מגוון ביולוגי במשבר

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

הכחדה שישית? תנאי הכרחי להתפתחות מגוון מינים? חוקרי בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ מתייחסים למשבר המגוון הביולוגי הנוכחי ולמה שאפשר להצמיח ממנו

אין לנו דרך עדינה להגיד לכם את זה. החיים כפי שאנחנו מכירים אותם בסכנה. לא מזמן פרסם האו"ם דו"ח קשה במיוחד, שבו הוא מתאר ב-1,300 עמודים כיצד פגיעה מתמשכת שלנו, בני האדם, בקרקע, בים ובאיכות האוויר הובילה לשינויי אקלים קיצוניים ולהרס של בתי גידול, ואיך היא מדרדרת אותנו אל ספו של המדרון החלקלק, שיגלגל את כדור הארץ לנקודת האל-חזור. כבר עכשיו, מזהיר הדו"ח, מיליון מיני צמחים ובעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה, בהם גם המין האנושי. קראנו את הדו"ח (טוב, בסדר, רפרפנו עליו, בכל זאת 1,300 עמודים...), נשמנו עמוק ורצנו לבית הספר ללימודי הסביבה ומדעי כדור הארץ  כדי שיסבירו את המצב.

 

למי קראת פולש?

להשפעות המזיקות של הרס הסביבות הטבעיות, זיהום הסביבה על ידי פסולת ושינויי אקלים כתוצאה מפליטת פחמן לאטמוספירה, כבר יצא שם רע במשך שנים ארוכות. אבל מסתבר שגורם פחות מוכר אך קטלני מאיים היום על המגוון הביולוגי בעולם החי והצומח. קוראים לו  מינים פולשים. התל אביביים שבכם בוודאי חושבים מיד על ציפורי המיינה ההודית והדררה הירוקה, שהפכו נפוצות יותר באזורנו מהציפורים המקומיות. תופעה דומה מתרחשת גם בעולם הצומח, עם השפעות הרסניות וכמעט בלתי הפיכות.

 

"מאז שהתחלנו לנוע בין יבשות נשאנו איתנו, במתכוון או שלא במתכוון, זרעים, נבגים ולעתים רבות שתילים של צמחים, שהיו אנדמיים (מין הקיים באזור תפוצה מאוד מצומצם וגדל רק שם), אך נקלטו היטב במקומם החדש. המקור של כל הצמחים שנחשבים כיום למקומיים הוא ביבשות רחוקות, כמו הצבר או נר הלילה שהגיעו מדרום אמריקה, ויש עוד רבים אחרים", מסביר פרופ' שמוליק מרקו ראש בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ ע"ש פורטר.

 

ד"ר מיכל גרונטמן, חוקרת אקולוגיה ואבולוציה של צמחים בחוג ללימודי הסביבה, מתמקדת במחקרה בצמחייה שגדלה על החוף. "כ-40% ממיני הצמחים האנדמיים בישראל צומחים בחולות מישור החוף. רבים מהם נדירים או מצויים בסכנת הכחדה ואיתם בעלי החיים המתקיימים סביבם. אני רוצה לגלות מה ההשפעה של הצמחים הפולשים על חברות הצומח ומה הן התכונות שמאפיינות אותם, כדי להבין כיצד ניתן יהיה להתמודד איתם בעתיד".

 

ישנם צמחים שהובאו במיוחד כדי לייבש ביצות או כדי למנוע סחף של חולות נודדים. אך מה קורה כשהנזק גדול מהתועלת? "את טיונית החולות למשל הביאו ארצה מארה"ב כדי שתעזור להילחם בנדידת חולות, אך בפועל היא משנה את בית הגידול ואת הרכב הצומח הטבעי, ובכך גם את אוכלוסיות בעלי החיים, כמו חרקים ופרוקי רגליים אחרים, שחיו בסימביוזה עם אותם צמחים", מסבירה ד"ר גרונטמן.

