Preface First

This is a debugging block

Preface Second

This is a debugging block

Preface Third

This is a debugging block

תוכן

This is a debugging block

חדשות ומחקרים

בחר את סוג הלובי: 
חדשות ומחקרים

חדשות

NEWS

מה מעניין אותך?

כל הנושאים
אמנויות
הנדסה וטכנולוגיה
חברה
מדעים מדויקים
ניהול ומשפט
סביבה
רוח
רפואה ומדעי החיים
חיי הקמפוס

מחקר

14.08.2019
עם יד על הלב

מודל החישוב ההנדסי שיעשה מהפך בתחום הטיפול בחולי לב

  • הנדסה וטכנולוגיה

הלב שלנו הוא משאבה קשוחה וחזקה, שפועלת 24/7 כדי לווסת את זרימת הדם והחמצן לאיברי גופנו. ארבעה מסתמים מופקדים על הזרמת הדם במסלול חד כיווני - מהעלייה הימנית אל החדר הימני, משם ל"סיבוב הקטן" בריאות כדי לאסוף חמצן, בחזרה לעלייה השמאלית, למטה אל החדר השמאלי ומשם ברכבת הרים לכל רקמות גופנו.

 

מחלות לב וכלי דם הן גורם המוות המוביל בעולם המפותח, ומהוות כמעט 30% מכלל מקרי המוות מדי שנה. אך למרות זאת, תחום הרפואה עדיין לא יודע את כל מה שיש לדעת על האיבר המורכב הזה. ד"ר גיל מרום מבית הספר להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן פיתח כלי, שיכול לייצר סימולציות ממחושבות, המאפשרות לזהות שינויים במבנה הרקמות של המסתמים בלב, וכך להבין טוב יותר את הביומכניקה של פעולת הלב, לזהות בעיות אצל חולים ולשפר את הטיפול בהם.

 

ניסויים וירטואליים שישפרו טיפול בחולה בזמן אמת

"המורכבות הפיזיקלית של מערכת הלב היא סיבה מרכזית לצורך בשימוש במודלים חישוביים, הנקראים גם סימולציות", מסביר ד"ר מרום. "פעולת שאיבת הדם בלב נגרמת על ידי התכווצות שריר הלב, כיוון זרימת הדם נקבע על ידי מסתמי הלב, בעוד התכווצות השריר נשלטת על ידי מערכת ההולכה החשמלית של הלב. סימולציות ממוחשבות מאפשרות לערוך ניסויים וירטואליים ולבחון אפשרויות שונות לטיפול באותו חולה".

 

בניגוד להשוואת מקרים ממספר חולים שונים, היכולת להשוות מקרים אצל אותו חולה מאפשרת ללמוד את ההשפעה של פרמטר מסוים על התפקוד, לבודד אותה מגורמים אחרים, וכך למצוא מגמות המאפיינות את הבעיה.

 

דוגמה למודלים של פעילות הלב במצב מכווץ ורפוי (צד ימין) ושל זרימת הדם דרך מסתם תותב (צד שמאל)

 

המכניקה של מחלות מסתמי לב

בנוסף להשלכות הרפואיות החשובות של המחקר, הוא מרתק גם מבחינה הנדסית. "שלא כמו במחקרים הנדסיים 'רגילים' בהם מאפייני הבעיה ידועים, במקרה של הגוף האנושי יש שונות גדולה במחלות ובאוכלוסייה", אומר ד"ר מרום. מהנדסים רבים מתכננים שסתומים ומשתמשים בהם, אבל ד"ר מרום טוען ששסתומי הלב הם סוג מיוחד של שסתומי-על: העלים הגמישים של מסתמי הלב צריכים לעבור עיוותים גדולים בכל מחזור לב (משך מחזור אחד הוא שנייה), לעמוד בלחצים גבוהים ביחס לחוזקם המכני, ובעצם לעבוד ללא הפסקה במשך הרבה מאוד זמן (כל חיינו).

