חמש דוקטורנטיות מצטיינות זכו במלגת הנשיא לפוסטדוקטורט בחו"ל

אוניברסיטת תל אביב אימצה בשנה האחרונה תכנית חומש אסטרטגית לישום הוגנות מגדרית. אחד היעדים המרכזיים של התכנית הינו הגדלת שיעור הנשים בסגל הבכיר. לשם כך, מופעלות באוניברסיטה מספר תכניות לקידום נשים, בהן מלגות נשיא לפוסט-דוקטורט לנשים.

מלגות נשיא לפוסט-דוקטורט מיועדות למסיימות את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. במסגרת התכנית מוענקות, מדי שנה, חמש מלגות שמטרתן לסייע למדעניות מצטיינות לצאת לפוסט דוקטורט באוניברסיטאות מובילות בעולם.

בשנת תשע"ו הגישו 33 פוסט-דוקטורנטיות את מועמדותן למלגה זו. מתוכן, לאחר תהליך מורכב ומעמיק של בחינת נתוני כל המועמדות, כישוריהן והישגיהן האקדמיים, קורות החיים והמלצות, נבחרו חמש זוכות במלגה.

הזוכות במלגה הינן בעלות כישורים ויכולות יוצאים דופן בתחומן, אשר כבר התקבלו לפוסטדוקטורט במוסדות מחקר מהשורה הראשונה.

ד"ר אנה מלישקביץ' (זמל), הפקולטה לרפואה, Harvard Medical School

"בלימודי הדוקטורט חקרתי את מעורבותו של חלבון בשם ADNP באלצהיימר, סכיזופרניה, אוטיזם ומחלות אחרות המשפיעות על התפקוד התקין של המוח. המחקר הוא ייעוד חיי, וכיום אני פוסט דוקטורנטית במרכז לחקר העור והסרטן השייך לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. אני גאה לייצג את מדינתנו במחקר זה, ורואה זאת כאתגר להביא הביתה, לישראל, ידע שאצבור במהלך תקופה זו." מספרת אנה.

"בחרתי את סרטן השד כיעד למחקריי. זהו גורם המוות מספר אחת בקרב נשים בארץ ובעולם, ואני רוצה להביא סוף למחלה כה קשה וקטלנית זו. במעבדה בהרווארד אנו פועלים נמרצות למציאת המנגנון העוצר את הפחתת הגידול הסרטני, ועומדים בפני פריצת דרך בה נוכל להפעיל את המערכת החיסון האימונית להילחם נגד הגידול בשלב הגילוי המוקדם של המחלה - וללא התערבויות חיצוניות נוספות. התוצאות הראשוניות מבטיחות מאוד."

ד"ר אורה חזק, הפקולטה למדעי החיים, University of Lausanne

"כמו לכל ילד גם לי היו לי כמה רעיונות למה שאעשה כשאהיה גדולה, אבל בגיל 10 כבר הייתי בטוחה בכך שאני מאוד אוהבת צמחים. עניין אותי להבין איך הם יודעים לייצר סוכרים, להגיב לגירויים שונים מהסביבה וכיצד אפשר לגרום לצמח לפרוח. בספרייה של אבא שלי קראתי על חייהם של מדענים מפורסמים, ואהבתי ללמוד איך הם הגיעו לתגליות שלהם - אבל אפילו לא חלמתי שיום אחד אהיה חוקרת בעצמי. זה היה נראה כמו חלום שאי אפשר להגשים. כיום ברור לכולנו שהאנושות תלויה בצמחים בכל תחומי החיים, והמחקר המולקולרי בצמחים הוא הבסיס להגדלת המזון ומקור אלטרנטיבי לאנרגיה עבור אוכלוסייתו הגדלה והולכת של כדור הארץ." אומרת אורה.

"אני בוחנת את המנגנון המעורב ביצירת רקמת הובלה האחראית על פיזור נכון של סוכרים והורמונים בגוף הצמח. הרקמה הזו, הנקראת פלואם או שיפה בעברית, מנהלת תקשורת בין האיברים השונים של הצמח ואחראית על תהליכים המסייעים לו להתאים את הגדילה בצורה יעילה. הבנה של תהליך התפתחותי זה תאפשר לנו בעתיד ליצור צמחים בעלי ייבול רב יותר. לפני כשנה עברתי עם משפחתי לשוויץ, לאוניברסיטת לוזאן, כדי להרחיב את הניסיון המדעי שלי ומתוך תקווה לחזור בעתיד לארץ ולהקים קבוצת מחקר שתקדם את הבנתנו בביולוגיה של הצמח."

