Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

מחקרים

RESEARCH

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה
רוח
רפואה ומדעי החיים

לובי מחקרים

מחקר

19.08.2020
המחקר שהפך למשחק קופסה אינטראקטיבי שמחזיר לילדים חולי סרטן את החיוך

גל גדות ויובל המבולבל במשחק שגורם לילדים חולי סרטן להיות מאושרים וגאים גם בתקופה הקשה בחייהם

  • חברה
  • רפואה ומדעי החיים

בעת משבר ומחלה, קשה מאוד למצוא את הכוחות והמשאבים הנפשיים כדי להתעלות מעל הרגשות השליליים הדומיננטיים ולחוש רגשות חיוביים, עד שהאיזון הרגיש של המחשבות והרגשות מוסט לכיוון החיובי. לשם כך יש צורך פעמים רבות בסביבה תומכת ובעזרים חיצוניים. מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב בשיתוף פעולה של מרכז שניידר לרפואת ילדים, הוביל לפיתוחו של משחק קופסה חדש המסייע לילדים חולי סרטן ולהוריהם לבטא את רגשותיהם ולפתח רגשות חיוביים גם אל מול אתגרי המחלה, החרדות והטיפולים הקשים. המשחק, הקרוי 'רובובוס', מיועד לילדים חולי סרטן ולהוריהם, מגילאי 6 ומעלה.

 

"המשחק מאפשר שיח על רגשות שלא תמיד קל לדבר עליהם, ובכך הוא מחזק מאוד את הקשרים בין בני המשפחה." מסבירה פרופ' תמי רונן מהפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון באוניברסיטת תל אביב, מומחית בתחום הפסיכולוגיה החיובית, עם דגש על אושר בקרב ילדים ובני נוער. "גם אנשים שמתקשים להיפתח לומדים לנהל שיחות מעמיקות עם אלה היקרים להם מכול, ולפעמים הם מכירים זה את זה כפי שלא הכירו מעולם."  

 

גם הסלבס נרתמו

'רובובוס' מתרחש כביכול במציאות של שנת 2080, כאשר "כדור הארץ מנוהל על ידי רובוטים בעלי בינה מלאכותית". המשתתפים מבצעים מגוון משימות על מנת ללמד את רובובוס, מנהיגם הסקרן של הרובוטים, מהם רגשות אנושיים: כיצד להיות שמחים? כיצד להתמודד עם קשיים? כיצד להיות חברים? מהו קשר משפחתי? על מה אני מכיר/ה תודה? מה קשה לי? את מי אני אוהב/ת? מהם עלבון ופגיעה ואיך אפשר לסלוח? ועוד ועוד. 

 

בנוסף לאמצעים מסורתיים כמו לוח, קוביות וקלפי משימות, משולבת במשחק גם אפליקציה: המשתתפים סורקים קודים באמצעות טלפון חכם וצופים בסרטוני יוטיוב, שבהם ידוענים מספרים על ההתמודדות שלהם עם קשיים רגשיים. בין הידוענים שהתנדבו להשתתף בפרויקט: גל גדות, יובל המבולבל, ישראל קטורזה, רותם סלע, אסי עזר, מיה דגן ואבי נוסבאום.

 

בשבוע שעבר הושק המשחק לראשונה במחלקה האונקולוגית של מרכז שניידר, וזכה להצלחה מיידית. אם לילד חולה שבנה בן ה-8 מאושפז במחלקה, מספרת בהתרגשות: "הבן שלי עבר טיפולי כימותרפיה, והשיער שלו נשר. הוא כל כך התבייש. הוא חבש כובע כדי להסתיר את הראש, ופשוט סירב להסיר את הכובע. עד שבמהלך המשחק הוא צפה בסרטון של יובל המבולבל. יובל סיפר כמה הוא התבייש בקרחת שלו, עד שהבין שהיא חלק ממנו ולמד לקבל את עצמו. מאז הבן שלי הולך בגאווה, בלי כובע."