 

לכן, אין זה מפתיע שחלק גדול ממחלות הלב המוכרות הן למעשה בעיות בשסתומי הלב. לבעיות הללו יש כבר טיפול - תיקונים או החלפת המסתם בניתוחי לב פתוח, ובשנים האחרונות נוספה גם אפשרות להשתלת מסתם בצנתור. אך עד כה היו צריכים רופאים לעבוד בשיטת ה"ננסה ונראה": על בסיס המידע הקיים מבצעים ניתוח או צנתור אחד בחולה.

 

"המודלים החישוביים שאנחנו מפתחים מאפשרים להבין טוב יותר את הביומכניקה של הטיפול, להעריך את הסיכויים לסיבוכים שונים ובעצם לבחון אופציות לטיפול עוד לפני המגע עם החולה", אומר ד"ר מרום ומסביר "לדוגמה, המודלים שלנו יכולים לעזור למנתחים לבחור את הקוטר הרצוי שאליו יש להקטין את קוטר המסתם החולה, על מנת להביא אותו לתפקוד תקין. גם במסתמים המושתלים בצנתור, לטיפול בהיצרות מסתם אבי העורקים, אנחנו יכולים על פי תוצאות הסימולציות להמליץ על גודל המסתם המתאים, מיקום ההשתלה האופטימלי ודרכי ההשתלה, כדי להפחית את הסיכוי לדליפות, תזוזה של המסתם המושתל בגלל התכווצות הלב, ופגיעה בהולכת החשמל בלב בגלל לחצי מגע, שהשתל מפעיל על הלב. אותן מסקנות יכולות לעזור גם בתכנון מסתמים תותבים חדשים, בעלי תפקוד טוב יותר וסיכוי מופחת להתפתחות הסיבוכים לאחר ההשתלה".

 

להגביר את סיכויי הצלחת ההשתלות

כעת מנסים ד"ר מרום וצוותו להבין את פעילות מנגנוני קרישת הדם על עלי מסתמים מושתלים, במטרה לתת מענה לחולים רבים, שכיום אינם מקבלים טיפול בגלל סיכון ניתוחי גבוה. "המטרה שלנו היא להבין במלואם את כל תפקודי הלב, כדי לשפר טיפולים קיימים ולפתח שתלים חדשים, שיצליחו לעמוד בעומסים המכניים הפועלים באיבר המורכב הזה, וכך לשפר את איכות חיי החולים", מסכם ד"ר מרום.

מחקר

05.08.2019
חיסון פורץ דרך למלנומה הוכח כיעיל הן כטיפול מונע והן כתרופה למלנומה פעילה

החיסון החדשני אף עשוי להתאים לסוגי סרטן נוספים

  • רפואה ומדעי החיים

בארץ שבה השמש קופחת ברוב ימות השנה, והחשיפה הרבה אליה היא כמעט בלתי נמנעת, עולה גם החשש מסרטן העור - מלנומה. לפי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, מדי חודש נפטרים מהמחלה הממאירה כ-15 ישראלים, ומתגלים כ-140 חולים חדשים. מלנומה היא סוג של סרטן הנגרם כתוצאה מחלוקה בלתי מבוקרת של תאים מלנוציטיים בעור. התאים המלנוציטיים נמצאים בשכבת האפידרמיס (שכבת העור העליונה) ואחראים על ייצור המלנין - פיגמט שבולע קרינה באורכי גל קצרים ובכך מגן על העור מפני חשיפה מסוכנת לשמש. המלנומה היא הקטלנית מבין סרטני העור, ובמדינות המפותחות מספר החולים במחלה הקשה עולה מדי שנה.

 

תוצאותיו של מחקר חדש, בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, פורצות דרך חדשה למניעה ולטיפול במחלה. החוקרים במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה, פיתחו ננו-חלקיק שעשוי לשמש כחיסון נגד סרטן העור הקטלני. החיסון הוכח כיעיל ביותר בעכברי מודל בשלושה מצבים עיקריים: כטיפול מונע, כתרופה לגידול הראשוני ולמיגור גרורות.

 

ננו-חלקיק חלקלק ומתוחכם

גודלם של החלקיקים הזעירים שפיתחו החוקרים הוא כ-170 ננומטר, והם עשויים מפולימר מתכלה. בתוך כל חלקיק החוקרים 'ארזו' שני פפטידים – שרשראות קצרות של חומצות אמינו, שמאפיינים תאי מלנומה. לאחר מכן, הם הזריקו את הננו-חלקיקים לעכברי מודל שנשאו מלנומה בעור.

