פרס לנדאו יוענק לפרופ' נעמה פרידמן עבור מחקריה בתחום מדעי הגיל הרך

16 דצמבר 2015

פרופ' נעמה פרידמן מבית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר ומביה"ס סגול למדעי המוח היא אחת מהזוכים בפרס מפעל הפיס על-שם מיכאל לנדאו לשנת 2015. פרופ' פרידמן תקבל את הפרס על מחקריה בתחום מדעי הגיל הרך. הפרס, בסך 100 אלף שקלים, יוענק לה בטקס שיתקיים ביפו בינואר 2016.

בדברי הזכייה ציינו השופטים כי פרופ' פרידמן היא "חוקרת מוערכת, חדשנית ופורצת דרך בתחום מדעי הגיל הרך" וכי "מחקריה, המתמקדים ברכישת השפה העברית והערבית, הינם בעלי רלבנטיות גבוהה ביותר לחברה בישראל ובעלי השלכות ללמידת ילדים במערכת הבית ספרית." עוד ציינו השופטים כי "הקשר בין שפה לחקר המוח והלמידה נמצא כיום בחזית המחקר ופרופ' פרידמן מקדמת אותו." פרופ' פרידמן היא ראש התכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב, והיתה גם תלמידה בתכנית זו.

"אני חוקרת הפרעות שפה נרכשות והתפתחותיות", מסבירה פרופ' פרידמן ומספרת על שניים ממחקריה המרכזיים לגבי התפתחות שפה בגיל הרך. "הראשון עוסק במעקב מתמשך אחר התפתחותם של הילדים שנפגעו ב"פרשת רמדיה". לפי המחקר, המחסור בויטמין B1 בפורמולה של רמדיה במהלך שנת החיים הראשונה הביא לכך ש-97% מ"ילדי רמדיה" סובלים כיום מלקויות תחביר או קריאה."

"המחקר השני בחן את ההבדל בין תינוקות שנולדו עם לקויות שמיעה וקיבלו מכשירי שמיעה בשנה הראשונה לחייהם לבין כאלה שקיבלו את המכשיר רק בגיל מאוחר יותר. לפי המחקר, הילדים שקיבלו את המכשיר בשלב מוקדם מפתחים תחביר תקין, בעוד אלה שקיבלו את המכשיר מאוחר יותר נוטים לפתח תחביר לקוי. שני מחקרים אלה מעידים על קיומה של תקופה קריטית להתפתחות תחביר בשפה הראשונה, שמסתיימת מוקדם מאד: בתום שנת החיים הראשונה."

בין הישגיה המרכזיים במחקר, פרופ' פרידמן מציינת שניים: הראשון הוא זיהוי סוגי דיסלקסיות שלא היו ידועים בעבר, אפיונם ופיתוח תכניות טיפול יעילות עבורם, והשני הוא זיהוי ואיפיון של לקויות תחביר ולקויות שפה מסוגים שונים. כמו כן, היא מציינת כי במהלך המחקר זוהו לראשונה מספר סוגי דיסלקסיה אצל קוראי ערבית.

ומה תחושתה לנוכח קבלת הפרס? "הזכייה האמיתית שלי היא שאני זוכה לעבוד עם סטודנטים נפלאים ולעסוק במשהו שאני אוהבת", היא מסכמת.