מאמצי המחקר במעבדתי ממוקדים בנגיפי פפילומה המעורבים בהתפתחות סרטן. המחקר מתבסס על כלים ביולוגיים-מולקולאריים, ביוכימיים, ומודלים שונים של תרביות תאי אפיתל. מחקרינו מכוונים להבנת המנגנונים שבהם נגיפי פפילומה תורמים להתפתחות סרטן.
הדבקה בנגיפי פפילומה נחשבת כגורם סיכון עיקרי להתפתחות של סרטן צוואר הרחם, ממאירות המהווה גורם שני לתמותה מסרטן בנשים בעולם. כמעט כל הגידולים הסרטניים מכילים DNA של נגיפי פפילומה המכונים נגיפי "הסיכון הגבוה" או נגיפי פפילומה מסרטנים. שני הזנים העיקריים המעורבים בהתפתחות הסרטנית הם הזנים 16ו-18. לאחרונה פותחו תרכיבי חיסון כנגד זנים אלה, אך החיסון אינו מגן מפני הדבקה עם זני פפילומה מסרטנים אחרים, ואינו מגן על נשים שהודבקו כבר בנגיף. זנים שונים של נגיפי פפילומה כגון HPV5 ו- HPV8 המדביקים את העור, נקשרו להתפתחות סרטן עור שאינו מלנומה. הנגיפים הללו משתפים כנראה פעולה עם קרינת השמש (UV) בגרימת סרטן.
הנושאים הנחקרים היום במעבדתי הם: 1. עיכוב התמיינות סופנית של תאי אפיתל קשקשי על ידי חלבון ההתמרה E6 של נגיף הפפילומה. 2. החשיבות של פולימורפיזם בנגיפי הפפילומה להתפתחות סרטן צוואר הרחם. 3.מנגנון הגברת מסלול האיתות Wnt/β-catenin על ידי חלבון ההתמרה .E6 4. פעילויות ההתמרה של חלבוני E6 ו- E7 של נגיפי פפילומה עוריים. 5. תכשירים אנטי סרטניים חדשים לסרטן צוואר הרחם והשפעת חלבוני E6 ו- E7 על פעילותם.