 

ננו-חלקיקים אלה נושאים על גבם מולקולת סוכר המשמשת כ"ראש חץ", המכוון לתאים של מערכת החיסון, שמכונים תאים דנטריטים, שתפקידם להפעיל את התאים שיתקפו את הגידול (תאי T).  לדברי פרופ' סצ'י-פאינרו, "חלקיקים אלה פעלו בדיוק כמו החיסונים המוכרים למחלות הנגרמות על ידי נגיפים: הם עוררו את מערכת החיסון של העכברים, כאשר תאי מערכת החיסון (תאי ה-T המופעלים) למדו לזהות ולתקוף תאים המכילים את שני הפפטידים 'הארוזים' – כלומר את תאי המלנומה. המשמעות היא שמעכשיו, מערכת החיסון של העכבר המחוסן תתקוף את תאי המלנומה, אם וכאשר יופיעו בגופו."

 

בהמשך המחקר, בחנו החוקרים את יעילותו של החיסון בשלושה מצבים שונים:

  • מניעה: החיסון הוזרק לעכברים בריאים, ולאחר מכן הוזרקו להם תאי מלנומה. התוצאה: העכברים לא חלו, כלומר החיסון מנע את המחלה.
  • טיפול בגידול הראשוני: שילוב בין החיסון החדשני לטיפולים אימונותרפיים נבחן על עכברי מודל למלנומה. הטיפול הסינרגיסטי המשולב עיכב משמעותית את התקדמות המחלה, והאריך במידה רבה את חייהם של כל העכברים שטופלו.
  • טיפול בגרורות: החוקרים בחנו רקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח שהוסרו מחולים (גרורות במוח מהוות גורם תמותה עיקרי בקרב חולים המאובחנים בשלב מאוחר), ומצאו כי הן אכן מכילות את שני הפפטידים המהווים יעד לחיסון. 

 

בניסוי המשך נבחנת עתה יעילות החיסון בעכברי מודל למלנומה עם גרורות באזורים שונים בגוף (מוח, ריאות, כליות ועוד).

 

במחקר השתתפו ד"ר אנה סקומפרין מהמעבדה של פרופ' סצ'י-פאינרו ופרופ' הלנה פלורינדו וד"ר ג'ואוו קוניוט מאוניברסיטת ליסבון, ששהו במעבדה במסגרת שבתון וחילופי סטודנטים במשך שנה. המאמר התפרסם בכתב העת Nature Nanotechnology.

 

עתיד המלחמה בסרטן: גישת החיסון

"המלחמה בסרטן בכלל, ובמלנומה בפרט, הולכת ומתפתחת לאורך השנים, באמצעות מגוון שיטות טיפוליות כמו: ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה; אך גישת החיסון, שהוכחה כיעילה כל כך כנגד מחלות נגיפיות לסוגיהן, טרם הוכתרה כהצלחה לטיפול בסרטן", אומרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "במחקר שלנו הראינו שניתן לייצר חיסון יעיל כנגד סרטן העור מלנומה."

 

"המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין – גישת החיסון - לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה," מוסיפה פרופ' סצ'י-פאינרו. "אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן, וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם."

 

צוות החוקרים (מימין לשמאל):  ד"ר אנה סקומפרין, פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ד"ר ג'ואוו קוניוט, פרופ' הלנה פלורינדו.  צילום: גליה טירם

יש לצוות החוקרים סיבה טובה לחייך. (מימין לשמאל):  ד"ר אנה סקומפרין, פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ד"ר ג'ואוו קוניוט, פרופ' הלנה פלורינדו.  צילום: גליה טירם.

