בתכלס.
אנחנו מביאים א.נשים נעדרי הזדמנויות לאוניברסיטה. כן, כן, פנימה, למוסדות הכי יוקרתיים, למחלקות הכי נחשבות. והם לומדים. ומלמדים בעצם. כי ידע זה כוח, כי הידע של כולם, כי אין לאף אחד בעלות על הידע. ומה קורה? נרכשים כלים, מתפתח ביטחון, מתפתחות סקרנות ותחושת אחריות. גדל דור של ילדים שמאמין במסוגלות שלו כי הוא רואה את הוריו עושים את הבלתי אפשרי.
המרצים הם סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים לתואר ראשון. הם מקבלים נקודות זכות ופוגשים את התלמידים רגע לפני שהם הולכים להיות הפסיכולוגים, הרופאים, אנשי העסקים ועורכי הדין הבכירים והבכירות ביותר. ממש רגע לפני.
נוצר מפגש. בין האקדמיה לחברה, בין סטודנטים לאוכלוסיות מוחלשות,
בין א.נשים. קורה קסם.