נבחרת אוניברסיטת תל אביב זכתה בפרס התוכנה הטובה ביותר בתחרות IGEM העולמית

הפרס ניתן על פיתוח אלגוריתמים לבחירת גן חיוני, כדי לקשור אותו לגן חדש

25 נובמבר 2020

 

לאחר התמודדות מאתגרת מול מאות קבוצות מאוניברסיטאות מובילות בעולם, זכתה נבחרת אוניברסיטת תל אביב בפרס התוכנה הטובה ביותר בתחרות עולמית בתחום הביולוגיה הסינתטית. הנבחרת חוצת הפקולטות, הפועלת בהנחייתו של פרופ' תמיר טולר, מונה 12 סטודנטים וסטודנטיות מהפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמןהפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'רג' ס' וייזהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר והפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר, והיא פיתחה אלגוריתמים לבחירת גן חיוני, כדי לקשור אותו לגן חדש.

 

אייג'ם (IGEM) היא תחרות עולמית בתחום הביולוגיה הסינתטית, או במילים אחרות הנדסה תוך תאית. כל צוות הוגה רעיון ומממש אותו בדומה להקמת חברת הזנק. חבר השופטים מורכב בדרך כלל ממדענים, מפרופסורים ומחוקרים עם ניסיון רב בתחום, שחלקם השתתף בעבר בתחרות, או שהנחה קבוצות בתחרות.

 

מבעיה לפתרון מהפכני

ההנדסה הגנטית מבוססת על היכולת להכניס גנים מיצור אחד ליצור אחר. האתגר בתהליך הוא התמודדות עם חוסר היציבות של גנים כאלה, שבדרך כלל "נמחקים" די מהר. מטרת צוות IGEM הישראלי השנה הייתה למצוא פתרון לבעיה האקוטית הזו. בגדול, הרעיון היה לקשור את הגן החדש שאנחנו רוצים להוסיף לאורגניזם כלשהו (המאכסן), לגן אחר שחיוני לשרידות של האורגניזם, כך שבעצם האורגניזם הופך להיות "מכור" ותלוי בגן שהוספנו, ולא יכול "להיפטר" ממנו.

 

הצוות פיתח פיתרון, שכלל בין השאר:

  • פיתוח שיטה ניסיונית חדשה לבחירה של הגן החיוני שאליו כדאי לקשור את הגן החדש
  • פיתוח אלגוריתמים לתכנון של שני הגנים האלה, כך שהם "יעבדו" במאכסן בצורה יעילה
  • פיתוח תוכנה ידידותית, שמאפשרת תכנון ואופטימיזציה (שיפור וייעול תהליכים וביצועים), של שני הגנים האלה

 

פרופ' טולר והנבחרת השיגו בקשת פטנט על השיטה, וחברת התרופות לונזה השוויצרית, שאחד ממרכזי המו"פ שלה נמצא בחיפה, מעוניינת לתמוך בפרויקט וכבר תרמה תקציב.  

 

"קצת כמו בטקס האוסקר"

"זהו הישג אדיר מבחינתנו, שלא הושג בשנים האחרונות על ידי אף קבוצה ישראלית", אומרת בהתרגשות קפטנית הקבוצה, קרין סיונוב, סטודנטית בפקולטה להנדסה. "זכייה במדליה היא לפי מילוי קריטריונים, כלומר לא בהשוואה לביצועים של קבוצות אחרות, בניגוד לשאר הקטגוריות". בתחרות ישנם גם מסלולים נוספים לפי נושאי הפרויקט, למשל מסלול סביבתי, מסלול תרפויתי ועוד. המסלול שהנבחרת הישראלית התחרתה בו הוא ,Foundational Advance ובו היא זכתה במקום השני.

 

"ישנה שורה של פרסים נוספים שאפשר להיות מועמדים להם ולזכות בהם, והיא נקראת קטגוריית הישגים מיוחדים", מספרת סיונוב. כאן זכתה הנבחרת בקטגוריית best software tool, והייתה מועמדת לפרסים בקטגוריות best model ו-.best presentation

 

"מדובר בהישג מרשים ביותר שמראה שאוניברסיטת תל אביב מובילה ומצטיינת בתחום הביולוגיה הסינתטית לא רק בישראל אלא בעולם כולו. אחת ההוכחות לעוצמת ההישג באה לידי ביטוי גם בהתעניינות מצד חברה שוויצרית שכבר העבירה לנו תרומה לתמיכה ברעיון ומתכוונת ללוות אותנו בהמשך הדרך למסחור הרעיון", סיכום פרופ' טולר.

 

הנבחרת שלנו

  • קרין סיונוב, תואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית (סיימה שנה ד') - קפטנית הנבחרת
  • ניב עמיתי, סטודנט לתואר שני בהנדסת חשמל (שנה שניה).
  • הדר בן שושן, סטודנטית במסלול הישיר לתואר שני בהנדסה ביו-רפואית (שנה ד')  
  • נועה קרייצר, סטודנטית במסלול הישיר לתואר שני בהנדסה ביו-רפואית (שנה ד')  
  • בר גליקשטיין, סטודנטית במסלול הישיר לתואר שני בהנדסה ביו-רפואית (שנה ד')
  • איתמר מנוחין, סטודנט לתואר שני במתמטיקה שימושית, שנה ראשונה. 
  • מתן ארבל, סטודנט לתואר שני בגנטיקה
  • דורון נאקי, סטודנט במסלול הישיר לדוקטורט במיקרוביולוגיה (שנה רביעית)
  • עומר אדגר, סטודנט לרפואה (שנה שלישית)
  • איתי קציר, סטודנט לתואר שני בביולוגיה מולקולרית (שנה ראשונה)
  • דויד קניגסברגר, סטודנט לתואר שני בביולוגיה (שנה ראשונה)
  • עינב סעדיה, סטודנטית לתואר ראשון בביולוגיה (שנה ג')

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>