לשמור על החיות שלאט נעלמות מן העולם

בתחילת חודש נובמבר התקיים מפגש סיעור מוחות, שמטרתו קידום שינוי חוק הגנת חיית הבר בישראל, בנוכחות דמויות ציבוריות שהנושא קרוב לליבן וגורמים נוספים. את המפגש, שהתקיים במאגר בחן שבעמק חפר וכלל צפייה בהאכלת מאות שקנאים, יזם והפיק פרופ' יוסי לשם, מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, שחוקר כבר למעלה מארבעה עשורים את נתיבי הנדידה והחניה של עופות שונים, ופועל בין היתר למען שיפור מצבם בטבע.

להחמיר בענישת מפרי החוק

"בימים אלה מקודמות שתי הצעות חוק שיש להן משמעות קריטית לשמירה על חיות הבר בישראל. אנו ביקשנו להסתייע בחלק מהאורחים בקידום שינוי החוק ובהחרפת החקיקה והאכיפה, כדי לשמור על חיות הבר הייחודיות שלנו מפני הכחדה", אומר פרופ' לשם.

הצעות תיקוני החוק העומדות על הפרק דנות בשני נושאים עיקריים: בתחום ההרעלות ובאיסור ציד ספורטיבי. בין משתתפי האירוע שמעוניינים בקידום החקיקה היו ראש אגף החקירות של משטרת ישראל (בדימוס), רב ניצב מני יצחקי; מפכ"ל המשטרה בדימוס, רוני אלשיך; המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אליקים רובינשטיין; היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה וינשטיין; ראש השב"כ לשעבר, יורם כהן; השופטת (בדימוס), רינה משל-גרוניס; סמנכ"ל שמירת טבע החברה להגנת הטבע, ניר פפאי; האלוף (מיל'), דורון אלמוג יו"ר קרן הדוכיפת; האלוף (מיל'), נעם תיבון יו"ר עיר עולם ותיירות בעיריית תל אביב-יפו; ותא"ל במיל', מרדכי כהנא ראש אגף מדיניות ביטחונית במל"ל וממובילי צבא ההגנה לטבע. כולם התגייסו לסייע במשימה.

"כבר בשנת 2009 הקמנו ועדה ציבורית למיזם לאומי למזעור נזקי רעלים וחומרי הדברה, בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל, שכללה מדענים, אנשי ציבור ונציגי המשרד להגנת הסביבה. למרבה הצער, הדבר לא תפס תאוצה".

^{פועל ללא לאות למען חיות הבר - פרופ' יוסי לשם. צילום: רותם אברוצקי}

"כשנה וחצי לאחר אירוע ההרעלה החמור ברמת הגולן, שבו מתו שמונה נשרים, כמחצית מאוכלוסיית הנשרים באזור זה, פרסם המשרד להגנת הסביבה את תזכיר החוק להגנת חיות הבר, שגובש על ידי החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, והוא בא לתקן מצב מקומם, שבו כמעט ואין יכולת אכיפה וענישה על אלו שהרעילו בזדון והביאו לפגיעה חמורה בחיות הבר ובמיוחד בנשרים. עד היום, לא הורשע ולו אדם אחד בהרעלות הקשות", מסבירה גיתית הרש מהחברה להגנת הטבע.

"התיקון המוצע אוסר על פיזור רעל וחומרי הדברה במקומות שעלולים לסכן את חיות הבר, נותן כלים משמעותיים לחקיקה ולאכיפה, ומחמיר מאוד את הענישה על המרעילים, כך שהמצב העכשווי, שבו כמעט ואי אפשר לתבוע ולהעניש מרעילים, ייפסק", היא מוסיפה.

פגיעה בחיות הבר פוגעת בבריאות האדם

מדי שנה, מתקיים בישראל ציד חוקי (ובלתי חוקי), שבמסגרתו מוצאות את מותן עשרות אלפי חיות בר, כאשר חלק מן המינים שניצודים הם מינים בסכנת הכחדה. החוק המוצע כולל שינוי יסודי בתפיסת ההגנה על חיות הבר בישראל, וביטול הציד הספורטיבי בישראל, וכן החמרת הענישה שתוביל להגברת ההרתעה בקרב הציידים.

"עלינו להבין שפגיעה בחיות הבר היא למעשה פגיעה בבריאות האדם", אומרת בכאב הרש. "מקורו של משבר הקורונה, הבריאותי, הכלכלי והחברתי-גלובלי הגדול ביותר בעשרות השנים האחרונות, הוא בציד, במסחר ובמאכל של חיות בר על ידי בני אדם. בניגוד למה שאנחנו חושבים, תופעה זו לא מתקיימת רק בשווקים במזרח, אלא גם ממש פה בישראל. בעיר וואהן, מקור התפרצות הנגיף בסין, הסיקו את המסקנות ואסרו על ציד ומאכל של חיות בר".

"גם אנחנו, בישראל, חייבים ללמוד את הלקח: מעבר לסיכון הבריאותי, ציד הוא בראש ובראשונה איום ממשי על הטבע הישראלי. חלק מן המינים הניצודים מצויים על סף הכחדה, ואובדן של מינים מסוימים מפר את האיזון האקולוגי ויש לו השלכות רוחב על המערכת האקולוגית כולה. זאת בנוסף לאכזריות שבציד, שפעמים רבות מותיר את חיות הבר פצועות ומדממות עד המוות, כמו גם גורים וגוזלים שמתים מרעב כתוצאה מפגיעה באימהות אחרי המלטה או בקיעת הביצים".

את תיקון החוק מובילה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה השרה גילה גמליאל, ומסייעות לה ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול לבן), וח"כ קטי שטרית (ליכוד). מלבדן חתומים על החוק עוד 17 ח"כים.

בתום הדיון זכו המשתתפים והמשתתפות בחוויה יוצאת דופן: כ-700 שקנאים מכל מאגרי סביבת עמק חפר סעדו את לבם בהאכלה יזומה, כדי שלא לפגוע בבריכות הדגים. מדי שנה נורים בשמי ישראל שקנאים רבים על ידי חקלאים שחוששים לפגיעה בפרנסתם. ההאכלה המסודרת, בדומה להאכלת העגורים באגמון החולה, אמורה למנוע את הפגיעה בהם.

^{ממלאים את השק. שקנאים בעמק חפר בדרכם לאפריקה. צילום: יובל דקס}