 

לשאלה מדוע אי אפשר פשוט לעקור מן השורש את הצמחים המשתלטים עונים פרופ' מרקו וד"ר גרונטמן יחד, כי מעבר לעובדה שלא ניתן להילחם ברבייה הטבעית של הצמחים, השינוי הסביבתי של חלק מהם הוא בלתי הפיך. עקירתם תפר את האיזון, ולחלל שיותירו ייכנסו מיד מינים פולשים חדשים. אך בעוד ד"ר גרונטמן רואה בכך בעיה – לפרופ' מרקו יש זווית נוספת להביט על הדברים.

 

כל מין מקומי היה פעם פולש. משחק כוחות בין הציפור הלאומית שלנו, הדוכיפת, לבין מיינה הודית, אחת הפולשות העיקריות. מי תנצח?

 

אין דבר כזה מצב סטטי

על פי פרופ' מרקו לא הכל אבוד. הוא מסביר שבטבע, כמו בטבע, כל סוף הוא גם התחלה. "צריך לזכור שכל צמח ובעל חיים התחיל בעצם כפולש. מאז שירדו פני הים ונחשפה האדמה החלו להתפתח מינים שונים של חי וצומח, אשר נעים ומשתנים ללא הרף לאורך האבולוציה כבר כ-600 מיליון שנה. כמו שאני רואה את זה, אין אפשרות להפסיק את הפלישה, כיוון שכל הזמן מתרחשת דינמיקה של מעברים".

 

בשביל פרופ' מרקו, מצב סטטי הוא מצב שלא בהכרח צריך לשאוף אליו, כי הוא דווקא יכול להקטין את המגוון הביולוגי. "מגוון המינים אינו קבוע במהותו גם אם לא ניגע בו. דווקא כשיש מצב סטטי בתנאי הסביבה, מספר הפרטים של כל מין יכול להיות מאוד גדול, אך המגוון – קטן. למשל, תצפית על שוניות אלמוגים בשארם א-שיח יכולה להראות כמויות גדולות של מושבות יפהפיות, אך מספר מינים מועט, בעוד שבמרחק קילומטרים ספורים משם, בתוך ישראל, היכן שהסביבה הימית נפגעת לעיתים קרובות בידי האדם – מופיעים כל הזמן מינים חדשים במקום אלה שלא שורדים בה".

 

עושר ומגוון לא בהכרח הולכים ביחד. שונית אלמוגים שוקקת

 

מה זה כבר 2-3 מיליון שנה בין חברים

הנזקים שגורם האדם המודרני לסביבה מדאיגים ביותר. אנחנו מזהמים את האוויר, את המים המתוקים ואת מי האוקיינוסים, מחסלים סביבות מחייה טבעיות ומכחידים בעלי חיים רבים. אבל בזמן גאולוגי, הרבה לפני העידן התעשייתי והשינויים שגרמנו לסביבה, התרחשו גם כן אירועי הכחדה משמעותיים. הכול נכנס לפרופורציה, מסביר פרופ' מרקו, כשמאמצים נקודת מבט של גיאולוג. בתהליכים גיאולוגיים, מיליוני שנים נחשבים להרף עין.

 

"אין לנו אפשרות לעצור תהליכים שקורים על פני פרקי זמן שגדולים עלינו בהרבה. השינויים קורים בקצב שונה, והמערכות הגדולות לא ישתנו בתקופת חיינו או בתקופת ילדינו ונכדינו, אך אין ספק שהם יקרו. אני יכול לומר שאין הרבה מינים שהחזיקו מעמד יותר מ-2-3 מיליון שנה. למעשה, כל כך הרבה מינים חיו ונכחדו, ואנו מכירים רק כ-10% מהם. כולם יודעים על הכחדת הדינוזאורים, אבל מי יודע כמה מינים של בעלי חיים נכחדו איתם באותו אירוע?"

