החתיכה החסרה - השידוך שנולד בחפירות תל מגידו

לפעמים דווקא כשלא מחפשים מוצאים את הפתרונות המבוקשים מתחת לאף. פרופ' ישראל פינקלשטיין, מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב מ' אלקוב באוניברסיטת תל אביב, גילה בשנת 1998 ממצא מעניין מאוד במהלך חפירות תל מגידו, אותן ביצע עם תלמידיו. בין החופרים הוא הבחין באדם שמראהו לא כל כך התאים לפרופיל הסטודנט הטיפוסי. היה זה פרופ' אלי פיאסצקי, מבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובוורלי סאקלר, שהשתתף בחפירות במסגרת לימודי התואר שלו בארכיאולוגיה. השניים החלו לשוחח, וכך נולד מחקר בינתחומי משותף הנמשך גם היום, שני עשורים מאוחר יותר, אשר שינה את תפיסת חוקרי כתבי התנ"ך לגבי כתיבתם.

מתי כתבו את התנ"ך?

מה שהעסיק אז את מי שעמד בראש אתר החפירות בתל מגידו היה הניסיון לערוך מיפוי כרונולוגי של כתבי תנ"ך אשר נכתבו בתקופת הברזל (Iron age) בישראל הקדומה, ולהוכיח כי עד כה התיארוך לא היה מדויק. "כבר בשנת 1996 פרסמתי מאמר ובו כתבתי כי ישנה סטייה של 100 שנים לגבי ההערכות לתקופת כתיבת חלקים מהתנ"ך", מספר פרופ' פינקלשטיין. תקופת הברזל נמשכה במזרח התיכון בכלל ובישראל בפרט מסוף האלף השני לפנה"ס ועד שנת 586 לפנה"ס, אז נחרב בית המקדש הראשון.

"עד אז תיארכו כתבים על פי שיקולים מקראיים", מסביר פרופ' פינקלשטיין ומוסיף "אפשר לומר שההיסטוריה התנ"כית הכתיבה את דרכם של החוקרים, והארכיאולוגיה בעצם שימשה ככלי להוכחת אמיתות סיפורי התנ"ך. אני האמנתי שהגיע זמנה של הארכיאולוגיה לתפוס את קדמת הבמה". מאמרו עורר הדים ומהומה בקרב אנשי המחקר בעולם, והוא הבין שהוא זקוק לכלי תיארוך מדויק יותר ולמתמטיקאי מוכשר שיסייע לו בכך. פרופ' פינקלשטיין הציב בפני ידידו אתגר – לדייק את תיארוך הממצאים שהתגלו בחפירות ולהוכיח את טענתו.

בעזרת שימוש בשיטת תיארוך פחמן 14 (radiocarbon) על מאות פריטים שנאספו ונבדקו, הציגו פרופ' פיאסצקי ופרופ' פינקלשטיין ציר זמן חדש ומדויק בהיסטוריה של ישראל הקדומה, אשר התפרסם במגזין היוקרתי הניו יורק טיימס, והיה לבעל השלכות ארוכות טווח על מחקרי תקופת המקרא מאז ואילך.

^{אתר החפירות בתל מגידו, המקום בו החל המחקר המשותף}

האלגוריתם שיודע לקרוא שפות עתיקות

גם היום ממשיכים פרופ' פיאסצקי ופרופ' פינקלשטיין לחקור ולשחזר את ההיסטוריה. שילוב תחומי המחקר השונים כל כך ממשיך להוליד תגליות פורצות דרך גם באתרי חפירה אחרים, בהם תל ערד לדוגמא, שלמרות ההמעטה בחשיבותו האסטרטגית בתקופת המקרא הביא לתגליות מרעישות שהפתיעו את עולם המחקר.

בין ממצאי מצודת תל ערד שנחשפו כבר לפני שנים גילו החוקרים כתובות דיו על גבי חרסים שאף אחד לא היה מודע לקיומן, והצליחו לפענח כמה אנשים עסקו במלאכת הכתיבה במצודה העתיקה.