אנחנו מול החום הגדול: רכב בחניון נחל צאלים בצילום שמתעד טמפרטורה

מחקר

04.08.2019
מצלמים טמפרטורות

הרחפן שממפה אזורים חמים באמצעות צילומים מתקדמים, ומסייע לחוקרים לבודד את השפעת האקלים המתחמם על חיי בעלי החיים באזורי קיצון

  • רפואה ומדעי החיים

ד"ר אופיר לוי מבית הספר לזואולוגיה חוקר כיצד שינויי אקלים משפיעים על בעלי חיים. הנחקר העיקרי שלו הוא חרדון סיני, שנפוץ באזורים סלעיים בנגב, בערבה ובבקעת ים המלח, ונחשב למטפס מעולה. ביחד עם הצוות שלו הוא יוצא לשטח דווקא בימים חמים במיוחד כדי לעקוב אחר הלטאה החמקמקה, שפעילה בעיקר בשעות האור. מעבר לכובע רחב שוליים והרבה סבלנות, הם מפתחים דרכים יצירתיות ונעזרים גם בטכנולוגיות מתקדמות לאיסוף מידע. אחת מהן היא צילומי טמפרטורות הנעשות על ידי רחפן, שמתעד את השטח בדרך המסורתית וגם בצילום משולב.

 

מה עושה החרדון כשחם לו?

"החלטנו להתחיל לחקור באזורים מדבריים, שם התנאים קיצוניים מלכתחילה, כדי להבין איך בעלי חיים מותאמים לסביבות חמות כל כך, ואיפה תהיה הפגיעה הקשה ביותר אם הטמפרטורות יעלו עוד. לכן בחרנו לחקור את אוכלוסיית חרדון סיני באזור עין גדי", מסביר ד"ר לוי. "המטרה שלנו היא למשדר פרטים כדי לעקוב אחר התטולה שלהם ושרידות הצאצאים. למשל, אם לחרדון חם מדי והוא לא יוצא לצוד מספיק, יתכן שהוא לא יצליח לאגור די שומן בשביל לשרוד את עונת החורף הקרה, שהיא תקופת המנוחה שלו, או אם נגלה שבגלל עליית הטמפרטורות כמות החרקים באזור המחיה של החרדונים קטנה – נדע שהם יאכלו פחות או שיצטרכו למצוא מקורות מזון אחרים".

 

מכיוון שהחרדון הוא חשדן מטבעו ולא מתפתה למלכודות, הדרך היחידה לתפוס אותו היא בידיים חשופות, בזמן שהוא לא מתחבא בנקיקים או בחגווי סלע. כדי להתחקות אחר סדר יומו נעזרים ד"ר לוי וצוותו ברחפן שמפיק צילומי טמפרטורה ובסימולציות מחשב, הניזונות מהדאטה שנאסף בשטח. הם ממפים תנאים אקלימיים באזורים נבחרים בשעות שונות של היום לאורך זמן ובמשך עונות שונות. כך הם יכולים ליצור תמונה רוחבית מתמשכת של האזור, ולבודד את השפעת שינויי האקלים על התנהגות בעלי החיים אותם הם חוקרים. את הנתונים הם מכניסים למודל שפיתחו וכך הם מקווים לצפות מראש את התנהגות החרדון ובעלי חיים נוספים.

 

עושה מה שהוא יודע לעשות. חרדון סיני מתחרדן על סלע

 

אחד הדברים שהם גילו בזכות השימוש ברחפן הוא שלמרבה ההפתעה, את השעות הלוהטות מעדיף החרדון להעביר דווקא על סלעים חשופים. "בעזרת צילומי הטמפרטורה גילינו שהסלעים פחות חמים מהקרקע, ולכן הוא מעדיף לנוח דווקא עליהם", אומר ד"ר לוי. "הבנו שנצטרך להצטייד בהרבה קרם הגנה, במים ובסבלנות". לאחר הלכידה ממשדר הצוות את הפרט ומשחרר אותו בחזרה לסביבתו הטבעית. הנתונים המתקבלים מוזנים גם הם למערכת המידע ההמוחשבת, ותורמים להבנת התנהגותה של אוכלוסיית חרדוני סיני באזור ולסיכויי ההשרדות שלה בעתיד.