 

"זה משחק מקסים ומשעשע שמאפשר לילד להביע רגשות ותחושות שעקב המחלה קשה לו מאוד לבטא אותן בשיחה רגילה." אומרת שרה אדרי, אמו של יהונתן. "קיבלנו את המשחק בבוקר שהיה מאוד קשה ליהונתן ומיד אחרי שהוא התחיל לשחק מצב הרוח שלו השתנה מקצה לקצה. הוא החל לצחוק וליהנות, בעיקר כשהוא גילה שגם למפורסמים ול'סלבס' יש קשיים ומשברים ולא רק לו".

 

בעקבות הרגשות החיוביים

'רובובוס' כאמור מבוסס על מחקר מקיף שנערך באוניברסיטת תל אביב אשר בחן האם ילדים חולים סרטן והוריהם מסוגלים לחוש רגשות חיוביים במהלך התקופה הקשה של המחלה והטיפולים. המחקר נכתב כעבודת דוקטורט של ד"ר עירית שוורץ אטיאס, לשעבר מנהלת הסיעוד במחלקה לאונקולוגיה במערך ההמטו-אונקולוגי במרכז שניידר, וכיום סגנית בית הספר לאחיות במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, ובהנחיית פרופ' תמר קרוליק מהחוג לסיעוד בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' תמי רונן, הדקאנית היוצאת של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב. בעקבות ממצאי המחקר וכנסים שנערכו עם הורים וילדים המחלימים מסרטן, פותח המשחק 'רובובוס', בעזרתו של אור ברנט, מומחה למשחוק מחברת אנטרופי לייעוץ ארגוני.

 

"המחקר שלנו התמקד בילדים חולי סרטן ובהוריהם, ובחן אם הם מסוגלים לחוש רגשות חיוביים במהלך התקופה הקשה של המחלה והטיפולים, ואילו משאבים – אישיותיים וסביבתיים - מסייעים להם לחוש ולבטא רגשות כאלה." מסבירה פרופ' רונן. "מצאנו שהמשאבים העיקריים המפחיתים את החרדה בעת ההתמודדות עם מחלה כה קשה הינם תקווה ותמיכה, וכי קיים קשר מהותי בין רגשות חיוביים של הורים לבין אלה של ילדיהם החולים."

 

אופטימיות זה שם המשחק

"עבדתי במחלקה האונקולוגית של המרכז הרפואי שניידר במשך 20 שנים," אומרת ד"ר שוורץ אטיאס, "בניגוד לדימוי הרווח, שמדובר במקום קשה וקודר, אנחנו חווינו את המחלקה שלנו כמקום מואר, רווי תקווה ואפילו שמחה. בעבודת הדוקטורט שלי ביקשתי לבחון את התופעה הזאת. במחקר ראיינתי 108 צמדים של ילד (בגילאי 19-7) והורה – כלומר בסך הכול 216 מרואיינים - ממחלקות אונקולוגיות לילדים בשלושה בתי חולים: שניידר, איכילוב והדסה עין כרם.

 

הממצאים היו מרתקים: מצאנו שילדים חולי סרטן והוריהם חווים פי 2 רגשות חיוביים – כמו שמחה, התרגשות, סקרנות וגאווה, לעומת רגשות שליליים – כמו עצב, כעס, תסכול ופחד. אישית אני מסבירה זאת בכך שהמחלה נותנת פרופורציות ומלמדת אותנו – חולים ומטפלים – להודות על מה שיש. עם זאת, כמה וכמה מרואיינים הודו לי על עצם העובדה ששאלתי וגרמתי להם להתבונן פנימה ולזהות את הצדדים החיוביים בחייהם. מכאן עלה הרעיון לפתח משחק קופסה משפחתי, נגיש ומהנה, שיעורר רגשות חיוביים ויסייע בהתמודדות עם רגשות קשים."

 

פרופ' רונן מסבירה: "למשחק יש מספר מטרות מוגדרות בהיבט הרגשי: מתן כלים ותרגול חשיבה חיובית ואופטימיות בקרב הילדים ובני משפחותיהם; זיהוי מקורות הכוח והחוזקות ככלי תומך להתמודדות עם המחלה ובכלל; יצירת שיח חיובי מקדם ותומך בין בני המשפחה לבין הילד; ופיתוח משמעות, מסוגלות עצמית וקבלה עצמית".

