בובספוג – הרבה יותר ממה שחשבתם

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

יוצר סדרת האנימציה ידע מי הכוכב האמיתי של הים. גם החוקרות והחוקרים במעבדת הספוגים של אוניברסיטת תל אביב.

אסתר המלכה? המלך אחשוורוש? הצחקתם את הילדים של היום. אחד הכוכבים הבלתי מעורערים של חג הפורים ובכלל, הוא ללא ספק בובספוג מכנסמרובע, ואין סיכוי שלא תראו אותו מסתובב ברחובות גם השנה.

 

עלילת הסדרה מתרחשת בעיר התת ימית "ביקיני בוטום" ומתארת את קורותיהם של בובספוג, כוכב הים פטריק, הדיונון סקווידוויד ועוד חברים מוטרפים. במבט ראשון בובספוג נראה כמו ספוג רחצה שנפל למעמקי הים. לא כולם יודעים שהוא למעשה ספוג ימי טבעי לגמרי, ושיוצר הסדרה, האנימטור סטיבן הילנבורג, היה גם ביולוג ימי. אין ספק שחוץ מלאייר נפלא, הילנבורג, שהלך השנה לעולמו, הכיר היטב את שלל היצורים הימיים המשונים שקיימים מתחת למים.

 

אבל חוץ מלשמש כהשראה לאחת מסדרות האנימציה האהובות והמצחיקות בעולם או ליצירת ספוגי אמבט, הספוגים הם אורגניזמים מרתקים ביותר, שאפילו מכילים חומרי ריפוי יקרי ערך לאנושות. כיום כבר קיימות בשוק שלוש תרופות מאושרות FDA, שתיים מהן לסרטן ואחת להרפס, שמקורן בחומרים שנמצאו בספוגים ימיים, ותרופות רבות נמצאות בשלבים שונים של פיתוח, בהן גם תרופה לווירוס ה-HIV.

 

"חומרים רבים המשמשים אותנו לתרופות מקורם בצמחים ובבעלי חיים, והם נקראים בשם הכללי חומרי טבע - כימיקלים המיוצרים באופן טבעי באותם אורגניזמים." מסבירה הדוקטורנטית טל אידן במעבדה לספוגים של פרופ' מיכה אילן בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס.וייז. "מרבית חומרי הטבע מקורם בים, ומקרב החומרים שבודדו מאורגניזמים ימיים והינם בעלי פעילות עם תועלת לאדם, מעל 50% מקורם בספוגים." טל אידן במעבדה

 

אז איך ניתן למצוא את אותם חומרים שערכם הבריאותי לא יסולא בפז? "בספוגים יש המון חומרים כימיים. לרבים לא תהיה פעילות מועילה עבורנו, ומבין אלו בעלי הפעילות - מעטים יהיו יכולים באמת לשמש כתרופה (לרפא את המחלה מבלי להרוג/לפגוע בנו), כך שצריך לסרוק אלפי חומרים ממספר רב של מינים שונים, עד שמוצאים חומר שיכול באמת לשמש כתרופה - וזה ממש כמו לחפש מחט בערמת שחת." משיבה טל. אך כמובן שזה לא מרפה את ידי החוקרים. להיפך.

 

פשוטים פשוטים אבל מרתקים

ספוגים (Phylum: Porifera) הם  בעלי החיים הפשוטים ביותר מבחינה אבולוציונית, ונחשבים לבעל החיים הרב-תאי הראשון שנוצר. ספוגים הם בעלי חיים צמודי מצע, ובים תיכון הם מהווים את בסיס בית הגידול בדיוק כמו שוניות האלמוגים, ובעלי חיים רבים כולל דגים וחסרי חוליות אחרים, חיים עליהם או בתוכם.

 

הם מסננים חומר אורגני מהמים בכמויות אדירות, ומסוגלים לסנן 10 ליטר מים לדקה לקילו ספוג, מה שיוצר קשר בין גוף המים לקרקעית, והופך את החומרים בעמודת המים לזמינים ליצורים שוכני הקרקעית. באזורים בהם יש ריכוזים גדולים של ספוגים (המכונים גני ספוגים), תפקיד זה הוא חשוב ביותר.

 

"בזכות הספוגים, החומרים המסוננים הופכים נגישים לחסרי חוליות שונים על הקרקעית, בין אם מטריפה של הספוג, או שימוש בחומרי ההזנה שהוא פולט חזרה אל המים. חסרי חוליות אלה, בתורם, מהווים מזון לטורפים אחרים כמו דגים. זו אחת הסיבות שבגני הספוגים רואים להקות דגים גדולות, שכמותן לא נראות באזורים אחרים בחופינו." מסבירה טל.

 

"גני ספוגים משמשים בסיס למערכת אקולוגית שלמה: הספוגים יוצרים מבנים תלת ממדיים מורכבים, שמגדילים את מורכבות בית הגידול ויוצרים נישות למגוון בעלי חיים אחרים: הם משמשים כאזור רביה, מסתור, מקום להתיישבות ועוד. בעלי חיים רבים חיים בינות לספוגים, על גביהם ואף בתוכם (בתוך התעלות וחללי הסינון), לכן יש המכנים את הספוגים "בתי מלון חיים"." ד"ר מיכה אילן - ספוגולוג. יש דבר כזה!

