ננו-מעבדה בחלל החיצון

Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

אסטרונאוטים זה פאסה – קבלו את עידן חקר החלל באמצעות לווייני מחקר זעירים

בקרוב מאוד, לחוקרים מרחבי העולם תהיה גישה ישירה למחקרים בחלל. חברת ספייס פארמה הישראלית מתכוונת לראשונה לשגר לחלל לוויין מסחרי זעיר, הכולל מעבדה המאפשרת לחוקרים שיישארו על פני כדור הארץ לנהל את מחקריהם בחלל.

 

הלוויין הזעיר, ששוקל לא יותר מ-4.5 ק"ג, הוא למעשה מעבדה ניידת. הוא יסייר בחלל מעל כדור הארץ במשך שנה, מקוטב לקוטב. חוקרים ממעבדות שונות ברחבי העולם יוכלו לשלוט על הניסויים מהמעבדה שלהם – דרך המחשב או אפילו דרך הטלפון הסלולרי. החוקרים יוכלו להתערב בניסוי, לנהל אותו, לשלוף תמונות מיקרוסקופיות ולקבל נתונים בזמן אמת (לדוגמה, על הקרינה והטמפרטורה).

 

אחת המעבדות שתקבל גישה ללוויין המחקר הזעיר היא מעבדתו של פרופ' אהוד גזית, המופקד על הקתדרה לננו-ביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שבודק בניית פפטידים בתנאי חוסר כבידה.

 

מעבדתו של גזית הינה הראשונה בעולם לזהות מבנים ננו-מטריים בעלי תכונות ייחודיות, הבנויים מיחידות ההיכרות הפשוטות ביותר בטבע - די-פפטידים. המבנים שהתגלו הם חזקים כמתכת, בעלי תכונות אופטיות, פייזואלקטריות, ומשמשים כמוליכים למחצה. אחת השאלות הפתוחות היא על הדרך שבה תנאי חוסר כבידה ישפיעו על תכונות אלו. שיתוף הפעולה בין מעבדתו של גזית וחברת ספייס פארמה לבחינת תהליך ההרכבה העצמית של הדי-פפטידים בחלל, מקדם משמעותית את אחד התחומים הנחקרים בננו-ביוטכנולוגיה. התובנות מחקר החלל הן בעלות משמעות רבה בחקר החומרים, אלקטרוניקה אורגנית ורפואה.

 

בשנה הקרובה מתכננים בחברת ספייס פארמה בניית מעבדת חלל מוטסת, שתכיל ארבעה ניסויים נוספים - שניים אמריקאיים ושניים ישראליים.

 

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block