 

"יש לנו סיפוק עצום מכך שהצלחנו להעביר את התיאוריה של המחקר לפרקטיקה של משחק שבאמת עוזר לילדים ולמשפחות," אומרת ד"ר שוורץ-אטיאס. "כבר היום אנחנו מוצפים בפניות ממחלקות אחרות, מבתי חולים ברחבי הארץ וממטפלים במגוון תחומים. כולם מזהים במשחק פוטנציאל רב שיכול לסייע גם למטופלים שלהם. אני מאמינה שהמשחק יכול להתאים גם לבתי ספר רגילים ולילדים בריאים בכלל – כי מי מאיתנו אינו חווה קשיים ונדרש להתמודד עם אתגרים רגשיים? אני מקווה שבעתיד נוכל לספק את המשחק לכל מי שמבקש אותו ויכול להיתרם ממנו." היא מסכמת.

 

מחקר

11.08.2020
הורדת רמת הלחץ לקראת ניתוח להסרת גידול מפחיתה את הסיכוי להתפתחות גרורות בעתיד

מחקר שנעשה בחולי סרטן המעי הגס הראה שטיפול להפחתת תגובות הלחץ בזמן הניתוח מקטין את הסיכוי להתפתחות גרורות סרטניות

  • חברה

בשורות מעודדות למנותחים פוטנציאליים: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו להפחית בצורה משמעותית את הסיכון להתפשטות גרורות סרטניות, לאחר כריתת הגידול בחולי סרטן המעי הגס. באמצעות טיפול תרופתי קצר קרוב למועד הניתוח, הצליחו החוקרים להוריד את תגובות הלחץ והדלקת הפיזיולוגיות של הגוף בתקופה קריטית זאת, ובכך למנוע התפתחותם של גרורות סרטניות במהלך השנים שלאחר הניתוח.

 

ירידה משמעותית בהופעת גרורות

במהלך המחקר, שנערך על ידי פרופ' שמגר בן-אליהו מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, ופרופ' עודד זמורה מהמרכז הרפואי אסף הרופא, עקבו החוקרים במשך שלוש שנים אחרי 34 חולים, שטופלו על ידם בניתוח להסרת גידול סרטני במעי הגס. בתקופת הניתוח, נתנו החוקרים לחולים שתי תרופות מוכרות ובטוחות: פרופרנולול (דרלין), תרופה להורדת לחץ דם ולהפחתת חרדה, ואטודולק (אתופן), תרופה המשמשת למניעת דלקות וכאבים. החל מחמישה ימים לפני מועד הניתוח ועד שבועיים אחריו, נטלו החולים את התרופות, כאשר מחציתם שימשו כקבוצת ביקורת וקיבלו תרופת פלסבו.

 

התוצאות שהתקבלו היו מעודדות מאוד: בקרב קבוצת החולים שקיבלה את הטיפול התרופתי נמצא כי הגרורות הסרטניות התפתחו רק אצל 12.5% מהחולים (2 מתוך 16 חולים). לעומת זאת, בקבוצת הבקרה (שלא קיבלה את הטיפול התרופתי) התפתחה מחלה גרורתית בקרב 33% מהחולים (6 מתוך 18 חולי הביקורת), בהתאם לסטטיסטיקה המקובלת בקרב חולים מסוג זה. פרופ' בן-אליהו הביע סיפוק רב מהנתונים, אך מציין כי "למרות שהתוצאות מרשימות, יש לחזור על מחקר זה עם מספר גדול בהרבה של חולים כדי להוכיח שהטיפול אכן מציל חיים". המחקר פורסם באחרונה בכתב העת Cancer.

 

להוריד את הפוטנציאל הגרורתי ברקמה

לדבריו של פרופ' בן אליהו, התרופות הפכו את הגידול ואת התאים הסרטניים שנותרו אחרי הניתוח מרקמה פרו-גרורתית לרקמה עם פחות פוטנציאל גרורתי, וזאת על פי סמנים מולקולריים בתאים הסרטניים שנחקרו על ידם. כמו כן, התרופות שינו לטובה את כמות ואת סוג הלויקוציטים (תאי הדם הלבנים) שבגידול, מדדים שאף הם מנבאים סיכוי נמוך יותר להישנות הסרטן.