 

מינים חדשים של ספוגים

"האקולוגיה של ספוגים בחוף הישראלי של הים התיכון כמעט ולא נחקרה, ובמשך שנים התמקדו רק בכימיה שלהם." אומרת טל. "הסקר האחרון נערך בשנות ה-60 והיה מוגבל למים רדודים בלבד (עד 7 מטר), ובסוף רוב הממצאים שלו מעולם לא פורסמו. בחלק מהדוקטורט שלי אני סוקרת את גני הספוגים המזופוטים (בעומק של 130-95 מטר), ועד כה מצאנו מינים רבים שלא היו ידועים לפני כן בחוף שלנו."

 

"ד"ר סיגל שפר וד"ר תמר פלדשטיין מהמעבדה סקרו רבות את המים הרדודים וגם שם מצאו מספר מינים שלא תועדו לפני כן ויצרו רשימת מצאי חדשה של המינים הקיימים במים הרדודים. כך שמבחינת מה שמצוין בספרות המדעית, העלינו את מספר הספוגים הידוע בשליש. בנוסף מצאנו 3 מינים שככל הנראה הם מינים חדשים למדע."

 

תמונות אלה צולמו כחלק מעבודת הדוקטורט של טל אידן, במעבדתו של פרופ' מיכה אילן, בית הספר לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף רשות הטבע והגנים הלאומיים, מפעיל הרובוט: עודד עזרא.

 

ספינה ורובוט תת ימי

את מעמקי הים לא חוקרים "על יבש", ויש צורך לצאת אל עומק הים, כמו אחרון המלחים. לא בכדי רוב הביולוגים הימיים הם חובבי שיט וצלילה מושבעים, שלא נרתעים ממגע עם הים בכל עונות השנה ובכל מזג אוויר.

 

"רוב העבודה שלי מתבצעת בעזרת ספינת המחקר MedEx של עמותת אקואושן. אנחנו עובדים בעזרת רובוט תת ימי. רובוט זה מצויד בשתי מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה ורגישות לאור, פנסים מתאימים לצילום וידיאו, צייני לייזר מקבילים במרחק 7 ס"מ ביניהם לקבלת אומדן גודל, זרוע איסוף רב מצבית, תוכנת מיקום וניווט וכן סונר."

 

"בצורה זו אנו יכולים לקבל מידע רב בדרך שפוגעת באופן מינימאלי בבעלי החיים - רוב המידע מתקבל מצילומי הווידיאו, ורק אם רואים ספוג שלא מכירים אוספים אותו ומביאים לספינה ומשם למעבדה."

 

"העבודה האקולוגית על גני הספוגים המזופוטים נותנת לי סיפוק רב בעיקר כי זו עבודה יישומית מאד מבחינת שמירת טבע. הנתונים שאני מפיקה הולכים ישירות לרשות הטבע והגנים (שהם גם שותפים למחקר) ומשם למשרדי הממשלה על מנת להקים שמורות ימיות. מי בכלל חשב שבישראל אי פעם ידברו על שמורות בעומק של 100 מטר ו-16 קמ' מהחוף?"

 

ד"ר סיגל שפר ואסף גלעדי. סיגל מחזיקה ספוג שעתה נאסף - אחד מבין המינים החדשים שאותרו בחופינו (צילום: עדי וינברגר).

ד"ר סיגל שפר ואסף גלעדי. סיגל מחזיקה ספוג שעתה נאסף - אחד מבין המינים החדשים שאותרו בחופינו (צילום: עדי וינברגר).

 

הדוקטורנטית טל אידן מלווה את הרובוט אל הים (צילום: לירון גורן)

הדוקטורנטית טל אידן מלווה את הרובוט אל הים (צילום: לירון גורן)

 

להתאהב בספוגים

איך מגיעים דווקא למחקר ספוגים, כשהים מלא ביצורים מרתקים שאפשר לבחור מהם? "הגעתי למעבדה כי שמעתי הרבה על פרופ' מיכה אילן ועל המעבדה שלו, ידעתי שאני רוצה לעבוד בתחום האקולוגיה, אבל רציתי להתעסק בשיקום שוניות אלמוגים, תחום שעבדתי בו לפני התואר הראשון." משיבה טל. "הפרויקט אצל מיכה נשמע לי מגניב, הוא כלל צלילות טכניות (צלילה לעומקים שמעבר ל-30 מטר בעזרת תערובת גזים שונות), עבודה עם רובוט תת ימי ואפילו היה דיבור על צוללת (האחרון לא התממש). לקח לי זמן להתחבר לספוגים, אבל היום אני ממש מאוהבת בהם ומספרת עליהם לכל מי שרק מוכן לשמוע." מסכמת טל.

 

אז בחג הפורים הקרוב, כשתיתקלו בתחפושת של בובספוג, תזכרו שחוץ מילד או ילדה מזיעים בתוך מכנסמרובע, יש הרבה יותר מאחורי הדמות האייקונית, אפילו את התרופה הבאה לסרטן.

 

אקווריום עם ספוגים במעבדה

אקווריום עם ספוגים במעבדה

 

בובספוג במעבדה לספוגים באוניברסיטת תל אביב

בובספוג במעבדה לספוגים באוניברסיטת תל אביב

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block