כנס אבטחת מזון: כיצד נצליח להאכיל 9 מיליארד בני-אדם?

כיצד נמשיך לקיים אוכלוסייה בת 7.5  מיליארד בני-אדם, שרק הולכת וגדלה, ונבטיח את המזון הנדרש לה? שאלה זו עמדה במוקד הכנס "עולם המחר של אבטחת המזון", שהתקיים במסגרת אירועי חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב.

"אבטחת תזונה לאנושות אינה רק עניין של ייצור מזון רב יותר, אלא גם אבטחת הנגישות למזון הזה", אמר פרופ' ירון עוז, רקטור האוניברסיטה, בפתח הכנס. על-פי הנתונים שהציג, אחד מכל שבעה בני-אדם בעולם סובל כיום מרעב או מתזונה חסרה, ומדי עשר שניות מת בעולם ילד בשל מחסור במזון. לדבריו, שינויי אקלים ומלחמות גורמים גם הם לירידה בזמינות המזון. פרופ' עוז טען, כי יש להתמודד עם האתגר על בסיס כלל-עולמי ובראייה רב-תחומית: מרמת המחקר, ועד להבאת טכנולוגיות יישומיות ושיטות פעולה אל השטח, וקידום יישומן שם. 

חרקים - חלבון מן החי

בכנס התארחה ד"ר סגנט קלמו, מנכ"לית המרכז הבינלאומי לפיזיולוגיה של חרקים ואקולוגיה בניירובי, קניה, אשר קיבלה בחודש שעבר תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב. ד"ר קלמו עמדה בהרחבה על מעמדם של חרקים כמקור מזון עתידי לבני-האדם, וגם על דרכים לקידום מעמדן של נשים באוכלוסיית העולם השלישי, כמי שמטפלות באספקת המזון הזה. "מדוע חרקים, למרות אפקט הגועל שהם מעוררים?" שאלה את באי הכנס. "משום שהם בעלי החיים הנפוצים בעולם. הם אחראים להפריית פירות רבים, ירקות וצמחים". לדבריה, כשני מיליארד בני-אדם צורכים חרקים כחלק מהדיאטה המסורתית שלהם. "אם אנחנו רוצים להבטיח מזון לכל בני-האדם - עלינו להתגבר על תגובת ה'גועל נפש'", אמרה והוסיפה כי חרקים מספקים מענה מצוין לביקוש הגובר לחלבון מן החי.

פרופ' דני חיימוביץ', רקטור הפקולטה למדעי החיים, התמקד בסוגיית המחקר של אבטחת המזון, והתריע מפני הירידה בהתעניינות בתחום הביולוגיה של הצמח. "עלינו לפתור את בעיות הסרטן והאלצהיימר, אבל גם להזין את העולם", אמר. "רובנו לא חשנו בחוסר ביטחון תזונתי, ועדיין אין זאת אומרת שהאיום הזה אינו מרחף מעלינו".

על פעילות אוניברסיטת תל אביב בתחום אבטחת מזון סיפר פרופ' חיימוביץ', כי מדובר במוסד היחיד בישראל שיש בו עיסוק בכל התחומים הנוגעים לנושא בקמפוס אחד: "כאשר הבנו שאנחנו יכולים להציע משהו טוב יותר, בנינו תוכנית אקדמית באבטחת מזון. העולם צריך ביולוגים שמבינים כלכלה, אבל גם כלכלנים שמבינים ביולוגיה של יבולים".

פרופ' איתי סנד, ראש מכון מינץ לפתרונות מדיניות אסטרטגיים לאתגרים גלובליים, טען שלא נזכה כלל להגיע לנקודה שבה יאזל המזון. "אנחנו נהרוג את עצמנו קודם לכן בשל התחממות גלובלית", אמר. הפתרון שהציג פרופ' סנד מתמקד בשימוש באנרגיה סולארית, והוא הצביע על כך שהחסם העיקרי לשימוש בה נוגע למבנה השוק. לדבריו, בעוד עולם האנרגיה המסורתי נותן יתרון לגודל ולחברות ענק, מאופיין השימוש באנרגיה סולארית בריבוי יצרנים קטנים.

פרופ' אמיר שרון, ראש המכון להשבחת יבולים באוניברסיטה, התמקד בדבריו בצורך במחקר ובהוראה לשיפור התוצרים החקלאיים. לדבריו, עבודת המחקר והפיתוח האקדמי צריכה עתה להתמקד בליווי החקלאי בתהליכי גידול היבולים וטיפוחם, ובהוראה והבאת ידע לעולם.