"מצודת תל ערד ניצבת כקפסולת זמן מהעבר. נראה כי לפני כ-2,600 שנה היא שימשה, למשך תקופה קצרה, כתחנת מנוחה קטנה לאלו העושים את דרכם לירושלים, הנמצאת במרחק של כחמישה ימי מסע ממנה", מתאר פרופ' פינקלשטיין. "אנחנו רצינו לדעת מי כתב על החרסים שנמצאו שם ומי קרא בהם, מפני שידענו שאם נצליח לקבוע מתי הפך הכתב לכלי שימושי ונגיש לחברה – נוכל להאיר על השאלה מתי נכתבו הטקסטים התנ"כיים המוקדמים וללמוד על הממשל ועל האוריינות בתקופת ממלכת יהודה".

רשימת אפסנאות בת אלפי שנים

שני הפרופסורים איחדו כוחות והרכיבו יחד צוות שכלל ארכיאולוגים, היסטוריונים, פיסיקאים, מתמטיקאים ומדעני מחשבים כדי לנתח את כתבי היד ולקבוע כמה ידיים עסקו במלאכת הכתיבה על החרסים.

הם השתמשו בטכנולוגיות חדישות של עיבוד תמונה ולמידה חישובית (multispectral imaging), אשר מצליחות לחשוף כתובות ולשפר את איכותן, והשוו כתבי יד תוך שימוש באלגוריתמים שפותחו במיוחד לשם כך על ידי הצוות. מה שהם קראו שם היה מפתיע: השורות החדשות שנתגלו היו מכתב בקשה להנפקת יין ומזון ממחסני מצודת תל ערד לאחת היחידות הצבאיות באזור. נמען המכתב היה אפסנאי המצודה ואילו המוען היה קצין מבאר שבע.

מעבר למידע אודות מה אכלו ושתו שם בתקופה ההיא, חשפו החוקרים את העובדה כי גם אחרון האפסנאים ידע קרוא וכתוב, וגם למדו כמה מלים חדשות שלא היו מוכרות עד אז ואינן מופיעות בתנ"ך. "מן התוכן של המכתבים אנו למדים שהאוריינות חלחלה אל רבדים נמוכים במנהל הצבאי של הממלכה. אם משליכים נתונים אלה על אזורים אחרים של יהודה, ומניחים שזה היה המצב גם בחוגי המנהל האזרחי ובין הכוהנים, מקבלים רמת אוריינות ניכרת. רמה כזו של אוריינות מהווה רקע נאות לחיבור של טקסטים מקראיים" מסביר פרופ' פינקלשטיין.

עם הפנים לעתיד

אחרי שלמדו על העבר מסבירים פרופ' פינקלשטיין ופרופ' פיאסצקי מה אפשר לעשות בעזרת הטכנולוגיות הייעודיות הללו גם בשנות האלפיים. "יש שישאלו מה גורם לסטודנט למתמטיקה לפתח כלים לניתוח כתבי יד עתיקים. אך למעשה, סוג זה של אנליזה שימושי גם היום, ויכול לעזור גם לעורכי דין, לבנקים ולמשטרה. יתרה מזאת, אנו מוצאים פתרונות לאתגרים, כמו פענוח כתובות הדיו שנמצאו על משטחי חמר מחוספסים שהיו דהויים, וחסרו בהם חתיכות. אם האלגוריתם שלנו יכול לנתח כתבים עתיקים בתנאים כאלו – חשבו מה הוא יכול לעשות עם כתבי יד מודרניים, הנכתבים על פני נייר חלק ונקי", אומר פרופ' פיאסצקי.

פרופ' פינקלשטיין ממשיך אותו ואומר "כשאנו באים לבחון כתבי יד אנו צריכים להתמודד עם בעיה של סובייקטיביות. כולנו מגיעים עם תפיסות מוקדמות, ומשכנעים את עצמנו שאנו רואים אות זו או אחרת. למחשב אין בעיה כזו. הוא מודד אורכם של קווים ומידתן של זוויות, ועורך את ההשוואות המספריות. הצעד הבא שלנו הוא שילוב שיטת הצילום המולטי-ספקטראלית כבר בתהליך החפירות. תהליך זה יכול לשפר באופן דרמטי מתודולוגיות חפירה, על ידי קביעה בזמן אמת אם שבר של כלי חרס מסוים הינו בעל ערך או לא. אין ספק שהארכיאולוגיה עברה שינוי דרמטי כשחברה למדעים המדויקים בעזרת העבודה המתמטית על השוואת כתבי יד רישום אחד יכול לשנות את האופן בו אנו מבינים את ההיסטוריה".