חזון העצמות היבשות: מה יכולות לספר לנו עצמות בני אדם מהעבר על ההווה ועל העתיד?

מה ניתן לחשוף במעבדה האנתרופולוגית?

"העצמות מספרות את ההיסטוריה האנושית", מסביר פרופ' ישראל הרשקוביץ. "המעבדה האנתרופולוגית היא למעשה מעין ספרייה עצומה, המספרת את ההיסטוריה הביולוגית, חברתית, תרבותית וכלכלית של בני האדם. עצמות מסוגלות לספר היסטוריה - גם על העבר, גם על ההווה, אבל לעיתים גם על העתיד. כשבוחנים עצמות עתיקות, ניתן להתחקות אחר מחלות, דלקות בתוך העצם ואפילו אחר מחלות גנטיות שהיו נפוצות באזורנו."

מה עוד ניתן ללמוד מהעצמות על בני האדם שחיו באזורנו?

"אחד הדברים שאנחנו עושים במעבדה הוא להגשים את חזוןן העצמות היבשות של הנביא יחזקאל - ובעצם לשחזר את הפנים של האנשים שחיו כאן ולהבין איך הם נראו. השיחזור נעשה על פי מתודולוגיה קפדנית, בה תחילה 'מלבישים' על הגולגולת את השרירים, לאחר מכן את השכבה השומנית, ולבסוף את העור, את העיניים ואת השיער." אומר פרופ' הרשקוביץ. במעבדה הצליחו לדוגמא לשחזר דמות אישה הדומה לדמות המקראית דלילה, פנים של יהודי מתקופת בית ראשון - מגולגולת שנמצאה בקיבוץ סאסא בגליל, ואפילו פנים של תינוק, שחי באזורנו לפני כ-4000 שנה.

מה ניתן ללמוד על המחלות של היום מהעצמות של העבר?

במעבדה האנתרופולוגית לא עוסקים רק בשיחזור פני אנשים מהעבר, אלא גם חוקרים התפתחות גנטית ותחלואה. פרופ' הרשקוביץ מסביר: "ישנה למשל תופעה אופיינית לגיל הבלות, בה על החלק הקדמי של העצם הפרונטלית בגולגולת, מתפתח גידול עצם מאד גדול (Hyperostosis Frontalis Interna). זו תופעה שכיחה מאד באוכלוסיות המודרניות, ואנחנו חוקרים אותה דרך מדגמים מאד גדולים של צילומי סי.טי.

כשמשווים את הנתונים לגבי התפתחות הגידול והדמוגרפיה שלו בשלושים השנים האחרונות לנתונים מגולגלות מלפני מאה שנה, ניתן לראות כי על ציר הזמן, ישנם שינויים גדולים בשכיחות הגידולים ובעוצמה שלהם. ממחקרים שעשינו עולה, כי הסביבה ההורמונלית המוגברת בה אנחנו חיים בעידן מודרני, אם זה בתרופות או במזון שאנחנו צורכים, משפיעה מאד על הביולוגיה של האדם באופן כללי ועל התפתחות הגידול במיוחד."

לדברי הרשקוביץ, המחקר האנתרופולוגי-רפואי מאפשר למעשה, באמצעות התחקות אחר מחלות ושינויים ביולוגים, להציע טיפול טוב יותר לאנשים בהווה, ולתכנן בצורה טובה יותר את עתיד האדם.