פרופ' תמי גיגר זכתה בפרס רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2020

16 מרץ 2020

פרופ' תמר גיגר זכתה בפרס רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2020. פרס רפפורט מוענק למדענים צעירים ובכירים על מחקר חדשני ופורץ דרך, שיש בו תרומה משמעותית לקידום בריאות האדם, והוא בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות.

פרופ' תמר גיגר מבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר היא ראשת המעבדה לפרוטאומיקה, העוסקת בניתוח השינויים החלים בחלבוני הגוף. את הפרס קיבלה על הישגיה המדעיים בתחום. "במעבדה לפרוטאומיקה אנחנו משתמשים במכשיר המכונה מס-ספקטרומטר, וממפים באמצעותו אלפי חלבונים. לאחר מכן, אנו מבצעים אנליזה חישובית של הממצאים. בדרך זו ניתן לגלות בדיוק אילו חלבונים ואיזו כמות של חלבון מכל סוג מצויים בדגימה מסוימת," מסבירה פרופ' גיגר.

מנימוקי השופטים: "מחקרה של פרופ' גיגר עוסק במורכבות של מחלת הסרטן, ומתמקד במיפוי רחב של ביטוי חלבונים, פרוטאומיקה. קיימים מאות סוגים של גידולים סרטניים המאופיינים כולם בחלוקות תאים מוגברות; אולם הגידול מעט שונה אצל כל מטופל, ואפילו בתוך אותו גידול לעיתים מוצאים מופעים שונים. ההטרוגניות הזו היא הבסיס להתפתחות של עמידות לתרופות אנטי-סרטניות, ולחזרה של הגידולים בשלבים מתקדמים, ולכן יש צורך רב בהבנה של המורכבות הביולוגית הזו."

"פרופ' גיגר משתמשת בגישה חלבונית, פרוטאומית, למיפוי כמותי של דוגמאות קליניות של גידולים סרטניים, כדי לגלות מנגנוני עמידות לתרופות, ומנגנוני התקדמות של הסרטן. מחקר נרחב נעשה ברמה הגנומית וברמת שעתוק הגנום. עם זאת, השלב הבא של עיבוד הקוד הגנטי – תרגום לחלבון – קיבל פחות תשומת לב מחקרית. ניתוח רמת החלבון מגלם בתוכו גם את המידע הגנטי של התאים, וגם שינויים שמתרחשים במיקרו-סביבה של הגידול, ומשקף את הפנוטיפ הביולוגי."

"שימוש בגישה זו איפשר לפרופ' גיגר לגלות קשר בין המצב המטאבולי של תאי מלנומה לבין תגובתם לטיפול אימונולוגי אנטי-סרטני. פעילות מטאבולית מוגברת בתאים הסרטניים גרמה לעלייה בחשיפה של תאי המלנומה למערכת החיסון, וכתוצאה מכך הגבירה את התגובה לטיפול. תוצאות אלו זיהו ביומרקרים פוטנציאלים לניבוי של תגובה לטיפול, והן משמשות בסיס לפיתוח טיפול אנטי סרטני משולב שיגביר את התגובה לטיפולים אימונולוגיים בחולי מלנומה. השילוב של המחקר הקליני והפרוטאומי מאפשר התבוננות מחודשת על סרטן, שיכולה להביא לשיפור באבחון ובטיפול בחולים."

דוקטורנט מצטיין

באחד מארבעת הפרסים המחולקים לדוקטורנטים מצטיינים, זכה איתי אנטואן טוקר ממעבדתו של עודד רכבי באוניברסיטת תל אביב, שחוקר מנגנוני הורשה שאינם תלויים ב-DNA.

מנימוקי השופטים: "עצם הרעיון שמידע ביולוגי יכול להיות מורש בדרכים אחרות נחשב בעבר לשערורייתי, אך בשנים האחרונות מצטברות עדויות מחקריות התומכות באפשרות שקיימות צורות נוספות של העברת תכונות בין דורות. באמצעות התמקדות בתולעים מיקרוסקופיות כחיית מודל, איתי חוקר הורשה של מולקולות בשם small RNAs המשפיעות על הפיזיולוגיה של בעלי חיים רבים, לרבות בני אדם, ומשתנות לאורך החיים בהתאם לתנאי הסביבה."

"יחד עם עמיתיו, איתי גילה שמולקולות small RNAs המיוצרות במוחן של תולעים משפיעות על ביטוי של גנים ועל התנהגותם גם בדורות הבאים. בנוסף, איתי פענח מנגנון בתאי המין של תולעים אלו האחראי על הורשה מבוקרת של small RNAs לאורך דורות, והראה שפגיעה בתהליך זה מביאה לתוצאות הרסניות. בשלב זה, לא ידוע האם הורשה שאינה תלויה ב-DNA מתרחשת גם בבני אדם, אולם מחלות רבות נמצאו כבעלות מאפיינים מורשים שאינם ניתנים לפענוח באמצעות גנטיקה קלאסית. לאור זאת, הבנה עמוקה יותר של צורות הורשה לא קונבנציונליות עשויה לחשוף בעתיד אסטרטגיות חדשות להבנה, לטיפול ולמניעה של מחלות."