 

לחזות את הצעד הבא של בעלי החיים

המחקר של ד"ר לוי מתקיים באזורים נוספים בארץ ועוסק בבעלי חיים אחרים. בימים אלה הוא ממפה תנאים אקלימיים ותנועת חזירי בר באזור זיכרון יעקב בחיפושם אחר מקומות מרבץ, מים ומזון, וגם מצלם נוכחות חרקים במקומות שונים, שמהווים מקור מזון לבעלי חיים רבים, ולכן נחשבים לחוליה חשובה בשרשרת המזון. נוכחותם או אי נוכחותם יכולה להשפיע על מארג החיים באותו אזור, וד"ר לוי רוצה להבין עד כמה משמעותית השפעת ההתחממות הגלובלית בנושא. "העבודה שלנו חשובה. איסוף הנתונים ומיחשובם לצד האקולוגיה הקלאסית יוכלו להוביל לתובנות חדשות ולחיזוי פעילותם של מינים רבים לצד שינויי האקלים", הוא מסכם.

 

מתחמם... מתחמם... פארק אלונה בקרבת זכרון יעקב בצילום משולב. הנקודה הלבנה למעלה היא הרכב של החוקרים

 

מחקר

31.07.2019
הקשר הישיר בין סרטן לזיהום האוויר

מחקר חדש מחזק את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן על זיהום אוויר תחבורתי כגורם מסרטן לבני אדם

  • רפואה ומדעי החיים

תחבורה היא המקור העיקרי לזיהום האוויר במרכזי הערים שבהן ריכוז האוכלוסין גבוה. נכון לשנת 2019 יש בישראל כ-3.5 מיליון כלי רכב ממונעים, מתוכם כ-2.9 מיליון כלי רכב פרטיים, ומספר כלי הרכב נמצא במגמת עלייה מתמדת לאורך השנים. כולנו יודעים שזיהום האוויר הזה מזיק לכולנו, אבל לאוכלוסיות רגישות הוא יכול להוות סכנת חיים ממשית. מחקר חדש מצא קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר ממקורות תחבורתיים לבין עלייה בסיכון למספר סוגי סרטן ולתמותה בכלל בקרב חולי לב, הנחשבים לאוכלוסייה פגיעה.

 

למחקר, בהובלת פרופ' יריב גרבר והדוקטורנטית גלי כהן מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, שותפים גם פרופ' רן קורנובסקי מהמרכז הרפואי רבין ופרופ' דוד ברודאי מהטכניון, והוא צפוי להתפרסם בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת המדעי למחקר סביבתי Environmental Research. המחקר נערך במימון האגודה למלחמה בסרטן והקרן למחקר בתחום איכות הסביבה ואפידמיולוגיה ע"ש ישראל יעקב ולילה אלתר ז"ל.

 

במסגרת המחקר אספו החוקרים מידע על יותר מ-12,000 מטופלים, רובם תושבי מרכז הארץ, שעברו צנתור לב במרכז הרפואי רבין בין השנים 2014-2004. באמצעות מאגר הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות גילו החוקרים כי למעלה מ-700 מהמטופלים חלו בסרטן במהלך תקופת המעקב שלאחר הצנתור, וכ-3000 נפטרו. מידע זה הוצלב עם הערכות על חשיפה כרונית למזהמים תחבורתיים, שהתקבלו באמצעות שני מודלים מתמטיים מתקדמים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית.

 

סכנה ממשית לאוכלוסייה פגיעה

"השתמשנו בשני מודלים כדי להגביר את הוודאות של הממצאים," אומרת הדוקטורנטית גלי כהן. "המודלים מתבססים על נתונים של עשרות תחנות לניטור מזהמים הפזורות ברחבי הארץ, וכל מודל מביא בחשבון גם נתונים נוספים, כגון נפחי תחבורה, מטאורולוגיה ומשתנים גיאוגרפיים. אנחנו נעזרנו בהם כדי להעריך באופן מדויק ככל האפשר את רמת החשיפה בכתובת מגוריו של כל נבדק לריכוזי תחמוצות החנקן (NOx) באוויר, הנחשבים למדד מהימן של רמת הזיהום התחבורתי. מכיוון שמרבית המטופלים היו תושבי מרכז הארץ, ההבדלים ברמות החשיפה אינם משקפים מגורים באזורים שונים, אלא גורמים שעשויים להשתנות אף בתוך העיר עצמה, כמו למשל, קרבת הבית לכבישים סואנים. בנוסף הבאנו בחשבון מאפיינים אישיים וקליניים של המשתתפים, ביניהם עישון ומצב סוציואקונומי."

