יותר ממחצית מהישראלים תורמים לנזקקים

מחקר חדש הבודק את תרבות הנתינה והתרומה בישראל מגלה כי שלושה מכל ארבעה ישראלים תורמים כסף למטרות פילנתרופיות 

האם כל ישראל ערבים זה לזה? מסתבר שכן. לפחות בכל הנוגע לתרומות לארגונים חברתיים ולנזקקים. דו"ח ייחודי וראשון מסוגו שמתפרסם בימים אלה מציג נתונים על תרבות הנתינה והתרומה בישראל, ומגלה כי שלושה מכל ארבעה ישראלים (76% מהציבור בארץ) תורמים כסף או שווה ערך לכסף לארגונים פילנתרופיים. מנתוני הדו"ח עולה כי התרומה הממוצעת למשק בית בישראל נאמדת בכ-300 ש"ח בשנה. מחקרים בעבר הראו כי התרומה השנתית של כלל משקי הבית בישראל מצטברת לכדי חמישה מיליארד שקלים.

 

הדו"ח נערך במסגרת פעילות המכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה בארה"ב, יחד עם ארגונים ומוסדות ממשלתיים כגון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המיסים, רשות התאגידים, האפוטרופוס הכללי ובנק ישראל.

 

המכון למשפט ופילנתרופיה הינו גוף מחקר חדשני, יחיד מסוגו בישראל, אשר מיועד לשרת את החברה האזרחית בישראל – הפילנתרופיה והארגונים החברתיים, ולסייע לקובעי המדיניות ולתורמים להפוך את הנתינה בישראל לאפקטיבית יותר בהשגת מטרותיה.

 

רוב הציבור בארץ תורם מטעמי מוסר ומסורת

כשבוחנים את המוטיבציה לתרומה, בולטים במיוחד הנתונים הבאים: רוב התורמים עושים זאת מטעמי עזרה לנזקקים, אמונה במטרה, מחויבות מוסרית והנאה מעצם הנתינה. כשליש עושים זאת על רקע חובה דתית ורק כשלושה אחוזים - לצורך הטבות מס. מטרות התרומה מתמקדות לרוב בסיוע לאוכלוסיות נזקקות, עזרה בתחום הבריאות ותמיכה במוסדות דת.

 

"גורמים רבים משפיעים על המוטיבציה לתרומה", מסבירה עו"ד גליה פיט, המנהלת המקצועית של המכון למשפט ופילנתרופיה. "למשל ההבנה שקיים צורך בתרומה, מסורת מושרשת בתחום וחינוך לאחריות חברתית. הנתינה והתרומה מבוססות מאוד בדתות המרכזיות בישראל. היהודים, המוסלמים והנוצרים מכירים היטב את עקרונות הצדקה, והדבר ניכר בדפוסי הנתינה שלהם".

 

הישראלי מעדיף לתרום לקבצנים ברחוב

נתון מעניין במיוחד שמוזכר בדו"ח מתייחס לאופן הנתינה של התורם הישראלי: אף על פי שישראל נחשבת בעולם לאומת סטארט-אפ, נראה שבכל הקשור לתרומות באינטרנט, ברשתות החברתיות או במסרונים בסלולארי הציבור הישראלי ברובו עדיין מעדיף את הנתינה המסורתית והאינטואיטיבית - ישירות לקבצנים ברחוב (58%) ולקופות הצדקה (52%). רק בודדים (7.5%) תורמים באמצעות אינטרנט, רשתות ומסרונים.

 

"כשאין אמון במדינה שתסייע - אנשים תורמים יותר"

"מהדו"ח עולה בבירור שכאשר רמת האמון ברשויות המדינה נמוכה יותר, אנשים נוטים לתרום לארגונים חברתיים", מסבירה עו"ד גליה פיט. "רוב הישראלים הם נדיבים ותורמים אך אינם מודעים לכוח הרב של התרומה שלהם, ולכסף שלהם משקל רציני. החשיבות הרבה של הדו"ח היא שהוא מאפשר לנו להבין טוב יותר את השיקולים המשפיעים על ישראלים לתרום, ועם הידע הזה, לפנות להבניית כלים וחינוך במטרה לייצר בעתיד תרומה מושכלת, שתעצים את הארגונים החברתיים ותתמוך בעשייה שלהם".

 

עו"ד גליה פיט בראיון לתכנית איפה הכסף ברדיו 103fm

לקריאת הדו"ח המלא

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>