 

"כשהגוף נמצא במצב של לחץ פיזיולוגי (כמו ניתוח) או פסיכולוגי, הורמונים ממשפחות הפרוסטגלנדינים והקטכולאמינים מופרשים בכמויות גדולות", מסביר פרופ' בן אליהו. "הורמונים אלה מדכאים את פעילות תאי המערכת החיסונית, ובכך מעודדים בעקיפין התפתחות גרורות סרטניות. בנוסף, הורמונים אלו מעודדים תכונות גרורתיות באופן ישיר ברקמה סרטנית. במחקר שלנו הצלחנו להראות שבאמצעות טיפול תרופתי זול ונגיש, ניתן להפחית תגובות לחץ ודלקת של הגוף בזמן הניתוח, להשפיע על תכונות הרקמה הסרטנית, ובכך להקטין משמעותית את הסיכון להתפתחות גרורות שיתגלו חודשים או שנים לאחר הניתוח".

 

לאחר הצלחת המחקר הראשוני, פרופ' בן-אליהו ופרופ' זמורה קוראים לחולי סרטן המעי הגס והלבלב בישראל, שעומדים לפני ניתוח, להירשם למחקר קליני רחב היקף שהתחיל בימים אלו בשמונה מרכזים רפואיים שונים בישראל, במטרה להציל חיים.

מחקר

19.02.2020
לא חצו את הגבול

מחקר בסוציולוגיה בוחן את מאפייניה של הקטגוריה הסטטיסטית של ״מהגר בינלאומי״, וחושף נתון מפתיע

  • חברה

תארו לכם שיום אחד גבולותיה של המדינה משתנים, ואתם מוצאים את עצמכם מחוץ לגבול ומוגדרים פתאום כ"מהגרים"? לאוכלוסיות שלמות במדינות הבלטיות, למשל, זה קרה.

 

מחקרן של פרופ' אנסטסיה גורודזייסקי מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון גורדון ושותפתה למחקר ד"ר אינה לייקין מהאוניברסיטה הפתוחה, בוחן את מאפייניה הסוציולוגיים של הקטגוריה הסטטיסטית של ״מהגר בינלאומי״ (international migrant), בה מסדי נתונים מצטברים רבים כגון Eurostat, OECD ו-World Bank Indicators משתמשים בהפקת הנתונים על היקף ותנודות ההגירה באירופה.

 

מאמר המחקר שלהן זכה במקום הראשון בפרס האגודה הסוציולוגית הישראלית על שם אליהו לואי גוטמן למאמר המצטיין. מטרת הפרס היא לעודד הצטיינות אקדמית בתחומים מגוונים של מחקר סוציולוגי, והוא מוענק למאמר שנמצא על ידי ועדת הפרס כבעל תרומה משמעותית לסוציולוגיה.

 

באמצעות הדוגמא האמפירית של המדינות הבלטיות הפוסט-סובייטיות (אסטוניה, לטביה וליטא) שקיבלו עצמאות בעקבות התפרקות ברית המועצות, גורודזייסקי ולייקין דנות בסוגיות התיאורטיות שקשורות לתפקידם של קטגוריזציה וסיווג בחיים החברתיים.

 

"נחשפנו לתופעה מעניינת במינה," אומרת פרופ' גורודזייסקי. "על פי הנתונים של מאגרי המידע הבינלאומיים השיעור של מהגרים בינלאומיים (מהגר בינלאומי הינו אדם שמתגורר במדינה אחרת מזו שבה הוא נולד) במדינות האירופיות העניות ביותר, כמו אסטוניה ולטביה, הינו בין הגבוהים ביותר – לדוגמה ב-2010 גבוה יותר ממדינות כמו אוסטריה או שבדיה. הנתונים לא תאמו את מה שכל חוקר ההגירה יגיד לכם – אנשים נוטים להגר למדינות עשירות יחסית בחיפוש אחר אפשרויות פרנסה עבורם ועבור משפחותיהם."