 

הממצאים העלו כי חשיפה גבוהה (מעל 25 חלקיקים למיליארד) לתחמוצות חנקן ממקור תחבורתי קשורה לעלייה משמעותית – בשיעור של עד פי 1.56 – בסיכון של חולי לב ללקות בשלושה סוגי סרטן - סרטן הערמונית, השד והריאה. ככל שהחשיפה הייתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכון. בנוגע לסוגי סרטן אחרים לא התגלה קשר כזה. חשוב לציין כי מנתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות עולה כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,500 חולות וחולים עם סרטן הריאה, כ-5,500 חולות סרטן השד וכ-2,000 חולי סרטן הערמונית. במקביל, על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מאובחנים כאן כ-20,000 חולים עם אוטם שריר הלב (התקף לב) בכל שנה.

 

"בקרב אוכלוסיית הנבדקים איתרנו קרוב ל-300 מקרים חדשים של סרטן הריאה, השד והערמונית, והמודלים הראו קשר סטטיסטי משמעותי וישיר בין חשיפה גבוהה לזיהום תחבורתי לבין הסיכון ללקות במחלה," מסכמת גלי כהן. "הסיכון לתמותה נמצא גם הוא קשור לזיהום אוויר תחבורתי, אך בעוצמה נמוכה יותר. חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו מאפשר הסקה ודאית על קיומו של קשר סיבתי בין זיהום אוויר לבין התוצאים הבריאותיים שנחקרו, שכן עשויים להיות גם הסברים אחרים. עם זאת, המחקר החדש מחזק את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) משנת 2013 על זיהום אוויר תחבורתי כגורם מסרטן לבני אדם, וכן את עמדתו של משרד הבריאות הישראלי, שב-2014 הוסיף את החשיפה לזיהום אויר ולזיהום אויר חלקיקי לרשימת הגורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם."

שלושה עטלפי פירות עוזבים את המערה (צילום: שטפן גרייף)

מחקר

27.06.2019
איך העטלפים מוצאים את האור בקצה המנהרה?

מחקר חדש מגלה כי במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראייה על פני חוש הסונר

  • רפואה ומדעי החיים

העטלפים ניחנו ב'חוש שישי', הוא חוש הסונר (גלי קול המשוגרים ומוחזרים מעצמים מהסביבה), כדי להתמצא ולנוע בסביבה כשחשוך במיוחד. אבל החוקרים במעבדת העטלפים בגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב, הגדולה מסוגה בעולם, גילו לאחרונה כי במצבים מסוימים מעדיפים היונקים המעופפים לשלב בין חוש הראייה לחוש הייחודי, ושפכו אור חדש על הנושא.

 

להפוך את הקול לתמונה

"עובדה ידועה היא כי לעטלפים יש חוש מיוחד במינו, המאפשר להם להתמצא בסביבה גם בחשיכה מוחלטת," אומר פרופ' יוסי יובל מביה"ס לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז, שהוביל את המחקר. "החוש, המכונה אקולוקציה, פועל בדומה לסונר המותקן בספינות, שתפקידו לסרוק את הסביבה התת-מימית: העטלפים משדרים גלי קול ומעבדים את ההדים המוחזרים מעצמים בסביבה. עובדה זו יצרה בקרב חלק מהציבור תפיסה מוטעית, לפיה עטלפים הם עיוורים. למעשה כל העטלפים רואים, ולעטלפי פירות מהסוג שחקרנו יש ראייה מצוינת, שבלילה היא אף טובה יותר מזו של בני אדם. במחקר ביקשנו לבדוק כיצד הם משלבים בין שני החושים: חוש הראייה והסונר."

 

המחקר, שנערך על ידי ד"ר סאשה דנילוביץ מביה"ס לזואולוגיה ובשיתוף עם ביה"ס סגול למדעי המוח, העלה כי במצבים מסוימים עטלפי פירות מסתמכים על חוש הראייה שלהם יותר מאשר על הסונר. יותר מכך, הם מסוגלים לתרגם את המידע הנקלט באמצעות חוש הסונר לתמונה ויזואלית. מאמר בנושא התפרסם בכתב העת Science Advances.