אינס צוקר, הפקולטה להנדסה, Yale University

"כשלמדתי לתואר ראשון בהנדסת מכונות, סיימתי ראשונה במחזור שלי, בו רק 5% מהסטודנטים היו נשים. חשוב לי לקדם ולחשוף ילדות ונערות לעולם המדע במסגרות שונות כמו נוער שוחר מדע, הרצאות בחוגי פיזיקה לבנות וליווי תלמידות בביקורים בפקולטה להנדסה. אני רואה בפעילות זו חשיבות עליונה שתביא לשינוי המאזן האבסורדי לו נקלענו ביחסי נשים-גברים בפקולטות המדעיות - הן בקרב הסטודנטים, והן בקרב הסגל האקדמי." אומרת אינס.

"העולם המרתק והמתפתח של טיהור מים מעסיק אותי. המחקר שלי מתמקד בטכנולוגיות לטיהור מי-קולחין, אשר יאפשרו בעתיד שימוש חוזר במים אלו ללא כל חשש. הטכנולוגיה כוללת סדרת פעולות ובהן טיפול ביולוגי, טיפול בחמצון מתקדם (אוזון) והחדרה לקרקע לצורך סינון. אלו מאפשרים הסרה של חומר אורגני ושאריות תרופות, לקבלת מים באיכות של מי שתיה. האמונה כי המחקר שלי יכול לתרום רבות לישראל ולמדינות נוספות הסובלות מבעיות דומות של מחסור במי שתייה, והאפשרות לשפר את חייהם של המוני אנשים - הן כל המוטיבציה לה אני זקוקה כדי להשקיע את כל מרצי במחקר. עם זאת, חיי משפחה חשובים לי מאוד, והיכולת ליצור איזון נכון בין קריירה למשפחה דורשת לא פעם יכולת תמרון – זוהי משימה קשה שאני מקווה לעמוד בה."

רותי פליסקין, הפקולטה למדעי החברה, NYU - New York University

"סכסוכים בין קבוצות עומדים במרכז המחקר שלי, ואני בוחנת את השפעתה של אידיאולוגיה פוליטית על תהליכים רגשיים בסכסוכים כאלה, ובעיקר האופן בו אידיאולוגיה מעצבת את החוויה הרגשית והדרך בה אנשים מווסתים, או שולטים, ברגשות שלהם. אני גם מתעניינת בפסיכולוגיה של פעולה קולקטיבית - כלומר, מה הם הגורמים המניעים אנשים להשתתפות פוליטית ומחאה, או כל פעולה שנועדה לקדם רעיונות או ערכים בעלי חשיבות פוליטית." אומרת רותי.

"פסיכולוגיה תמיד משכה אותי, אבל לצדה התעניינתי בדברים רבים אחרים. היו רגעים בהם רציתי להיות וטרינרית, אמנית או מפיקת טלוויזיה. את התואר הראשון שלי, בטלוויזיה וקולנוע, השלמתי באוניברסיטת בוסטון, אבל הרגע בו התנסיתי במחקר פסיכולוגי במסגרת חטיבה משנית בתואר, היה הרגע שהבהיר לי שזה נושא שמעסיק אותי יותר מהכל. הצטרפתי לאוניברסיטת תל אביב לשנת השלמות לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ומאז האוניברסיטה היא הבית האקדמי שלי.

"זכיתי למודלים רבים לחיקוי. הוריי, שניהלו חיים שוויוניים כשני מתמטיקאים מצטיינים, גרמו לי להרגיש שאין אתגר אינטלקטואלי שגדול עליי רק משום שאינו מתאים לסטריאוטיפ הנשי - וכך הובילו אותי להצטיין בסטטיסטיקה; אחותי שלימדה אותי לחפור ולחקור בנפש – האישית שלי והאנושית בכלל; והמנחים שלי בדוקטורט, בחוכמתם, בלב הרחב שלהם והגישה הייחודית של כל אחד מהם לידע ולמקצוע אותו אני רוכשת."

אורית רז, הפקולטה למדעים מדויקים, Rutgers University

"אני עוסקת בגיאומטריה דיסקרטית, תת-תחום של קומבינטוריקה הנוגע לשאלות ספירה. השאלות הללו מערבות אובייקטים גיאומטריים, כמו ישרים, נקודות ומעגלים. אחד הדברים המתסכלים והמאתגרים בתחום הוא שכל בעיה מחייבת פתרון יצירתי וספציפי לה. הרעיון שלנו הוא לפתח כלי שמאפשר לענות על משפחה של שאלות בבת אחת. גם כאשר לא ניתן לקבל מיידית תשובה סופית, השיטה מציעה אסטרטגיה שיישום מוצלח שלה יוביל להתקדמות." מספרת אורית.

"תפנית משמעותית בחיי חלה במהלך השנה הראשונה שלי ללימודי מתמטיקה לתואר ראשון באוניברסיטה. הרשימה אותי דרך הניתוח והשיטתיות שבה ניגשים לבעיות, ורציתי לקחת חלק בזה. השאיפה והאתגר העיקריים שלי הם לפתח ולבסס את עצמי כחוקרת. אני רק בתחילת המסלול וברור לי שהדרך כרוכה בעבודה קשה."