 

"הפרדוקס סיקרן אותנו והתחלנו לבחון איך סופרים מהגרים בינלאומיים באופן מעשי וממה הקטגוריה הסטטיסטית הזו מורכבת. גילינו שלפי ההגדרות הנהוגות במאגרי המידע הבינלאומיים, במדינות האירופיות שקיבלו עצמאות לאחר התפרקות ברית המועצות, כמו המדינות הבלטיות (אסטוניה, לטביה וליטא), אנשים רבים נכללים בתוך הקטגוריה "מהגר בינלאומי" מבלי שהם חצו גבולות ריבוניים כדי לעבור ממדינה אחת לאחרת. במקרה של המדינות הבלטיות, אנשים עברו מרפובליקה אחת לאחרת של מדינת ברית המועצות, כלומר בעת ההיסטורית ההיא הגירתם הייתה פנימית. מה שהפך את האנשים האלה למהגרים בינלאומיים בהגדרה זה השינוי בגבולות המדינה בעקבות התפרקות ברית המועצות ולא עצם הגירתם ממדינה אחת לאחרת. ההתמקדות בטיבה של הקטגוריה הסטטיסטית ״מהגר בינלאומי״ הובילה אותנו לחקור הלאה את ההשלכות החברתיות והפוליטיות  של קטגוריזציה מוטה זו."

 

כשהגבולות מהגרים בעצמם

החוקרות טוענות שלמרות שהקטגוריה הסטטיסטית של "מהגר בינלאומי" נתפסת כניטרלית מבחינה פוליטית, למעשה היא מושתתת על ההגדרה האתנו-לאומית של המדינה. לכן לקטגוריה זו יש הטיה מובהקת לטובת הגדרת מדינת הלאום בגבולותיה העכשוויים, והיא מתעלמת כמעט לחלוטין מהממד ההיסטורי של השינויים הטריטוריאליים שמדינות עוברות.

 

"דבר זה גורם לכך שבאזורים שראו שינויים גיאופוליטיים משמעותיים בעשורים האחרונים, כמו המדינות הבלטיות, אנשים שבעת ההגירה לא חצו את גבולותיה הריבוניים של המדינה בה התגוררו, מסווגים כיום כמהגרים בינלאומיים", מסבירה פרופ' גורודזייסקי ומוסיפה "כמו כן, בהקשרים פוליטיים מסוימים, הגדרות אלה משרתות את האינטרסים הפוליטיים של אליטות פוליטיות, הדוגלות באידאולוגיה אתנו-לאומית ומעניקות לגיטימציה לחוקים ולמדיניות האזרחות המדירים".

 

"חוקי האזרחות של לטביה, למשל, שנוסחו ב-1991 לאחר קבלת העצמאות מברית המועצות מדגימים את הממצאים והטענות שלנו. החוק שלל אזרחות מכל תושבי לטביה שהגיעו לשטחה לאחר סיפוחה לברית המועצות בשנת 1940 וגם מצאצאיהם שנולדו בלטביה. רבים מאלה היו אזרחים סובייטים שעברו ללטביה מרפובליקות אחרות בזמן היותה חלק מברית המועצות, חלקם מרצונם החופשי אבל מרביתם כחלק משליחויות מקצועיות וגיוסים של תעשיות מקומיות שהיו נוהגות במדינה הסובייטית."

 

"כך, בעקבות חוקי האזרחות של 1991, בן רגע הפכו 28 אחוז מכלל אוכלוסיית לטביה ללא אזרחים במדינת מגוריהם. כמו שאנחנו טוענות במאמר, הקטגוריה הסטטיסטית של מהגר בינלאומי, בה משתמשים מאגרי המידע הבינלאומיים, אינה רגישה לשינויים ההיסטוריים והגיאופוליטיים של האזור, ולכן היא מתייגת את מרבית האנשים האלה כמהגרים בינלאומיים, למרות שלא חצו בעת הגירה את גבולות המדינה הריבונית בה התגוררו, אלא שברגע היסטורי מסוים הגבולות מסביבם השתנו. גם החוקים שנוסחו באסטוניה לאחר קבלת העצמאות היו דומים לאלו שבלטביה."

 

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block