משחק הזיכרון

מערכת החיסון שלנו מורכבת מאיברים, ממולקולות ומתאי דם לבנים מקבוצות שונות. בדומה למערכת צבאית מיומנת, לכל אחד מהם תפקיד ייחודי במערך ההגנה על הגוף שלנו מפני פולשים עוינים שמנסים לפגוע בו, והם עובדים יחד בסנכרון ובשיתוף פעולה. איך מתמודדת המערכת עם חזרתו של נגיף או גורם פוגע? באמצעות פיתוח זיכרון חיסוני, שלמעשה מקצר תהליכים ולא מאפשר לגורם העוין להיכנס שוב. לכך אחראים תאי B, ש'זוכרים' את חלבוני הנגיף. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב דגמו את דמם של 60 מחלימים מקורונה בבית חולים השרון, ומצאו כי תאי הזיכרון החיסוני מפני המחלה יציבים לאורך זמן, בעוד שהנוגדנים לנגיף דועכים בדם תוך חודשים ספורים. ממצא זה מעלה את האפשרות שבמקרה של הדבקה חוזרת - ייתכן שהתחלואה תהיה הרבה פחות משמעותית לעומת ההידבקות הראשונה, אך הדבקת אחרים עדיין עלולה להתרחש.

לא שוכחים כל כך מהר

מאחר שנגיף SARS-CoV-2 הוא חדש, עוד לא קיימים נתונים על הזיכרון החיסוני של המחלימים לאורך זמן. ממחקרים קודמים אנו יודעים כי הנוגדנים נגד החלבון הוויראלי של הנגיף, שאחראי על היקשרות לתאי המטרה בגוף המאחסן, מתפתחים מהר מאוד, אבל גם דועכים ממחזור הדם לאחר ההחלמה. לעומת זאת בתאי ה-B, שזוכרים את חלבוני הנגיף ויודעים לעבור ביעילות שפעול מחדש במקרה של הדבקה שנייה, לא נרשמה דעיכה אצל המחלימים למשך חצי שנה.

במחקר שנערך על ידי ד"ר יריב ויין מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס ובהובלת הבתר-דוקטרנטית אנה וייסמן-מנטש, ובשיתוף עם ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד' בבית חולים השרון וצוות המחלקה - בדקו החוקרים הן את רמת הנוגדנים והן את רמת תאי הדם הלבנים מסוג B בקרב קבוצת המחקר.

"מחלת הקורונה היא מחלה קשה ויש לה תופעות לוואי ארוכות טווח," מסביר ד"ר ויין. "לכן הוקמו מרכזי שיקום למחלימי קורונה, כמו בבית חולים השרון, וזה מאפשר לנו להמשיך לקבל דגימות דם ממחלימים גם חודשים רבים לאחר החלמתם. מתוך קבוצת המחלימים שהתנדבו למחקר אספנו דמים בנקודות זמן של שלושה חודשים לאחר תחילת המחלה, ופעם נוספת שלושה חודשים לאחר מכן. מתוך הנתונים שנאספו אנחנו יכולים להגיד שלפחות למשך חצי שנה המחלימים החזיקו ברמות קבועות של תאי זיכרון מסוג B, שהם ספציפיים לחלבון הנגיפי. המשמעות היא שאם אותם מחלימים יידבקו בפעם השנייה - מערכת החיסון שלהם יכולה להגיב במהירות: תאי ה-B יביאו לתגובה שניוניות ובכך עשויה להימנע תחלואה. מצד שני, עקב דעיכת הנוגדנים המחלימים, הם עדיין עשויים לשאת את הנגיף ואולי גם להדביק אחרים".

חשש לבעיה באמינות תוצאות סקרים סרולוגיים

מאחר שרמות הנוגדנים בדם של מחלימי קורונה דועכות עם הזמן, ובמקרים מסוימים נמצא כי הן דעכו אל מתחת לסף הגילוי תוך שלושה חודשים מההחלמה, ד"ר ויין וצוותו חוששים שהסקרים הסרולוגיים עלולים שלא לייצג נאמנה את התמונה המלאה לגבי התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה.

"בארגוני הבריאות ובכלי התקשורת מרבים לדבר על סקרים סרולוגיים שבודקים את רמת הנוגדנים בדם, כדרך לבדוק את מידת התפשטות הנגיף באוכלוסייה", אומר ד"ר ויין. "יש חשיבות רבה לסקרים אלו, אך לאור הממצאים על דעיכת הנוגדנים אצל מחלימי קורונה, אנו עשויים לקבל תשובה שלילית בבדיקה הסרולוגית אצל נבדקים שחלו בעבר. אם הזיכרון הסרולוגי לא נשמר לאורך זמן, ואם מחלימים עדיין יכולים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים - זה יהיה מאתגר לנתר את התחלואה באמצעות סקרים סרולוגיים".

ד״ר דיקר מוסיף כי אנו בלימוד מתמשך אחר התחלואה הקלינית של נגיף הקורונה, אשר במחלימים מסוימים נמשכת אף לאחר ההחלמה. ממצא ראשוני זה מהווה נדבך נוסף בהבנת התחלואה הכרונית של נגיף הקורונה ועשוי לשפוך אור על היכולת החיסונית העתידית של מחלימים אלו.