ' תשובות לשאלות חשובות במיוחד:

 

האם באמת ישבת מחוץ לקולנוע (בקפוצ'ון צהוב) וארבת לאנשים שיצאו מהסרט?

"הקפוצ'ון הגיע מאוחר יותר, אבל היצר הסקרני לארוב לאנשים שיצאו מהסרט שלי ולצותת לשיחותיהם חזק מאוד אצלי. לפעמים אני מצליח לרסן אותו אבל לפעמים אני נכנע. זה מרגיש די דבילי מחד אבל מאידך מי לא רוצה לשמוע תגובות לסרטו?"

 

מתי החלטת שאתה רוצה להיות יוצר קולנוע?

"נדמה לי שרק אחרי ההקרנה הפומבית הראשונה של סרט שנה א' שלי בחוג, כששמעתי את הצחוקים בקהל, הבנתי שמצאתי (סוף סוף) את ייעודי בחיים".

 

מה החוויה הכי מכוננת או מעוררת השראה שקרתה לך במהלך הלימודים באוניברסיטה?

"אני חושב שהשיעורים עם המורה האגדי פרופ' אמיל 'מילק' קנבל ז"ל. הוא פשוט פתח לי את הראש ומילא אותו בהתלהבות אין קץ, כמו שאני יכול רק לקוות שאצליח אי פעם לעשות לאחרים". 

 

ניכר שלסרט 'קצפת ודובדבנים' יש אלמנטים אוטוביוגרפיים. מאיפה האומץ לשתף? עד כמה הוא באמת חושף את העולם הפנימי והאישי שלך?

"כשאני עושה סרט אני מתעלם לחלוטין מקיומו של היסוד האוטוביוגרפי שבו, ומבחינתי לשאלה מה קרה לי באמת, מה קרה לאחרים ומה "סתם" הומצא אין שום משמעות. העיקר שזה יעבוד בסרט. אולי זה שכנוע עצמי דיסוננטי, אבל זה פוטר אותי מכל מיני תהיות לגבי רמת החשיפה".   

 

הסרטים הראשונים שלך פנו לקהל מאוד ספציפי, שאפשר אולי לקרוא לו 'אנשי שוליים'. האם זו הייתה בחירה?

"ביני ובין 'משהו טוטאלי' ו'הכוכב הכחול' מפרידות כבר כ-20 שנה, והייתי רוצה לחשוב שהאמירה הזו כבר מזמן לא רלוונטית. אני חושב ש'קצפת ודובדבנים' הצליח לחרוג בהרבה מהקהל הזה, אבל אני בטח לא אוביקטיבי מספיק בשביל לנתח זאת בעצמי. האם בתחילת דרכי עשיתי זאת מתוך שאיפה? לא. עשיתי סרטים על מה שהכרתי ומה שהעסיק אותי באותה תקופה, וזה דיבר לקהל שהיה פחות או יותר באותו מצב רוח ועם אותן סוגיות קיומיות. אבל בגלל שבעצמי הייתי כנראה "יושב שוליים", יצא שזה גם פנה לשכניי לשוליים. עם השנים אני חושב שדי התגלגלתי למרכז הרחבה ואיתי גם סרטיי המאוחרים".

 

אתה גם (במאי) וגם (תסריטאי) וגם (מפיק) וגם (שחקן). איזה כובע אתה הכי נהנה לחבוש?

"להיות תסריטאי - זה סיוט כשיושבים מול המחשב ולא יוצא כלום, ואז זה הכי מרגש ומרים כשמתגלצ'ת לי פתאום איזו סצינה. מפיק - במקרה שלי זה לא ממש מקצוע, אלא יותר סידורים נילווים. אז אני לא מוצא בזה עניין או סיפוק רב. כשחקן אני משתדל שלא לשים לב בכלל שאני משחק, כי זה עוזר לי להשאר טבעי, אז אין לי איך ליהנות מזה כי אני לא ממש נוכח. ובמאי - זה הכי הרבה לחץ ודאגה וחרדות. אז איפה הכיף בעצם? (שאלה שאני שואל את עצמי לא מעט) - בחדר העריכה. שם אני יושב חסר דאגה, מעבר לגבה של מאיה, זוגתי והעורכת שלי (כפי שגילמה את עצמה גם ב'קצפת ודובדבנים'), ומתבונן בסרט הולך ומתחבר. כל העמל, המחשבות, התכנונים והבחירות בשוטינג, בתסריט, בליהוק, בהלבשה - הכל הולך ומתכנס לסרט אחד יפה ושלם. שנאמר 'הזורעים בדמעה ברינה יקצורו', וזה אכן עונג שאין לתאר, ששווה את כל הדם יזע ודמעות שהובילו לשם". 

 

איך זה לביים את עצמך? האם שקלת ללהק מישהו לדמויות שאתה מגלם?

"ברור ששקלתי. ככה הגעתי בהתחלה לדובר קוסאשוילי (שמגלם בסרט את נהג המונית האגדי מיכו) ולעוד מלא אנשים ושחקנים שניסיתי, אבל משהו לא הקליק לי עם הדמות. אפילו אני נכשלתי באודישן של עצמי בפעם הראשונה. אבל לי יש פרוטקציה, אז גידלתי זקן ועשיתי אודישן חוזר והתקבלתי בהצטיינות! אם כי מי ששכנעה אותי בסופו של דבר ללכת עם זה עד הסוף היא רותי דייכס, שלימדה אותי פה באוניברסיטה הדרכת שחקנים ועד היום היא האורים והתומים שלי בסוגיות שכאלה. היא צפתה בכל האפשרויות ופסקה חד משמעית שאני הוא האיש לתפקיד".

 

איזה סרט ראית לאחרונה שאתה ממליץ עליו?

"ראיתי את הסרט I lost my body'' , ועוד באימפריית הרשע של נטפליקס. מי היה מאמין. הסוף היה קצת מקושקש לטעמי אבל חוץ מזה סרט פצצה!"

 

טיפ ליוצרים צעירים: לאחר כל כך הרבה שנים בתעשיית הקולנוע, מהו הסוד ליצירה מוצלחת?

"אני לא חושב שיש סוד. נותנים את הנשמה ומקווים שמשהו ממנה ידבק בסרט ויתגלגל ממנו לקהל. עם הרבה מאמץ וקצת מזל זה מצליח‏‏‏. לפעמים". 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>