 

רואה 6:6. עטלף פירות במושבת העטלפים בגן הזואולוגי (צילום: ינס ריידל)

 

מתמרנים בין החושים

המחקר נערך באוכלוסיית עטלפי פירות החיה בגן הזואולוגי של האוניברסיטה. בשלב הראשון לימדו החוקרים את העטלפים להבחין בין קובייה חלקה לקובייה מחוררת בחשיכה מוחלטת, כלומר באמצעות הסונר בלבד. כל עטלף קיבל מנת מזון כאשר נחת על הקובייה 'הנכונה', וכך למד להעדיף אותה.

 

לאחר מכן הפכו החוקרים את המצב: הקוביות נחשפו לאור, אך הונחו בתוך תיבות פלסטיק שקופות וזהות שלא ניתן להבחין ביניהן באמצעות הסונר, מכיוון שהן מחזירות הדים זהים. העטלפים, שלמעשה ראו עכשיו את הקוביות לראשונה, ידעו לבחור בקובייה הנכונה. "המשמעות היא שהם יודעים לתרגם את המידע שנקלט בסונר לתמונה ויזואלית, לפחות באופן חלקי," מסביר פרופ' יובל.

 

בהמשך למדו העטלפים לבחור בין גליל למנסרה כאשר שני החושים (סונר וראייה) פעילים. לאחר מכן הם נחשפו שוב באור לשני העצמים, אלא שהפעם היו העצמים נתונים בקופסאות שקופות, המנטרלות את השימוש בסונר. העטלפים ביצעו את המשימה בהצלחה באמצעות חוש הראייה בלבד. לעומת זאת בחשיכה, כשהסונר בלבד עמד לרשותם, הם לא הצליחו להבחין בין העצמים. ממצא זה מעיד על כך שהם למדו לזהות את העצמים באמצעות ראייה ולא באמצעות סונר.

 

בחלקו השלישי של המחקר התעופפו העטלפים בפרוזדור המתפצל לשתי מנהרות: מנהרה שהקצה שלה פתוח, ומנהרה חסומה בסופה. "כשחסמנו את המנהרה בלוח שחור העטלפים תמיד עפו לעברו, כנראה משום שהלוח השחור נראה להם כפתח של מערה", אומר פרופ' יובל. "רק בקרבת הלוח הם הבחינו, באמצעות הסונר, שהמנהרה למעשה חסומה והסתובבו לאחור. כלומר: חוש הראיה היה הדומיננטי בקבלת ההחלטה לעוף לעבר 'הפתח' המדומה, אך חוש הסונר מנע התנגשות במחסום. המשמעות היא שהעטלפים מסוגלים לתמרן בין שני החושים באופן גמיש."  לעומת זאת כשהפתח נחסם בלוח לבן, העטלפים תמיד בחרו במנהרה הפתוחה.

 

ללמוד מהעטלפים על עצמנו

"במחקר שלנו הראינו במגוון שיטות כיצד העטלפים משלבים בין שני חושים עיקריים – חוש הראייה והסונר", מסכם פרופ' יובל. "גילינו שבמצבים רבים הם מסתמכים יותר על חוש הראייה ואף ממירים את המידע שנקלט בסונר לתמונה ויזואלית. לעומת זאת במצבים מסוימים, למשל כאשר הם מתקרבים לקיר, הם מסוגלים 'להחליף'  ולהסתמך על הסונר".

 

"הבנת השילוב בין החושים אצל העטלפים עשויה לתרום גם להבנת השימוש שעושים בני אדם במידע רב-חושי (למשל כשאנחנו שומעים מכונית וגם רואים אותה מתקרבת), ואף לסייע בפתרון שאלות מרכזיות לגבי עיבוד חושי והאופן בו המוח משלב מידע המתקבל מחושים שונים", הוא מסכם.

 

Postscript First

This is a debugging block

Postscript Second

This is a debugging block

Postscript Third

This is a debugging block

Postscript Fourth

This is a debugging block