 

לא נכחד לבד. דינוזאור בן 66 מיליון שנה

 

האדם – המין ההורס

אין ספק כי ההכחדה ההולוקנית, שאנו חווים כעת (הכחדה המונית של משפחות רבות של צמחים ובעלי חיים, כולל יונקים, עופות, דו-חיים, זוחלים ופרוקי רגליים), מתרחשת בעוצמה חזקה בהרבה ובאופן מואץ, בעיקר בגלל השפעת האדם. אבל מסתבר שכבר בימים שהיינו ציידים ולקטים עשינו נזק לא קטן.

 

"ההשפעה של האוכלוסייה הקדומה והמצומצמת על הסביבה ועל עולם החי הייתה קשה יחסית למספר האנשים שחיו אז", מסביר פרופ' מרקו. "הציידים בתקופה הניאוליתית באזור המזרח התיכון פיתחו שיטה ללכידה ולהרג המוני של חיות בר, 'עפיפון מדבר' שמה. אותו מתקן בצורת משולש, הבנוי משני קירות אבן שאורכם יכול לנוע בין מאות מטרים לעשרות קילומטרים, הוביל כמו משפך עדרי בר שלמים של צבאים וחיות נוספות לידי הציידים, ששחטו את העדר כולו".

 

גם את הקשר בין הגדילה המשמעותית של כמות הסחף בקרקעית ים המלח לבין הגעתו של עידן ההתיישבות והחקלאות מסביר פרופ' מרקו. בעזרת קידוחים לעומק של 460 מטרים מתחת לקרקעית ים המלח, הצליח צוותו ששילב גיאולוגים וארכיאולוגים למצוא עדויות לשינויים סביבתיים, כתוצאה מראשית המהפכה החקלאית מלפני 11,500 שנה.

 

"הוצאנו צינור שקוף עמוס בחומרים שהצטברו לאורך השנים על קרקעית האגם, והשווינו את הממצאים הגיאולוגיים לממצאים ארכיאולוגיים מאגן ההיקוות של ים המלח. מהם למדנו שבזמן הזה האדם התחיל להתיישב בכפרים גדולים, תוך כדי מעבר מציד ולקט לכלכלה המבוססת על חקלאות, הלוא היא המהפכה הנאוליתית, המוכרת גם בשם המהפכה החקלאית". שטחים טבעיים הפכו לשדות חקלאיים, עצים רבים נכרתו ושימשו כחומר גלם לבניין, ויערות שלמים נשרפו והפכו למרחבי עשב ומרעה לבעלי חיים שבויתו. "כל השינויים האלה גרמו לפני השטח להיות פגיעים יותר לסחיפה והשפיעו על היווצרותו של ים המלח, כפי שאנו מכירים אותו היום".

 

נעבור גם את זה?

פרופ' מרקו אינו חושש לעתיד הגאולוגי אבל לזמן הקרוב בהחלט כן. "בפרקי זמן גאולוגיים, מינים חדשים יתפסו את מקומם של הנכחדים. כך היה וכך יהיה. אין ספק שהשליטה במה שקורה היא לא לגמרי בידיים שלנו, אבל בני האדם שחיים כיום חייבים לדאוג לפרקי זמן שרלבנטיים לחיינו ולחיי הדורות הבאים". ד"ר גרונטמן מסבירה כי "מנקודת המבט של המין האנושי, אנחנו תלויים בשירותים שמספקות המערכות האקולוגיות הקיימות, כמו טיהור אוויר ומים, האבקה של יבולים, תרופות וכו'. לכן אם תימשך הפגיעה החמורה במגוון המינים שאנו חווים היום בעקבות השפעות אדם, תהיה לכך השפעה ניכרת על חיינו".

 

"לכן עלינו ללמוד לחיות עם השינויים הטבעיים ולא להילחם בהם, לנצל אותם ללימוד ולהבנה של התהליכים, ליהנות מיופיים ולהתנהג עם הכוחות האדירים שמניעים אותם בסקרנות, ביראת כבוד ובצניעות ולא באגרסיביות. כך נבטיח את עתידנו ואת עתיד הדורות הקרובים," מסכם פרופ' מרקו.

 

השורד האחרון? מה זה כבר הכחדה הולוקנית בשביל מי ששואה גרעינית קטנה עליו. התיקן

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block