המדענית שמצעידה קדימה את עתיד המדע באירופה

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

מועצת CERN האירופית החליטה פה אחד לעדכן את האסטרטגיה המדעית לפי המלצת ועדה בראשותה של פרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב
16 אוגוסט 2020

בתום שנתיים של דיונים ממושכים של פיזיקאים באירופה ומחוצה לה, מועצת הארגון האירופי למחקר גרעיני (CERN) החליטה לעדכן באחרונה את האסטרטגיה שלה, לפי הצעת הוועדה האירופית לעדכון התכנון האסטרטגי בנושא פיזיקת חלקיקים (EPPSU) – בראשות פרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב.

 

"התפקיד שלי כיו"ר הוועדה היה לתאם את המאמץ כולו," מספרת פרופ' הלינה אברמוביץ, "בראשית עבודת הוועדה ביררנו מה רוצה הקהילה המדעית של הפיזיקאים של חלקיקים בכל מדינה ומדינה, ולאחר מכן ערכנו ניתוח בינלאומי של איכות ההצעות. אחרי שנתיים של דיונים הגיעה הקהילה המדעית באירופה לתמימות דעים. ולשמחתי הרבה, מועצת CERN החליטה פה אחד לעדכן את האסטרטגיה לפי המלצת הוועדה. אלו החלטות תקציביות ופוליטיות כבדות-משקל, שמתקבלות פעם בעשור, ולא בכל יום ישראל מוצאת את עצמה בראשות הוועדה שמתווה את המדיניות".

 

הוועדה בראשותה של פרופ' אברמוביץ קבעה למעשה את האסטרטגיה של CERN לעשור הרביעי של המאה ה-21, לאחר סיום תוכנית המחקר של מאיץ ההדרונים הגדול (LHC), מאיץ החלקיקים הגדול בעולם. הוועדה החליטה כי היעד המרכזי של מדע החלקיקים באירופה יהיה מאיץ אלקטרונים שיהווה "בית חרושת" לחלקיק הבוזון היגס, שהתגלה לראשונה במאיץ החלקיקים LHC. המאיץ המעגלי החדש שהוצע, באורך של כ-100 ק"מ, עתיד לנפץ את שיאי האנרגיה שהופקו עד כה ב-LHC, ועלותו מוערכת בכ-25 מיליארד דולר.

 

להצעיד את פיזיקת החלקיקים לתובנות חדשות

חלקיק הבוזון היגס התגלה ב-LHC ביולי 2012, וחולל מהפכה בפיזיקת החלקיקים. לא זו בלבד שבוזון היגס הוא החלק האחרון שהיה חסר במודל הסטנדרטי של חלקיקים, אלא שהוכח כי הוא שונה לחלוטין מכל חלקיק שנמדד לפניו. מחקר הבוזון היגס עדיין נמצא בחיתוליו, אבל תכונות החלקיק, כמו משקלו הקל למשל, כבר מעלות שאלות עמוקות שהמודל הסטנדרטי לא יודע להסביר. ב-LHC קשה מאוד למדוד את החלקיק, שזכה לכינוי "החלקיק האלוהי", בדיוק רב – והתקווה היא כי מאיץ האלקטרונים העתידי, שעל בנייתו המליצה הוועדה בראשות פרופ' אברמוביץ, יאפשר לקחת מדידות מדויקות יותר של הבוזון היגס ולהצעיד את פיזיקת החלקיקים לתובנות חדשות לגבי המבנה הבסיסי של היקום.

 

"אנחנו מנסים להבין כיצד נוצר היקום וממה הוא עשוי – זה המדע הבסיסי", מסבירה פרופ' אברמוביץ. "אבל כדי להבין את זה אנחנו זקוקים לפיתוחים טכנולוגיים, שחלקם מחלחלים לאחר מכן גם לתחומים אחרים. מפרויקטים הדומים לפרויקט ה-LHC קיבלנו למשל את בדיקת הדימות הרפואי PET CT, שמשתמשים בה במרכזים רפואיים ברחבי העולם, לרבות בישראל, ופותחו פיתוחים משמעותיים בתחום מחשוב הענן כדי להתמודד עם נתוני העתק שנאספים. לצורך בחינת היתכנות המאיץ החדש, בימים אלה מפתחים ב-CERN את המגנטים הראשונים בעולם שישתמשו במוליכי-על בטמפרטורה גבוהה – פיתוח שיכול לחולל מהפכה בתחום התחבורה, עם רכבות ריחוף מגנטי. ואלו רק דוגמאות ספורות. אין לדעת אילו דלתות ייפתחו בפנינו עם האתגר החדש שהוועדה הציבה בפני CERN – הן במדע בסיסי והן בשיתוף הפעולה עם התעשייה, שיידרש כדי לבנות את המאיץ".

 

כדי להשיג את יעדי ה-ESPPU השאפתניים, פיזיקאים של חלקיקים נקראים לביצוע תוכניות מחקר ופיתוח (מו"פ) נמרצות של טכנולוגיות מאיצים מתקדמות, בפרט הנוגעות למגנטים מוליכי-על בטמפרטורה וברמה גבוהה. בנוסף, מפת הדרכים כוללת מו"פ לתוכניות להאצת פלזמה, מחקר בינלאומי עבור אפשרות בניית מאיץ מיואונים ומו"פ לפיתוח גלאים מתקדמים.

 

"ישראל הצטרפה כחברה מלאה ל-CERN ב-2014, והיא המדינה הלא-אירופית הראשונה והיחידה עד כה שהצטרפה למועצה", אומרת פרופ' אברמוביץ, שבעצמה לוקחת חלק בניסוי "אטלס" במאיץ LHC. "זאת מעבדה לאומית שלנו. אנשי סגל מאוניברסיטת תל אביב, ירושלים, הטכניון ומכון ויצמן הם שותפים בכירים בניהול הניסויים ב-LHC. לכן ההחלטות שמתקבלות בוועדת ה-EPPSU חשובות גם למדע, אבל גם לקהילה המדעית שלנו, לטכנולוגיה, לכלכלה ולחברה שלנו," מסכמת פרופ' אברמוביץ.

 

 

 

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block